אין מילים

אין מילים

היי
אני הולך ברחוב, מגיע למעבר חציה וברמזור אור אדום. אני מחכה. לידי מחכה בחורה שמוצאת חן בעיני. אני חושב מה לומר ומגלה הרבה כלום. הכל ריק, שחור, בלאנק. אחרי כמה שניות האור ברמזור הופך לירוק, שנינו חוצים את הכביש וכל אחד הולך לדרכו. 5 שניות אחרי זה, עולים לי ה-מ-ו-ן דברים שיכלתי לומר לה. היא כבר לא שם.

אני נכנס למעלית. רואה בחורה. היא הרבה דברים אבל היא גם מוצאת חן בעיני. אומר היי. אני אומר היי כי אין לי שום דבר אחר לומר מלבד היי. הכל ריק. מסתכל על חלונית הקומות ומחכה שנגיע לקומה שבה היא יוצאת. אני יוצא קומה מעליה ואז כל האפשרויות שיכלתי לומר לה, נפתחות בפני. היא כבר לא שם.

יש לי עוד המון סיפורים כאלה, בעצם לא המון, ה-מ-ו-ן! ביישנות זה כאשר יש לך מה לומר אבל לא אומר אז זו לא ביישנות, אני קורא לזה בלאק אאוט מחשבתי אבל גם זה לא פתר לי את הבעיה אלא רק נתן לה שם. החלק המרגיז הוא, ששניה אחרי שהבחורה כבר לא שם, הכל משתחרר, הכל נפתח וכל המשפטים מופיעים לי אבל אין לי למי לומר אותם.

בד"כ, אני מאוד חריף ותגובתי אבל בסיטואציות האלה, הכל קופא בזמן רק שהזמן ממשיך וגם הבחורה מולי ממשיכה... לדרכה.
יש לכם פתחי מילוט לסיטואציות האלה?
 

ענבל כהן חמו

מאמנת אישית בכירה ומדריכת מאמנים מוסמכת
מנהל
ללכת על הקצה

איש יקר,
אתה בוחן את עצמך במצבי לחץ הכי מאתגרים - למצוא משפט בלתי נשכח ב10 שניות נסיעה במעלית. בוא נניח שהיית מוצא משפט כזה - האם זה היה מבטיח שיתחיל כאן משהו? 10 שניות הן לא מספיק זמן להתרשם וליצור קשר. ואם היית אומר לבחורה ברמזור שהעיינים שלה יפות, האם היא הייתה עוצרת את הרכב ובאה לקבל עוד מחמאות? או שפשוט נוסעת הלאה?
אם אתה רוצה להתחיל עם בחורה שמוצאת חן בעיניך, נסה לעשות זאת בסיטואציה שיש בה יותר סיכוי - מישהי שאתה רואה יושבת בבית קפה, על חוף הים, בסיטואציה נינוחה כלשהי. אני בטוחה שגם אתה תהיה נינוח יותר וכל המשפטים הטובים יחזרו אליך.
 
אני לא מחפש משפט פלא

וגם לא משפט שיזכר לעד אלא משפט שיתחיל שיחה. היכן היא תסתיים אני לא יודע, אני מחפש משפט שאיתו השיחה תתחיל. אני לא מחפש משפטי קסם כמו אלה הידועים לקהל הרחב אלא משהו שקשור לסיטואציה. מה שמרגיז הוא שהמשפטים האלה בדיוק, צצים לי לסיטואציה של לפני 5 דקות, כשהיא כבר לא רלוונטית.
&nbsp
אני מחפש משפטים שרלוונטיים לסיטואציה שבה אני נמצא. להמציא משפט קשה לי, אז להמציא סיטואציה? זה קשה שבעתיים. אני לא בטוח שבחורה שנמצאת בנינוחות שלה (בבית קפה, על חוף הים), תרצה שמישהו חיצוני יפריע לה, זו דווקא הסיטואציה הכי פחות מזמינה.
&nbsp
בעצם, אני לא מחפש משפטים אלא איך להעלים את הנעלם הזה שמופיע לי בסיטואציות האלה בדיוק.
 

