אין נושא

[כה ציפיתי ליום]

אין נושא

הייתי רוצה לספר מה עובר עליי אבל אין בי כוחות. הייתי רוצה שיהייה אדם אחד בעולם שיבין מה אני מרגישה עכשיו וכמה כואב. כמה כואב זה כשהבית מתפרק. כמה כואב כשכולם יוצאים מדעתם, כשאמא לא מתנהגת כמו אמא ומוציאה לפעמים משפטים שמשאירים אותי בשוק. שאבא עסוק בילד החדש שלו.שלכל אחד כבר יש מישהו חדש והבית נראה כמו קרקס,כן חוזרים בלילה, לא חוזרים... כשיש לי אחות חדר על ידי ואני שומעת כל מה שקורה שם ואני לא יכולה לישון. זו לא אשתה, אבל עדיין.. הייתי מתה לצאת, הייתי מתה שיהיו לי הקירות שלי, הבית שלי, השקט שלי, החוקים שלי. הם גורמים לי לכל כך הרבה מתחים ודמעות, אני לא עומדת בזה, הכל מגיע אליי, הכל נוגע בי כל משפט לא במקום שלהם, כל חוסר התחשבות, כל זלזול אני רק רוצה חיבוק אמיתי, כזה שאפשר לטבוע בו ולשכוח מהכל

 

[להבה ירוקה]

ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

אני מבינה שמאד קשה לך עכשיו. מי יודע על מה שאת מרגישה? האם סיפרת למישהו מעבר לפורומים? אני ממליצה לך בחום לפנות לסה"ר, או לער"ן - יש שם תמיכה טלפונית שמחוללת פלאים. מה מצב יחסייך עם ההורים? האם אתם רבים הרבה? אני מבינה שאביך כבר לא גר בבית. למה אמא לא מתנהגת כמו אמא? שולחת לך חיבוק

מפה

 

[hayapollak]

באמת מגיע לך חיבוק גדול

את מתכננת לצאת מהבית ולבנות לעצמך חיים משלך?