אין מים בבאר

[DeadGirl]

אין מים בבאר

אפילו דמעות לא נשארו לי כדי שאוכל להוציא את הכל החוצה את כל הלחץ והפחדים שלי אני יושבת ומחפשת איך להוציא את הכל החוצה....אין יותר דמעות...הכל התייבש...אולי כי בכיתי יותר מידי ואולי כי אחרי חצי שנה אין כבר על מה לבכות... אהבה...מה היא יכולה לגרום לבן אחד...לפעמים אני מרגישה כל כך קטנה חסרת משמעות, אני צריכה רק מוסיקה טובה חושך והמון מחשבות שרצות לי בראש....מזכירות לי את החיוך המדהים שלך ואת הרגעים הכי יפים שהיו לנו ועכשיו...אין דמעות...אני חייבת להתפרץ!!!!! אני חייבת להוציא את הכל החוצה! השתיקה הזאת הורגת אותי! השקט הזה....אני לא יכולה איתו יותר...הלחץ בבטן אני רוצה לצרוח!!! לצרוח כדי להוציא את הכל החוצה לצרוח עליך כי עזבת לצרוח על עצמי שהייתי טיפשה לצרוח לך שאני עדיין אוהבת לצרוח לכולם שלא אכפת לי מהנורמות של החברה הצבועה שלנו לצרוח שאני כל כך שונאת להיות פה ושאני עדיין פה רק בגלל 3 אנשים! אתם קולטים?!?!? 3 אנשים מתוך כל הסובבים אותי....וגם הם...אני לא יכולה לפגוע בהם...רק בגלל זה...אני יודעת שהם יבואו אחרי! אבל אני רוצה את השקט הזה...את הנחת...אני רוצה ללכת לישון ולא לקום לעלות למעלה...לפגוש את סבא שלי זכרונו לברכה שלא ראיתי כבר שנתיים ואני כל כך מתגעגעת אליו. אני רוצה לספר לו שבאתי כי התגעגעתי ולהסתכל על כולם מלמעלה שאין לי צרות ואני לא צריכה לדאוג לדברים ואין לי צרחות מההורים ומהחברה וכן תעשי ואל תעשי ואל תשכחי והוא....שוב הוא...הוא לא איתי...אני לא יודעת עליו כלום וזה משגע אותי...אולי שאני יהיה למעלה אני לא ירגיש כלום... זה מה שאני רוצה עכשיו. להפסיק להרגיש ...! אוף!!! אין לי דמעות.... אולי כי בפנים אני מאמינה שהוא לא שווה את זה? אולי כי האלכוהול לא נותן לי אפשרות..?מוזר בדרך כלל שאני שיכורה אני בוכה יותר...והיום? כלום....פעם ראשונה שאין מים בבאר.

 

[mariana]

היי

הכינוי שלך קצת מפחיד אותי כי אני לא רוצה לקרוא לך כך. וממש אהבתי לקרוא את מה שכתבת כאן זה מכל הלב אני מבינה שאת על סף ייאוש, אבל את יודעת מה שקראתי זה כאילו קראתי על עצמי. גם אני מייאושת מכל החיים והכל בגלל החר שלי לשעבר שניפרדנו לפני חצי שנה, וכשאני מתחילה להיזכר אז אני ניזכרת בכל הדברים הכייפים שעשינו דברים שלא יחזרו להיות יותר וכך בעייה גוררת בעייה ועצב גורר לעצב, כי גם אני ישר חושבת על מוות כי זה הדרך הקלה להיתפתר והדרך הכי בטוחה לכל הצרות אבל זה לא קל למות. ודם אני ישר ניזכרת בסבתי שניפטרה לפני שנתיים והיתגעגעתי אליה אבל סיכום לכל זה שאלוהים מעמיד אותנו במכשולים ואנחנו צריכים לעבור את המבחן הזה בהצלחה לפעמים משלמים מחיר יקר אבל את צריכה להיות גאה שככה את עושה את התיקון. יש משפט שאומר מה שלא הורג אותנו מכשל אותנו. אז אני רוצה להגיד לך שמה שקורה קורה לטובה עצוב אבל צריך להמשיך הלאה. לדעתת שהוא לא הכל בחייך ואם לא הלך איתו זאת אומרת שמישהו מלמעלה שמר לך מישהו הרבה יותר טוב אז הוא מכין אותך אליו. אבל אם תוכלי יותר לפרט בת כמה את? ומה הסיבה לפרידה שלך איתו זה יעזור לי. ותזכרי שהחיים הם הפתעה גדולה את לא יכולה לדעת מה יקרה לך מחר. וברוכה הבאה מרין

 

[DeadGirl]

אני מופתעת....