tzhachmo

New member
כל הכבוד לך

כמאמן אישי זה כבוד גדול לעמוד מול אדם שיודע לשים בדיוק במקום שבו הוא רוצה שינוי.
אז קבל שאפו ממני.
אני חושב שבתהליך 1*1 ניתן לעבוד על כמה חלקים.
1. מחיר-
בזה שאתה לא מעז יש כאן מחיר טוב שאתה משלם ולכן אתה בוחר שוב ושוב לא לעדות בדיוק את הדבר שאתה טוען שאתה רוצה.
לדוג (השערה) - יש סיכוי שאתה בוחר שלא לומר מילה, כי אתה חושש מתחושת הכשלון, והמחיר שאתה מרוויח זה שאתה פשוט לא מפסיד ותמיד מנצח, בכך שאתה לא אומר כלום.
2. תחושת מסוגלות -
אתה יכול לנסות ולהתחייב שבפעם הבאה אתה אומר מילה אחת , שאתה מוזמן לתכנן אותה מראש, ויוצא מנק הנחה שלא משנה התגובה המטרה היא לומר מילה.
שים לב לחשיבות , היא לומר משהו ללא קשר למה תהיה התוצאה.
תתחייב לפחות ל3 פעמים הקרובות.
לאחר שתחווה את החוויה של אמירה, מכורח ההגיון תשאב לשכלל את האמירות, וזה יצטרך להיות בתרגול והתחייבות לעצמך, בכל שבוע 3 התנסויות.
3. תשב ותחשב סטטיסטית,
בהנחה ואתה רוצה להיות בזוגיות
ובהנחה וזה היה יכול לקרות לולא היית יוזם במפגשים מהסוג הזה,
ובהנחה ועד היום היית פוגש 1000 בחורות,
ובהנחה ורק עם אחת מהן הייתה יכולה להיווצר לך זוגיות אמיתית,
ובהנחה והזוגיות הזו הייתה כל כך טובה שאולי הייתה מתמסדת לכיוון חתונה.
תראה כמה הנחות היו יכולות לקרות, אילו היית בוחר דבר קטן ופשוט
״לומר מילה״ !
אז מה דעתך, עם סיכוי כזה, היית רוצה להמשיך ולפעול באותה דרך שפעלת עד היום ?!
צחי מויאל
מאמן אישי
 
הזכרת לי את הסירטון הבא

https://www.youtube.com/watch?v=AdymCQ5PXrs אין ספק שהוא צובט בלב.
&nbsp
לפעמים כן יוצאת לי מילה או שתיים או אפילו משפט אחד שלם קוהרנטי אבל אני לא יודע לומר למה דווקא בסיטואציות האלה, זה כן יוצא החוצה. אני אפילו לא יכול ללמוד מההצלחות שלי כי אין לי מושג מה היה שם שגרם להצלחה.
&nbsp
אני מודע ומכיר את נושא המחיר, העניין הוא שגם כשבשכל אני מבין מה קורה (אפילו בזמן אמת), אני לא מצליח ליישם את זה לפעולה. כלומר יכול להיות שבשיחה 1*1 אני אקבל ציון 100 אבל ברגע ששוב אהיה בסיטואציה אמיתית, הכל יעלם.
&nbsp
יכול להיות שאני נשמע חסר תקווה אבל אני באמת מנסה להבין מה עוצר אותי, פיזית.
 

tzhachmo

New member
תשובה

עצם זה שאתה מגדיר זאת הצלחה,
אז קרה שם משהו שלא קורה בדכ,
הפרפרים האלה, החיוך, התחושה הטובה, הערכה עצמית שעולה, ההרגשה שאמרת משהו והיית נוכח.
טיפה מכל דבר ניתן להגדיר הצלחה.
אשמח להעניק לך מפגש אימון ללא עלות, על מנת לגעת יחד איתך במטרה שלשמה אתה מייחל להגיע
בהצלחה
 

