אין לי רגע דל

[אור-לך]

תתפלאי

קשתית עוד יותר גאה!!! אולי כדאי שתתחילי להאמין... האמת, קשתים דיי שקופים (לפחות האחד לשני).

 

[אוריאנה.]

הבנתי ועוד איך

חוץ משכל וביצים יש לי גם יכולת להביט בדברים קשים, ולומר, אולי יש דברים בגו. אולי יש בי צורך תת-מודע לעשות את מה שעשו לי. זה, כמדומני, לא נובע מהצורך לנקום, אלא בגלל שיש לי אגו מאד לא מפותח. אני, במילים אחרות, לא מאמינה שמגיע לי. בגלל זה גם שכבתי עם בחורים שלא הייתי יורקת לכיוונם, רק מתוך זה שהייתי כל-כך אסירת-תודה. זה לא מדוייק שהיא חטפה לי אותו. כשהוא עוד אהב אותי גם קלודיה שיפר לא היתה מזיזה לו. הנישואים התפרקו הרבה קודם, ולא בגלל גורם חיצוני. אבל כשזה קרה זה עדיין פגע בי אנושות, בדיוק בגלל מה שאמרת. קודם נגמור יפה ובצורה חוקית, אח``כ תעשה מה שאתה רוצה. בסה``כ חיזקת אצלי את הידיעה שאני הולכת לחתוך. עוד הלילה. תודה, אוריאנה

 

[יערית]

ידעתי..

ידעתי שאת בחורה עם מצפון, עזבי שלדעתי את צריכה קצת להעריך את עצמך יותר ולא לשכב עם גברים שלא היית יורקת לכיוונם, אל תשכחי שסתם לשכב עם מישהו לא מעלה ערך עצמי,אלא מוריד אותו וכפליים, אז יאלה חמודה יש לך ילד קטן שרק ניכנס למעון היום,את מלאה התרגשות,את מלאה חיים חדשים, את מלאה בדברים שרק אנשים חדי עין(ולא ההיא מהפורום)יעריכו אותך כפי שאת,ולא על פי ..תסלחי לי פתיחת הרגליים שלך. את אמא נפלאה!!!!! זה הישג גדול.. רק יצאת מקשר כואב..תני לזמן לרפא אותך,תני לזמן להביא אלייך אושר ולא כאב לב! שלך יערית.

 

[אוריאנה.]

את מקסימה

ואת יודעת, כמה שזו קלישאה ש``הזמן הוא הרופא הכי טוב`` - מה לעשות, זה נכון... אני מגלה לאט-לאט דברים חדשים ונפלאים, על עצמי, על הבן שלי. אפילו על אמא שלי, שהיא האדם הכי יקר לי בעולם (אחרי הבן שלי בנצ`וק). אני יודעת שזה מה-זה לא בטרנד להגיד שאוהבים את אמא... מה כפת לי טרנד שמנד. אוריאנה

 

[אור-לך]

למה לא בטרנד?

אני מתה על אמא שלי (לא משנה שהיא מביאה לי את הסעיף לפעמים...) ושלא תגידי שאין צרופי מקרים...לאח שלי קוראים בנצ`וק.

 

[חדת עין]

הרשי לי בבקשה לחזק אותך -

כל אחת באותה סיטואציה תאמר ``אצלנו זה אחרת, אצלנו זה שונה, אף אחד לא יודע מה יש ביננו, אני זו שמרגישה אותו, אני זו שמבינה אותו וכו`...`` וכל סיבה תתאים הפחד מדחיה, שהרי תפוס לא יכול לדחות אותך - זה המצב הוא תפוס - האמונה שלא מגיע לך משהו משלך (טפשי טפשי טפשי) ואחד הדברים שהכי משחקים תפקיד במערכת שכזאת שאת בעצם, ביום בהיר אחד, הופכת למעין גורו של מישהו בזכותך הוא מאושר, וואווו איזה כייף זה לגרום למישהו להיות מאושר כל כך, הפיה הטובה, האחות הרחמניה, הצלת עוד נפש פגועה שהיתה זקוקה לך נואשות. רק שלצערך, או לצערה של הגיבורה התורנית, היא במקרה היתה שם בסביבה, ושלא במקרה היא בחורה מקסימה שיש לה המון מה להציע, רק קצת חסרת בטחון להציע את זה למישהו שעלול לפגוע בה, אז פה היא לא פוחדת להפגין ולהראות כל מה שיש בה, לטוב ולרע, ואופס, הפלא ופלא, מקבלים אותה ולא רק שמקבלים אותה עם כל ה``דפקטים`` שלה, אלא גם אוהבים אותה יותר בגללם. קל ליפול לתוך זה, קל להפתח למישהו שבעצם ``אי אפשר`` האינטימיות נוצרת במהירות, והיא חזקה כי היא טוטאלית. עוד יותר קל להתרפק על זה , קשה לשחרר, מאד קשה, הכי קשה בעולם תמיד בתת המודע נשאר החלק הזה של ``אולי הוא יוכיח לי ויעזוב`` ``אולי אפספס את הסיכוי האחרון שלי לאושר אמיתי`` אבל את יודעת מה ?????? אחרי תקופת מה...כשמביטים לאחור, כשהרגש כבר דהה ויש מישהו חדש... את רק מחייכת, מבינה שהיית במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ומבטיחה לך, שאם תקראי את הדואר שהוא כותב לזאת שאחרייך... תגידי לו ``מניאק, לפחות תמציא משפטים חדשים....`` (שוב אוריאנה...לא מכוון אישית אלייך)