את באמת מאמינה שיש משהו למעלה? את האמת ממה שרשמת אפשר להבין שיש לך אמונה מאוד חזקה באלוהים...אני איבדתי אותה אחרי שסבא שלי נפטר. אני לא מאמיינה שיש משהו שכיביכול הוא דבר טוב, שיכול לגרום לבן אדם כל כך טוב כל כך הרבה סבל בפרט ובכלל. אני בת 18 וחצי כרגע והייתי עם הבחור הזה שנה... סיבת הפרידה מבחינתו הייתה שמיצינו את הקשר אבל אני לא חושבת שזה ממש היה ככה...כי הוא חזר לחברה שלו לשעבר אחרי שבוע... תראי בשם שלי מאוד מורכב...זה לא סתם כינוי אלא השם השני שלי מאז שניקשרתי לבחור הזה. הוא גרם לחלק ממני למות ל"אני" הישן להעלם אך לעולם לא להישכח זה מסמל את סוף עידן התמימות וההכרה בדברים שיש בעולם הזה שצריך לדעת להתמודד איתם בדרכים מסויימות (למרות שבזמן האחרון אני רק בורחת מהם ולא מתמודדת...) את יודעת...לפעמים אני חושבת שאני ממש לא בסדר...אני לפעמים חותכת את עצמי כדי להתפרק...אני אוהבת להסתכל על עצמי מדממת...אני חושבת אולי לחתוך יותר עמוק ולסיים עם זה...ואני לא מסוגלת כי אז מגיעות כל המחשבות על ה-3 אנשים שכל כך חשובים לי...ואני פשוט מפסיקה עם זה... אני לא יכולה להתמודד עם הכל לבד...כל כך קשה לי...התמוטטתי ואני לא מסוגלת לקום אני מרגישה שהוא קבר לי את הרגליים עמוק עמוק בתוך החלקה שלי ואני לא מסוגלת להשתחרר...רק לחכות ליום שהגוף יכנע סוף סוף.

 

[mariana]

היי יקירה

המצב שאת נמצאת בו הוא ממש טבעי. אני מאמינה בהוא שלמעלה כי חייבים להאמין במשהו בחיים הללו, לי זה עוזר אולי האמונה שלך לא שלמה. שמעי גם אני איבדתי סבתא בגיל צעיר והייתי ממש קשורה אליה היא הייתה כמו אימי וכשהיא ניפטרה ישבתי לידה וראיתי את נשמתה עוזבת אותה זה חקוק לי בזיכרון, אבל מה שה´ עושה זה הסודות שלו ולכל דבר יש סיבה אם תשבי עם עצמך ותחשבי טוב טוב ותתחילי לגלות דברים שפתאום הייו ניראים לך שחורים ותדעי למצוא פתרונות לבעיות שלך. באותו יום שאיבדתי את סבתי אחרי שבוע ניפרדתי מחברי שיצאנו 3 שנים והיינו צריכים להיתחתן. אז מה את אומרת על זה? נכון כעסתי על בורא עולם שאת הכל הוא מפיל לי ביום אחד, אחרי שנה וחצי והיום אני מבינה שהוא עשה את הדבר הטוב שיכל לעשות לי למרות ששילמתי על הכל מחיר יקר. באותו תקופה לא ידעתי על מה לבכות או על החבר או על הסבתא לא היה יום אחד שהייתי חושבת על היתאבדות ויום אחד לא הייתי מעבירה בלי דמעות, נטשתי את עצמי ואת גופי והיתדרדרתי מבחינה נפשית ופיזית, ועכשיו אני חושבת על זה, הכל היה לחינם כי פשוט לא מגיע לבחורים האלו שנתאבל עליהם בבית, את צריכה לחשוב על עצמך ולא עליו תנסי ותראי איך זה עוזר. גם כיום אני בתקופה כזאת ניפרדתי מחבר שלי השני אחרי יציאנ של שנה וחצי והוא גרם לי בעצם לשכוח את האהבה הראשונה שלי עכשיו אני פחות או יותר לא מאמינה כבר באהבות כי הוא ממש פגע בי. בטח הוא יוצא עם בנות ונותן לעצמו צ´אנסים ואילו אני ואת תקועות ורק חושבות עליהם. מה הם עושים עכשיו? עם איזה בחורה הוא נימצא עכשיו? אבל הגיע זמן להרים את הראש ולהיסתכל קדימה עם הכוחות הקטנות שנישארו. אני בטוחה שיגיע יום שתגידי לעצמך איזה מפגרת הייתי? את יודעת מתי זה יקרה? כשתכירי את אחד והיחיד ואני בטוחה שתכירי כ אף אחד לא נישאר בלי המכסה שלו. ואם את חושבת על היתאבדות זה לא יעזור לך, כי את תשאיר פה הורים עם סבל ואני בטוחה שאפילו את תתגעגעי אליהם מלמעלה. אז תפסיקי לחשוב על שטויות. כי רק חסרונות יש בדבר הזה. זה חלק מהחיים שלנו ליסבול, לא באנו רק להנות בחיים הללו באנו גם לעשות כמה מיבחנים. אני מקווה שעזרתי לך. באהבה מרין