tzhachmo

New member
כל הכבוד לך

כמאמן אישי זה כבוד גדול לעמוד מול אדם שיודע לשים בדיוק במקום שבו הוא רוצה שינוי.
אז קבל שאפו ממני.
אני חושב שבתהליך 1*1 ניתן לעבוד על כמה חלקים.
1. מחיר-
בזה שאתה לא מעז יש כאן מחיר טוב שאתה משלם ולכן אתה בוחר שוב ושוב לא לעדות בדיוק את הדבר שאתה טוען שאתה רוצה.
לדוג (השערה) - יש סיכוי שאתה בוחר שלא לומר מילה, כי אתה חושש מתחושת הכשלון, והמחיר שאתה מרוויח זה שאתה פשוט לא מפסיד ותמיד מנצח, בכך שאתה לא אומר כלום.
2. תחושת מסוגלות -
אתה יכול לנסות ולהתחייב שבפעם הבאה אתה אומר מילה אחת , שאתה מוזמן לתכנן אותה מראש, ויוצא מנק הנחה שלא משנה התגובה המטרה היא לומר מילה.
שים לב לחשיבות , היא לומר משהו ללא קשר למה תהיה התוצאה.
תתחייב לפחות ל3 פעמים הקרובות.
לאחר שתחווה את החוויה של אמירה, מכורח ההגיון תשאב לשכלל את האמירות, וזה יצטרך להיות בתרגול והתחייבות לעצמך, בכל שבוע 3 התנסויות.
3. תשב ותחשב סטטיסטית,
בהנחה ואתה רוצה להיות בזוגיות
ובהנחה וזה היה יכול לקרות לולא היית יוזם במפגשים מהסוג הזה,
ובהנחה ועד היום היית פוגש 1000 בחורות,
ובהנחה ורק עם אחת מהן הייתה יכולה להיווצר לך זוגיות אמיתית,
ובהנחה והזוגיות הזו הייתה כל כך טובה שאולי הייתה מתמסדת לכיוון חתונה.
תראה כמה הנחות היו יכולות לקרות, אילו היית בוחר דבר קטן ופשוט
״לומר מילה״ !
אז מה דעתך, עם סיכוי כזה, היית רוצה להמשיך ולפעול באותה דרך שפעלת עד היום ?!
צחי מויאל
מאמן אישי
 
היי

שלום לך,
הרבה פעמים אנחנו נמצאים בסיטואציות בחיים שאנחנו לא מצליחים להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון וזה בהחלט מתסכל. הרי כולנו יודעים שהדבר החשוב ביותר להצלחה הוא הטיימינג הנכון. ולכן, תנסה להתאים את הטיימינג לזמן שנוח לך. זאת אומרת, שאל תנסה מראש לפעול במצבים שמלחיצים אותך כי אז אתה נראה לחוץ (וזה לא ממש מושך). תפעל רק במצבים שאתה נינוח ושלו ואל תלחץ מ-לא לפעול במצבים שמלחיצים אותך. תשלוט בטיימינג ואל תתן לו לשלוט בך. אני מאמין שיהיו לך עוד המון סיטואציות בחיים עם בחורות שימצאו חן בעינייך וכל שתצטרך זה רק למצוא את הבחורה שבאה לך בתזמון הכי פחות מלחיץ.... (כמו למשל במסיבה פרטית אצל חברים שם יהיה לך את כל הזמן שבעולם לדבר אם איזו בחורה שתמצא חן בעינייך...)
*תשתמש בחוש הומור , זה תמיד שובר את הקרח ;)

בהצלחה
 
אין מילים

השיתוק שתוקף אותנו לפעמים נובע מפחד סמוי או גלוי ממשהו.
נסה לזהות ממה אתה פוחד:
שאל את עצמך מה הכי גרוע שיקרה כאשר אני אדבר?
ואז מה יקרה?
תמשיך עם זה עד לנקודה הכי נמוכה וזה הדבר ממנו אתה פוחד ומשתק אותך.

יש גם דרך מעשית לפעול במפגש אנונימי עם בחורה:
תתמלל את התחושה שלך.
לדוגמה: אני ממש רוצה לומר לך משהו ולא יודע מה...
או, אני ממש נבוןך כי אני רוצה לומר לך משהו ולא יודע מה...

