אין לי שם

[זהות]

אין לי שם

יכול להיות דבר כזה כמו שכתבת "החופש להיות מי שאנחנו באמת???????"

 

[~דויד~]

אכן, הדבר אפשרי

כל שדרוש הוא לא לשפוט או לבקר את עצמנו. לעומת זאת, עלינו לקבל את עצמנו כפי שאנו. וגם לאהוב את עצמנו. ואז אנחנו חופשיים ומאושרים

 

[זהות]

הבדל עצום קיים בין

להגיד את הדברים לבין להתנהג אותם . כולנו שופטים ומבקרים את עצמינו ההבדל רק במינונים . "לקבל ולאהוב את עצמינו ...." מכתיבתך זה נשמע כ"כ פשוט , אני ממש אחוזת קנאה .

 

[אין לי שם בסדר?]

אני לא כתבתי את זה

אני אכן כתבתי את המכתב.. אבל את הכותרת נתן מישהו אחר. לדעתי האישית.. את לא יכולה שלא להיות מי שאת, לא משנה מה תעשי. אני דיברתי על החופש.. -לעשות- מה שאת רוצה, על החופש לטעות, על חופש. מה בעצם השאלה שלך?

 

[~דויד~]

החלפתי את הכותרת -> ביטוי עצמי

האם היא לשביעות רצונך, כעת? אם לא, אז תן לי כותרת אחרת.

דויד

 

[אין לי שם בסדר?]

הרבה יותר טוב

ועוד יותר טוב לדעתי יהיה..הממ... החופש..או החופש שלנו, או משהו כזה. אבל זה בסדר.

 

[~דויד~]

../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif

 

[זהות]

פרויקט היצירה העצמית ...

מעסיק אותי לאחרונה והכותרת ההיא התחברה לתהיותי . העבר מטביע את חותמו בגוף , והנפש צומחת מתוך האופנים שבהם הגוף קולט ומגיב לאובייקטים ולחוויות שהוא נתקל בהם . על איזה חופש אתה מדבר ? אתה חושב שאתה חופשי בהחלטותיך? בבחירותיך ? בטעויותיך? האהבות וההתקשרויות המוקדמות ביותר הופכות לאבן הפינה של האישיות , ויסודות אישיותיים אלה לעולם אינם משתנים . נסיונות לברוח מחשיבות העבר או להכחישו הופכים את החיים לחזרה אינסופית על אותם נושאים , דפוסים וקונפליקטים . החופש פרושו לקבל את העבר על עצמינו ולא להכחישו . איננו נוצרים בידי עצמינו . עולמינו הנפשי הוא תוצאה של השפעות אינספור שאינן בשליטתינו. הירושה הגנטית שלנו מתפתחת ליכולות שכליות , תכונות טמפרמנטליות , ואופי רגשי המהווים תשתית לכל מה שנחשוב , נרגיש ונחווה אי פעם . זוית הראיה שלנו על העולם מעוצבת תמיד ע"י השפה שלתוכה אנו גדלים , התרבות המכוונת אותנו , המעמד החברתי שלתוכו נולדנו .יחסינו הבינאישיים מגובשים בהשפעת אישיותם של הורינו ...

 

[אין לי שם בסדר?]

אוקי..

אני רואה שאת יודעת את הפסיכולוגיה שלך.. או מה שזה, אבל זה רחוק ממה שאני דיברתי עליו. האם קראת את המכתב ההוא? אני מדבר על החופש, לעשות ככל שעולה על רוחך. אם יש ולו דבר אחד בעולם שמגביל אותך, אז הרי זאת תיהיה את.. עצמך. את קובעת את הגבולות. אבל מה יקרה אם את עצמך תחליט שאין גבולות? שכל מה שיש זה חופש..לעשות, ולבחור, מה שאני רוצה לעשות ולבחור? אולי אז גם זה יתממש. ואם החופש הזה מוגבל... אז הרי הוא מוגבל ע"י פחד, "מה יקרה אם.. איך זה יראה.. מה יחשבו.." ובעוד, שלעומת מה ש 99% מהאוכוליסיה חושבים. אין לך את כל התשובות והפתרונות, וגם לי לא. אנחנו לא אמורים לדעת מה נכון ומה לא נכון כי אף אחד אף פעם לא לימד אותנו, וגם אלה שטוענו שיש להם את התשובות לרוב בסוף הסתבר שטעו, ומה הפלא? הרי בם בני אדם בדיוק כמוני וכמוך. ואיך פורצים את הגבולות בעצם? איפה נמצא החופש? אם הכלא שלי.. נמצא במה שאני יודע, וחושב שנכון, כי מהגבולות האלה אני לא מרשה לעצמי לחרוג. אז הרי החופש יהיה במקום שאני לא יודע, וחושב שטעות. וזיכרי..שבתור בן אדם, אני לא יודע מה נכון ולא נכון, חישבי על כל הדברים האלה בחיים שלך.. שפשוט תקועים או היית רוצה שיהיו אחרת, ואת פשוט לא מצליחה לשנות. כשהבעיות הללו צצו לראשונה.. לא היית אדישה, ישר רצת לארגז כלים שלך, אל מאגר ה "מה שאני יודע וחושב שנכון מניסיון העבר או ממה שאמרו לי", ושלפת כמה כלים.. כמובן, אלה שחשבת שיפתרו את הבעיה, והרי.. הפעם הכלים האלה לא התאימו, הם לא פתרו את הבעיה, כי אם הם היו פותרים.. אז היא לא הייתה קיימת היום. ואז מה נשאר לנסות בעצם? כלי אחר! היי..אבל.. מה זה כלי אחר? .. כבר ניסית את הכלי "הנכון" וזה לא עבד. אז איזה עוד כלי נשאר לנסות? אולי את הכלי.. הלא נכון, אולי זה שאת חושבת שלא יפתור את הבעיה, כי כבר ראינו שמה שאת חושבת שנכון.. לא תמיד מביא לפתרון הבעיה. אבל מה.. ללכת ולעשות טעות?!.. ללכת ולעשות משהו שאני חושב שיהיה לא נכון או לא שיגרתי? מה פתאום! עדיף לחזור ולנסות שוב את הכלי שאני חושב שנכון! וככה הבן אדם נשאר תקוע בבעיות שלו.. כי הוא מתעקש על דרך אחת "הנכונה" שיכול להיות שכבר לפני 20 שנה ראה שזה פשוט לא עובד. התוצר לואי שמופיע מתוך הראיה שאפשר לטעות, כי יש שם עולם חדש לגמרי, הוא תחושה.. של חופש. כי אם מותר לי לטעות, אז ממה יש לי לפחד? אני יכול לעשות..הכל ! ואם ניסיתי משהו חדש בחיים, אז הרי יש לי התנסות חדשה..וישר מופיעה לי צמיחה בחיים. והרי פרויקט היצירה העצמית שלך. וזה אינו אומר ללכת ולשנות את כל הדרך שאנחנו פועלים ולעשות טעויות כל הזמן, זה אומר ..במקום שלא מתפקד לנו בחיים כמו שהיינו רוצים, לגעת, להתעסק, לעשות טעויות, להיות דינמיים. כי מה זה חשוב, בכל מקרה זה לא עובד לנו ובמקום שעובד.. פשוט.. לא לגעת. זוהי תפישת מחשבה, תפישת חיים, ולא פסיכולוגיה או מדע, שאלת ולכן עניתי, זהו אינו משהו שאני יכול, או רוצה, להגן עליו בוויכוחים או תיאולוגיות למיניהן.