אין מםפיק ביציות

[rutwig]

אין מםפיק ביציות

שלום אני חדשה בפורום ובאינטרנט.עברתי החודש טיפול ראשון בהפריה.3קפסולות של מנודון,במשך 8ימים ובסך הכל נוצרה ביצית אחת,שגם אותה לא היצליחו להפרות.האמת שאיך שהיתחיל הטיפול קראו במישפחתי שני אסונות קשים,כך שהאיתי במתח נוראי,ובמשך שבועים לא נרגעתי.ושתיתי המון קפה וגם עישנתי.השאלה היא:האם יש השפעה גדולה של מצב נפשי על כמות הביציות?אושזה פאק חדש שלא ידענו עליו.אני בת 40 אם מחזור תקין!אם יש לי שגיאות כתיב אני מבקשת סליחה אני פשוט דיסלקטית,בבקשה תעזרו לי.שטוטי

 

[venus13]

היי שטוטי

קודם כל ברוכה הבאה - בתקווה שתעזבי את הפורום במהרה בנסיבות משמחות- בטן גדולה ל - 9 חודשים. לא ברור - האם עשו לך טיפול IVF או הזרעה? בכל מקרה הדיון על מצב נפשי וזיקתו לענין הבריאותי - נדון כאן לא פעם - ובלהט. אומר לך רק משפט אחד - מקווה שלא יערפו את ראשי כאן - למרות שזה מרגיז גם אותי - שאומרים לי : תהיי רגועה - אז זה יצליח אני אישית מאמינה שמצב נפשי ירוד - לכל הפחות לא עוזר למצב רפואי - וההיפך - והדבר כבר הוכח בהזדמנויות שונות. גילך אמנם מתקדם - אך גם בגיל זה יש הצלחות - ואם רוצים מספיק - אז המאמץ שווה את זה. נראה לי שהמינונים שקיבלת נמוכים מאוד - וייתכן מאוד שבמינון גבוה יותר - סיכוייך יגדלו בצורה משמעותית. הכל תלוי כמובן גם בנתונים נוספים - כגון איכות הזרע וכו´ -ובמזל בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה ונוס

 

[מיכל ק-ש]

שטוטי

קודם כל ברוכה הבאה, גם אלינו וגם אל עולם האינטרנט. את לא צריכה להתנצל על שגיאות כתיב וחוץ מזה שיחסית לדיסלקטית יש לך מעט טעויות (אחי דיסלקטי ועד היום אני לא מבינה מה הוא כותב). אין ספק שתוצאות הטיפול מתסכלות מאוד, אבל כדאי לזכור שהפריה ראשונה נועדה בין השאר גם כדי ללמוד את תגובות גופך. מן הסתם בהפריה הבאה ישנו את פרוטוקול הטיפול בתקווה שהתגובה תהיה טובה יותר. אני לא יודעת לומר לך בוודאות האם קיימת השפעה של מצב נפשי על כמות הביציות ובכלל על הצלחה של טיפול. אני רק יכולה לומר לך שאני בין המאמינות הגדולות בקשר שבין נפש וגוף. אבל כמובן שיש עוד אלמנטים חשובים וגילך הוא אחד מהם. אני חושבת שגם עישון לא ממש תורם לעניין, אבל בטח יהיה מי שיכתוב לך על כך משהו יותר מדוייק. בהצלחה בהמשך, מיכל

 

[נועם@בת]

ברוכה הבאה לסירה שלנו ../images/Emo45.gif

נקוה שנעביר אותך מכאן הלאה בהקדם האפשרי. יש נשים שהרות ויולדות במצבים הכי קשים בעולם, ויש נשים שלא כל כך הולך להן. בגיל 40 הגוף שלנו כבר לא במיטבו, ובאופן טבעי הוא מגיב פחות טוב לגירוי ההורמונלי. גם נשים צעירות יותר מגיבות לפעמים בצורה חלשה לגירוי ההורמונילי. יחד עם זה חשוב לדעת שפרוטוקול תרופות אחר בהחלט יכול להביא לכמות גדולה יותר של ביציות. יש פרוטוקולים שבהם נותנים בימים הראשונים איקקלומין ורק אחר כך פרגונל (מנוגון). או נותנים את הדיכוי מהיום השלישי ולא מהים ה21. לאסונות קשים יש בהחלט השפעה קשה על הנפש, ומכאן שעל הגוף. לא מדובר בקצת מתח או קריזה, אלא תארת מצב קשה באמת- ולהערכתי הלא מקצועית, הגוף מגיב קשה יותר. יתכן שגם בטיפולים הבאים יהיו לך מספר קטן של ביציות - (ואז נקבל אותך למועדון המגיבות העלובות P-; ) אבל 3-4 עוברים תקינים יכולים להביא יותר מילד אחד בריא ומוצלח, כך שלמרות הכל הכמות הקטנה לא צריכה להדאיג אותך. היו כבר מקרים כאן בפורום שהיה יבול ביציות גדול, אבל החזירו 3 עוברים, ויתר העוברים לא היו ראויים להקפאה. כך שלא היה בעצם הבדל בין אותן נשים לבין מי שהיו לה מעט עוברים. שבי עם הרופא המטפל, ותתיעצי איתו לגבי המשך. אל תתביישי, זה הגוף שלך והשחלות שלך. תשאלי אותו איזה פרוטוקול הוא ממליץ להבא כדי להעלות את מספר העוברים. לגבי עישון- עישון מקטין את כמות החמצן בדם. זרימת חמצן תקינה חיונית להתפתחות זקיקים, לבניית רירית ולהתפתחות העובר. במקרים רבים רופאים נותנים אספרין כדי לשפר את זרימת הדם- גם אם אין בעיה בקרישת הדם. אז כל סיגריה מקטינה במעט את הסיכויים. קפה גם הוא לא מוכר כחומר שמביא בריאות יתירה

אם את מתקשה להגמל, תנסי לפחות לצמצם את הכמות, שתזיק לך קצת פחות. אני מאוד מקוה שבטיפול השני תגיבי טוב יותר, והכי חשוב שתכנסי להריון

בהצלחה נועם

 

[הרמוניה]

ברוכה הבאה בשערינו

אכן מאכזב אבל כמו שנכתב פה הטיפול הראשון הוא הרבה פעמים אינדיקציה למה לא צריך לעשות.... יתכן שאת לא מגיבה טוב למנוגון אבל תגיבי יותר טוב למטרודין למשל אם כי לנשים יותר מבוגרות (גם אני בקייץ אהיה בת 40) זה קורה יותר כי המאגרים שלנו מתחילים להתרוקן.... מה מצב הפרופיל ההורמונאלי? מאחלת המשך מוצלח יותר (והתאוששות מהאסונות במשפחה) הרמוניה

 

[rutwig]

תודה תודה ושוב תודה

תודה לכל מי שכתבה לי,זה בהחלט מאד עוזר ומעודד. מי יתן ויום אחד העודד גם אני אותכן ושלכולן יהיה רק טוב! אני עדין לא שוחה היטב בפרוצדורות של התהליך שאני עוברת,כי אני שייכת לאנשים האלה שאומרים לא צריך לדעת יותר מידי,כי ברור שהכל יהיה בסדר! אך פתאום מצאתי את עצמי מאד מודאגתולחלוטין מטופשת על כך שלא שאלתי מספיק.ואין לי שמץ של מושג מה הלאה.חוץ מאשר פגישה נוספת בעוד חודש עם רופא בכדי להמשיך את הטיפול של ivf בכל אופן תודה . שטוטי