ככל שתצמד לתחושה יותר אוטנטית יהיה לך קל יותר לומר אותה בקול רם מכיוון שהיא מתארת את מצבך ברגע הזה.
מניסיוני, אנשים מתחברים לרגש ומגיבים לו מתוך אמפטיה ולכן זו עשויה להיות נקודת פתיחה טובה.

מאידך אני מציע לך לוותר על ההתכוננות ועל הכנת משפטי מחץ מראש, זה לא עובד לך ורק תוקע אותך.
עדיף לך להיות ספונטני ולזרום עם מה שיש.
מה הכי גרוע שיקרה לך?
1. שתאבד את מה שאין לך ממילא
2. שהפניה שלך תענה

שווה לנסות, הלא כן?
 
עניתי פה

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1724&messageid=176218171
&nbsp
יש מקרים שבהם אני ממש מודע למה שקורה לי באותו רגע אבל פיזית לא עולה לי שום דבר מלבד זה. מילא אם חוסר היכולת שלי היה נשארת גם לאחר מכן, הייתי מקבל את זה אבל כשלאחר מכן, הכל עולה לי פתאום בצורה כל כך חופשית, זה מה שמרגיז.
&nbsp
אני מתאר לעצמי שזה פחד מדחיה/בילבול/גימגום/פאדיחה/מה יחשבו עלי וכו' אבל זה באמת מרגיז כל פעם מחדש. אני אומר לעצמי שבפעם הבאה אהיה יותר קשוב לעצמי אבל כששוב קורית סיטואציה, אני נאלם.
 
אחרון ודי

בהמשך להתכתבות:
תמשיך לשאול את עצמך: מה יקרה אם אני אגמגם...?
מה יקרה אם תקרה לי פדיחה...?
מה יקרה אם אני אתבלבל...?
תמשיך עם השאלות עד "למטה". תבדוק האם יש שם משהו שבאמת מאיים עליך בצורה משמעותית.
שהרי גם הגמגום או הפדיחה עם מישהו שאתה רואה אותו למספר שניות והוא חולף מחייך, לא יכול להיות כל כך נורא.... הלא כן?

עזוב את מה שעולה אחרי ואת הרוגז, שהרי הם רק ביקורת עצמית שלילית שמערימה על הקושי.
תתחבר לרגע על ידי שיתוף עם התחושה שלך ברגע... תבדוק עד כמה זה קל יותר ועובד.
 

ommerl

New member
לקפוץ מעל לפופיק

יש להרבה סוגים של יכולת שני קצוות- קל וקשה.
&nbsp
כשקל לך מידיי אתה כל הזמן מצליח לעשות את אותו דבר ולא מתקדם.
כשקשה לך מידיי אתה לא מצליח לעשות שום דבר.
&nbsp
כשקל מידיי או קשה מידיי- אין תנועה, אין השתפרות ואין למידה. אין הצלחה אמתית שמקדמת אותך (ואם יש אתה לא היית פונה לפורום הזה עם שאלה..)
&nbsp
לפי מה שאתה מתאר- אתה במצב שבו אתה מנסה, או לפחות- רוצה, אבל לא מצליח. נראה לי שאתה מנסה לעשות משהו שקשה לך מידיי. לדעתי זה כאילו שאתה מנסה להרים 200 קילו, אבל היד לא מסוגלת להרים משקל כזה בשלב שבו אתה נמצא כרגע.
&nbsp
תהליך 1X1 יכל ללמד אותך ולעזור לך להתקדם בקפיצות מדרגה גדולות אבל אם אתה מחפש עצה איך להתקדם בעצמך (לפחות כרגע) מה שאני ממליץ לך זה להתמקד בפעולה שקל לך יותר לבצע כדי להכיר בחורות אבל לא פעולה שקל לך מידיי לבצע. פעולה שדורשת ממך משאבים מנטאלים אבל אפשרית עבורך. פעולה מאתגרת. תתקרב לקצה גבול היכולת שלך אבל אל תקפוץ מעל הפופיק.
&nbsp
ואל תשכך שאתה בהתקדמות מתמדת כשאתה מאתגר את עצמך בצורה נכונה כך שאותה פעולה שהייתה מאתגרת עשויה להפוך עם הזמן לקלה ואתה למעשה תצטרך לנסות משהו מאתגר יותר כדי להמשיך להשתפר (אם לא תמצא זוגיות במהלך הדרך כמובן..).
&nbsp
בהצלחה!
 
