אין לנו ADD

Iris G

New member
אין לנו ADD

אני לא בטוחה שאילו חדשות טובות או רעות. הבעיות שהביאו אותנו לחשוב שיש לה ADD עדיין קיימות. הרופאה אמרה שיש לה עצבנות פנימית, חוסר שקט פנימי. והאי-יכולת ריכוז היא בעצם בעיה לימודית הניתנת לפיתרון. ההסבר היה שישנם 3 כימיקלים שעובדים במוח (לא זוכרת את השמות, אבל) האחד: חוסר ממנו מביא לבעיית הפרעות קשב ומטופל בריטלין. האחר חוסר ממנו מביא לאי-שקט נפשי ועצבנות פנימית (כפי שיש לבת). הטיפול? גם הוא מתחלק ל 3. 1 - אימון המוח ב"שיעמום": להרגיל את המוח לעשות עבודות משעממות שדורשות שקט ורגיעה, מטלות שדורשות מהמוח לעבוד לאט ולא לשים לב לדברים אחרים שמסיכים את הדעת. לשבת בשקט לקרוא ספר (להגיע לחצי שעה כול יום), לספור עצים כאשר נוסעים במכונית, בניית פזאלים ומשחקי מוח שונים וכולי. 2 - צימצום ומניעת כול הדברים שגורמים למוח להתרגל למטלות מהירות וסטימולציה יתרה: טלוויזיה, משחקי מחשב, מסכים מרצדים למינהם. 3 - טיפול תרופתי. ההמלצה שלה - לנסות 6 שבועות ולחזור אליה. החלטנו לנסות את השניים הראשונים (ללא הטיפול התרופתי) ולחזור אליה בעוד 6 שבועות ולראות מה קורה. קיבלנו הרצאה מעניינת מאוד בנושא המסכים המרצדים למינהם (מוכנה להרחיב עם יש צורך ועניין). קיבלנו גם חוות דעת מאוד מעניינת על מבחן TOVA (שמסתבר שהרופאה שלנו מקורבת מקצועית למפתחי המבחן) ועל ד"ר ראסל ברקלי.
 

zivadina

New member
לפי התאור זה מאוד ADD

הפרעת קשב ורכוז נובעת מאי זמינות של המעבירים העצביים דופאמין (בעיקר) ונוראדרנלין (קצת). כתוצאה, המוח לא פעיל מספיק באזורים מסוימים ומחפש גרויים שיגרמו להפרשת החומרים האלה. הגרויים הם תנועתיות יתר, משחקי מחשב, התנהגויות קיצוניות ומסוכנות. המשימה הכי קשה לאדם ADD היא לעסוק במטלות משעממות, מכיון שאין בהן שום גרוי למוח. לא שמעתי שאפשר להתאמן לעשות משימות משעממות. הטיפול התרופתי מאפשר את זמינות המעבירים העצביים האלה ואת תפקוד המוח כמו אצל אדם "בריא" למשך מספר שעות, בעיקר כאשר צריך לבצע משימות משעממות המשמשות ללימודים. המחקר הרפואי לא מצא טיפול שיהיה יעיל יותר מאשר הטיפול התרופתי בהפרעת קשב. במושג יעיל אני מתכוונת לשקלול של זמן, אנרגיה וכסף לעומת התוצאה.
 

Iris G

New member
הכימיקל השלישי - סראטונין

הוא מה שחסר לביתי. כפי שתראי בכתבה המצורפת, הסממנים של החוסר הזה באמת נראים כמו ADD, אבל הטיפול בהם הוא שונה. לא רק תרופתי (לא נותנים רטלין אלא תרופה אחרת). אלא גם בגישה של הגברה של יצור הכימיקל הזה על ידי ביטול גירויים סביבתיים ותירגול שקט נפשי (כולל יוגה). מסכים מרצדיים - לפי טענתה של הרופאה שלנו, הטלוויזיה ומשחקי המחשב בנויים על סטימולציה מוגברת של המוח עד כדי שהמוח "נסגר" ולא מתעמק בפרטים הרבים שמרצדים על המסך. הדבר מתרגל את המוח לשטחיות, לחוסר עומק, לחוסר שקט וריצה מפרט אחד לשני. הגבלה של הסטימולציה הזאת, ביחד עם תרגול "שיעמום" מרגילה את המוח לעבוד יותר באיטיות, להתעמק בפרטים הקטנים, להיות יותר "פתוח" ושקט.
 
למעלה