אין מילים

[אחרוןודי]

אין מילים

היי
אני הולך ברחוב, מגיע למעבר חציה וברמזור אור אדום. אני מחכה. לידי מחכה בחורה שמוצאת חן בעיני. אני חושב מה לומר ומגלה הרבה כלום. הכל ריק, שחור, בלאנק. אחרי כמה שניות האור ברמזור הופך לירוק, שנינו חוצים את הכביש וכל אחד הולך לדרכו. 5 שניות אחרי זה, עולים לי ה-מ-ו-ן דברים שיכלתי לומר לה. היא כבר לא שם.

אני נכנס למעלית. רואה בחורה. היא הרבה דברים אבל היא גם מוצאת חן בעיני. אומר היי. אני אומר היי כי אין לי שום דבר אחר לומר מלבד היי. הכל ריק. מסתכל על חלונית הקומות ומחכה שנגיע לקומה שבה היא יוצאת. אני יוצא קומה מעליה ואז כל האפשרויות שיכלתי לומר לה, נפתחות בפני. היא כבר לא שם.

יש לי עוד המון סיפורים כאלה, בעצם לא המון, ה-מ-ו-ן! ביישנות זה כאשר יש לך מה לומר אבל לא אומר אז זו לא ביישנות, אני קורא לזה בלאק אאוט מחשבתי אבל גם זה לא פתר לי את הבעיה אלא רק נתן לה שם. החלק המרגיז הוא, ששניה אחרי שהבחורה כבר לא שם, הכל משתחרר, הכל נפתח וכל המשפטים מופיעים לי אבל אין לי למי לומר אותם.

בד"כ, אני מאוד חריף ותגובתי אבל בסיטואציות האלה, הכל קופא בזמן רק שהזמן ממשיך וגם הבחורה מולי ממשיכה... לדרכה.
יש לכם פתחי מילוט לסיטואציות האלה?

 

[אלון דובובי]

לאחרוןודי

אולי אפשר לוותר על הספונטניות וה׳חריפות׳ ולשנן ״משפט שובר קרח״, לאור הבלק-אאוטס?

 

[עפרה מהודר]

בלק אאוט

נראה לי שבשביל זה המציאו את המשפטים הנפלאים בסגנון:
"את באה לפה הרבה?"
"אבא שלך גנן?" (לא? אז איך יצא לו פרח כמוך?)
וכמובן:
"סליחה, מה השעה?"

אם כי לא שמעתי על הרבה אנשים שהצליחו, באמצעות משפט כזה, לפתח קשר של ממש.

אלטרנטיבה אחרת היא להירשם לאתר היכרויות באינטנרט למשל. שם אפשר ליצור קשר ישיר, בזמנך החופשי, מהנוחות של הבית, ובלי כל המשפטים ה"שנונים" האלה.

 

[אחרוןודי]

אני לא מאמין במשפטי קבע

ובאתרים אני כבר נמצא, אני מדבר על סיטואציות מחוץ לאינטרט
&nbsp
אני מעדיף לפתור את הבעיה ולא לעקוף אותה

 

[עפרה מהודר]

אני מבינה...

גם אני לא מאמינה במשפטי קבע.

אתה רוצה לפתור את הבעיה?
הבעיה ב"בלק אאוט" היא כנראה סוג של חרדה.
אנשים שחוטפים בלק אאוט כשהם מגיעים לבחינה, למשל, נקראת "חרדת בחינות".

ומטפלים בה על ידי כך שלומדים להרגיע את עצמך. באמצעות שיטות הרפיה שונות בין השאר.
דבר דומה אפשר לעשות עם "חרדת בחורות".

אגב, אתה חוטף בלק אאוט רק מול בנות המין השני, או גם בסתם אירועים הומי אדם? בדיבור מול קהל? בטסט של נהיגה?

 

[עפרה מהודר]

וסליחה על השגיאים

 

[אחרוןודי]

בבחינות לא - כשעוד היה רלוונטי

דיבור מול קהל קורה לי לעיתים רחוקות וגם אז, זה משהו מאוד מוגדר וספציפי ולכן אין בעיה
אבל כן, זה קורה גם באירוע עם אנשים שאני לא מכיר.
&nbsp
אילו תרגילים יש להורדת החרדה/לחץ? אני יודע על נשימות אבל עד שאני אנשום כמו שצריך, שוב הסיטואציה תהיה לא רלוונטית. לפעמים אני אפילו מודה לכך שאני בבלאק אאוט ומנסה להירגע ועדיין, הבלאק אאוט נשאר, מלבד העובדה שאני גם יודע שאני במצב הזה.