שלום לך אחרוןודי

שתי שאלות לי אליך:
  1. האם יש באמתחתך גם דוגמאות ל'התחלות' מוצלחות עם בנות המין היפה?
  2. העדת כי אתה חריף ותגובתי בד"כ, אך האם אתה חש 'מחסום' דומה גם בתחומים אחרים בחייך?
המשך יום נעים...

גילת
 
תשובות

1. יש מקרים שבהם הצלחתי לפתח שיחה של יותר ממילה וחצי אבל אני אפילו לא יודע לומר לך למה בסיטואציה המסויימת הזו, זה כן עבד. לא מדובר במקרים שבהם התחלתי עם הבחורה אלא נטו התפתחה שיחה שקשורה לסיטואציה. בגלל שאני לא יודע מה גרם לי כן להצליח, אני לא יודע איך ללמוד ממנה.
&nbsp
2. התחום היחיד שבו זה גם קורה לי הוא כאשר אני באירוע עם אנשים שאני לא מכיר, לאו דווקא נשים. כל העניין של להתחיל לפתח שיחה סתם ככה עם מישהו שאני לא מכיר. גם שם יש לי מקרים של הצלחות אבל גם פה, כמו בנקודה הקודמת, אני אפילו לא יודע לומר למה במקרה מסויים זה מצליח לי ובמקרה אחר, לא.
 
מתשובותיך עולה

כי יש לך חויות של הצלחה בפתיחת שיחה עם בנות- אע"פ שסייגת דבריך, בכך שלא היה מדובר בסיטואציה של "להתחיל עם הבחורה". יחד עם זאת- זה עבד! התפתחה שיחה.
דבר נוסף שציינת הוא, שהקושי של "להתחיל" משותף לסיטואציות בהן אתה נמצא עם אנשים שאינם מוכרים לך- ולאוו דווקא כאשר מדובר בנשים. אמנם לא התייחסת לכך בהודעתך המקורית, אך האם נכון יהיה להניח שגם סוגיה זו מפריעה לך?

אני מתרשמת ש"התחלות", עם אנשים שאינם מוכרים לך, יוצרות אצלך תחושה של "איום", אשר גורם למחסום אותו אתה מתאר.
ראשית, היתי מציעה לך לחשוב לעצמך (ומוטב אף לרשום את הדברים) מהן הנקודות המשותפות לכל אותן סיטואציות, בהן הצלחת לפתח שיחה עם בנות. מנקודות הדמיון ניתן יהיה ללמוד, מהם הגורמים המאפשרים לך את האומץ לפתוח בשיחה.
אשמח לשמוע מהן התובנות שעלו...

דבר נוסף- הייתי מנסה לברר אתך מהיכן נובע המחסום הזה... פעמים רבות הדימוי העצמי שלנו הוא האחראי על התפקוד החברתי שלנו- במיוחד כאשר מדובר בסביבה זרה וחדשה לנו.
אפשר לסייע רבות לטיפוח ובנייה של 'אומץ חברתי' באמצעות בחינתה של התפיסה העצמית ועימות שלה עם המציאות (פעמים רבות דימוי עצמי, היוצר מחסומים חברתיים, אינו עומד בבוחן המציאות והוא תוצאה של עיוות קוגניטיבי). בנוסף לכך, תרגול באמצעות הדמיות, בצעדים קטנים, מאפשרת עקיפה של הגורם המאיים והתגברות עליו, בסופו של דבר. זוהי דרך יעילה מאד להפרד לשלום מחסמים למיניהם.
אני אופטימית


המשך ערב נעים ושקט.
גילת
 
למעלה