אין עוד יום

אין עוד יום

אני יושבת פה חנוקה כבר 3 ימים שאני לא מצליחה להוציא את הזוועה מהראש. ילדים קטנים פרחים נופלים עופר ילד יפה מלאך אני רואה את תמונותייך בעיתון ולא מאמינה איזה פנים איזה גבר אלוהים לא חבל? אבל אני יודעת שאלוהים לוקח את כל הצדיקים וכן הוא היה נראה אחד כזה. אני לא מכירה אף אחד מהנופלים ןעדיין אני בדיכאון כל היום בוכה לא יכולה לשמוח אף פעם לא הרגשתי כלכ ך חלשה וכמה שהעולם הזה אכזר. ועוד בשביל מה הם מתו? בשביל מי? כל כך כואב לי . אני יושבת וחושבת כמה הכל טרי עוד לפני שבוע הם היו בחיים אבל עוד מעט יעברו חודש שנה 30 שנה והם כבר לא יחייכו לא יהיופה לא יזכו להמשיך את חייהם ביחד איתנו לא יראו מה יקרה אלא אולי רק מלמעלה וכואב לי על זה...
 
למעלה