 

[goldy]

אומרים על צבא

שהוא תמיד מוכן למילחמה שהייתה.
אני מעדיף לנסח זאת: "אני מעדיף להיות מוכן לעבר מאשר להיות מופתע בשידור החוזר".
הינה תרגיל: קח תמונה של אישה *כלשהי*, לא משנה מאיפה, תסתגר במקום שקט שלא ישמעו אותך / שרק אתה תשמע את עצמך מדבר; ותגיד *את כל מה שעובר לך בראש*.
&nbsp
אני מסכים עם עפרה מהודר שהחסימה נובעת מלחץ/מתח/חרדה. הפיתרון מבחינתי הוא לעיל: פשוט לתרגל באופן מעשי.

 

[קוגנטיקה1]

חשיפה!

בלק אאוט מחשבתי הוא תוצאה של חרדה, וחרדה היא תוצאה של מחשבות מאיימות שיש לך בנושא. המחשבות לא בהכרח נגישות למודעות באותו רגע, אך אם תנתח את מה שעובר לך בראש תמצא בסופו של דבר חשש כלשהו (לפעמים קשה להגיע למחשבות האלה לבד וצריך עזרה של איש מקצוע העוסק בנושא), למשל פחד מלעג או דחייה. ראיתי בהודעות המשך שלך שאתה רוצה להתמודד עם הבעיה - מסכימה איתך, אין סיבה שהחיים שלך יהיו מוגבלים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול פסיכולוגי ממוקד המקנה כלים להתמודד עם קשיים שונים, גם עם הקושי שציינת. כלי מרכזי בטיפול בקושי זה הוא חשיפה חוזרת למצב - כלומר, להתחיל שוב ושוב ושוב עם בחורות ולהסכים לקחת את הסיכון להיכשל (אם זה החשש). לאט לאט, כשתעשה זאת שוב ושוב, רמת החרדה תפחת, והדבר ישפיע גם על החופש המחשבתי. הכוונה היא לקבוע זמנים ממושכים בהם אתה פונה לבחורות שוב ושוב, למשל מספר פעמים בשבוע שתקדיש שעה בכל פעם לפנייה לבחורות ברצף. אתה יכול להתחיל בפנייה שאינה להתחיל עם הבחורה, אלא פשוט להתאמן על ליצור קשר, למשל לבקש הנחיות להגיע למקומות מסויימים, ולעלות אחרי זה לדברים אחרים (למשל להחמיא לה, לזרוק משפט לגבי המעלית).
חשיפה בפני עצמה רחוקה מלמצות את כל הדברים שאפשר לעשות כדי להתמודד טוב יותר. טיפול יכול לתת כלים נוספים להתמודדות, וגם בחלק של חשיפה, הרבה פעמים הדבר יעיל יותר כשיש מישהו שדוחף ומסייע לעשות זאת. אם תראה שאתה מתקשה להתמודד לבד, מציעה שתחפש טיפול קוגניטיבי התנהגותי שיסייע לך להתמודד. אם תהיה מעוניין, אשמח להסביר עוד או להפנות אותך לחומר בנושא.

 

[snoopidoo]

פתחי מילוט

כנראה שברגע שקורה הבלאק אאוט אין הרבה מה לעשות, כיוון שזה בדיוק 5 שניות,
אך כפי שפרסמו כאן, חשיפות עוזרות.
נסה לעבוד לפי הסדר הבא:
1. דרג על סולם מצבי שיחה שונים עם בחורות - החל מלפנות סתם ברחוב על מנת לברר את השעה ועד פלירט ישיר. נסה ממש לפרוט את המצבים לפרטים. למשל, לשאול מה השעה ברחוב יותר קשה מאשר באירוע חברתי. (או להפך? לכל אחד הסולם שלו...)
2. התנסה לפי הסדר (מהקל למפחיד) במצבים השונים. התחל במצב ה"קל" ביותר, מספר פעמים. מפעם לפעם זה אמור להיות פחות מפחיד. עבור להתנסות במצב שנמצא בדרגת הקושי הבאה רק כאשר אתה מרגיש שהמצב הנוכחי באזור הנוחות, או לא כ"כ מפחיד. אל תאתגר את עצמך יתר על המידה, אתה רוצה הצלחות קטנות ומדודות על פני אתגור יתר שמביא לכישלון, אל תהיה גיבור גדול. כמו כן, המדד להצלחה הוא לא הסכמה או אי הסכמה של הבחורה, אלא ההצלחה שלך להגיד את מה שרצית, אם זה "מה השעה" או "איך מגיעים ל.." או "תיק יפה".

כשיש מישהו שעוזר לך להבנות את כל העניין כדי להבטיח את ההתקדמות זה באמת יותר נחמד (אבל עולה כסף ).
בהצלחה..