אין לי עם מי לדבר

[לולי80]

אין לי עם מי לדבר

הקדמה.... אף פעם לא קיבלתי ציון מעולה אף פעם לא קיבלתי ביקורת מדהימה... אין לי שום תמיכה, שום התעניינות מהבית...( מלבד חבר שלי שמבחינתו כל דבר שאני עושה הוא מדהים.... ) כך היה מאז ומתמיד... זה שובר ,כשלא מעודדים אותך לא מתעניינם בך ואת צריכה לשרוד לבד... כמה לבד עוד אפשר.... יש לי בעוד כיומיים ביקורת על המקצוע שהוא ההתמחות שלי... זוהי פרזטצייה.... אני כולי רועדת... לא יכולה לסבול יותר את הבינוניות הזו שלי...... בחיים לא הצטיינתי בכלום ואני משקיעה ומשקיעה.... סמסטר שעבר אחת המורות (מכשפה) אמרה לי (על סמך חצי סמסטר) שאני לא מתאימה למקצוע הזה.... היא התעללה בי... והאכילה לי את חוסר הביטחון... היא תהיה שם... היא תחייך לעצמה.... אני כזו שלא עונה, נורא כייף לדרוך עלי, אני מנומסת, תמיד מגיעה בזמן...זה משתק....... העייניים שלי בוערות מבדידות... אתם באמת לא רואים?! מה קורה אצלי בפנים? שותקת....צורחת, בוערת... כמה עוד אפשר? 3650 ימים בלי אף חיבוק.....

 

[כנפיים לבנות]

לולי..

מבינה את הקושי והכאב שלך.. זה קשה להאמין בעצמך כשאין כל כך פיבדקים מהסביבה.. כשאין תמיכה... חיבוק... אני יודעת שזה לא ממש מעודד... אבל הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא... שאת חייבת להאמין בעצמך!! כשתאמיני בעצמך זה לא ישנה מה המרצה ההיא או אחרת תחשוב.. כי בשבילך תיהי מצויינת.. וזה הכי חשוב.. זו עבודה קשה ללמוד להאמין בעצמנו.. אבל אני מאמינה שהיא משתלמת.. ו... אני מאמינה בך!!

 

[לולי80]

כנפיים

אני לא מצליחה, ניסתי בכל ליבי ונשמתי להאמין בעצמי... אבל אי אפשר פשוט אי אפשר לקום בבוקר להגיד לעצמי אני מאמינה בי כאשר אף אחד אחר לא....ניסיתי שוב ושוב, שום דבר לא עוזר.... המחשבה היחידה שיש לי כל הזמן בראש הוא שאני כלום.....וכלום אבל כלום לא עוזר....ניסיתי הכל... משיכנוע עצמי עד לא יודעת מה.... אני פשוט כלום...

 

[כנפיים לבנות]

...

כל כך מצטערת שככה גרמו לך להרגיש... כי זה ממש לא נכון... ויש לפחות עוד אדם אחד שמסכים איתי.. החבר שלך.. ניסית לדבר איתו על זה? להיאחז בזה שהוא מאמין ותומך? זו התחלה... אני יודעת שזה קשה... תאמיני לי... אני הבן אדם האחרון שיכול להגיד שהוא מאמין בעצמו.. או חס וחלילה אוהב.. צריך אולי להתחיל בלקבל את זה שלא מאמינים כרגע... כדי שזה לא יהיה כל כך מפחיד... ואולי אחרי שנקבל את זה שאנחנו לא מאמינים בעצמו ונלמד לחיות עם זה... נוכל להתחיל לטפל בזה... אני אישית נמצאת בטיפול מכל מיני סיבות.. ואני מניחה שחלק מהן זה גם הנושא הזה... ואני מאמינה ובטוחה שיבוא יום ואת תלמדי להאמין ולאהאב את עצמך... זה יקח זמן... אולי אפילו הרבה זמן... אבל זה יקרה כל עוד את תרצי בכך ותיהי מוכנה לעבוד לשם כך.. וכמובן... בהצלחה מחר!!!! תעדכני איך היה... איתך...

 

[rini45]

לולי חמודה../images/Emo24.gif

אל תעשי את זה לעצמך כי כך את מצדיקה את דבריהם אלו הם אנשים קטנים שפגעו בך, אנשים ללא חמלה ללא רגש כל אדם באשר הוא אדם הוא שווה ,רגיש ואנושי והם עם כל הידע וההשכלה שלהם לא השכילו להבין שהם פוגעים בך. אבל כמו שכבר כתבתי וגם כמו שאמרה לך חברתי לפורום, תעשי טוב לעצמך ואולי תתחילי טיפול כדי שיהיה לך עם מישו שלא קרוב אליך לדבר ולהתיעץ ובכך תעשי את הצעד ה-1 לעזרה לעצמך. זה לא נכון שאת כלום. את אדם עם רגשות ואהבה ויש לך חבר שאוהב וזה הרבה והבנתי שאת לומדת ובכלל אל תתני להם לנצח אותך

 

[libi4]

לולי יקרה../images/Emo140.gif

קשה וכואב החוסר הזה,לא מגיע לך אבל הוא קיים,מבינה את הבינוניות כי תמיד הייתי גם בינונית,הספיק לי 75 ממוצע של תואר ראשון וזהו...אנחנו הקשתיות לא צריכות כלום כי יש לנו נוכחות ויש לנו אישיות מהפנטת גם כשאנחנו שותקות... אז... תרימי ת'ראש,תנשמי עמוק...את לא צריכה להרשים אפאחד כי בתוכך את יטדעת מי את ומי שלא טוב לו-זה מה יש!!! ולגבי הבעירה והצרחות-אולי תמצאי דרך להתשחרר.... ריקודי בטן? אוהבת-קבלי חיבוק!

 

[לולי80]

תבורכו...המון תודה....לשתיכן

וכנפיים, הפרזנטציה ביום ג', אספר לך איך היה...

 

[כנפיים לבנות]

מחכה לשמוע...../images/Emo140.gif

 

[rini45]

|בהצעו משהו לולי 80../images/Emo50.gif../images/Emo50.gif

כן הפרזנטציה, תלכי עם ראש מורם וכן, את תצליחי למרות הכל ואף על פי כן

 

[לונה..]

הנה, יש לך ../images/Emo13.gif

גם לי אף פעם לא נתנו פידבקים ולפעמים לקחו אותי כמובן מאליו, עד שהבהרתי שאני זקוקה להם, ושמובנת מאליו אני ממש לא. הפואנטה בכל מה שאמרתי פה, היא שלקח המון זמן עד שהבהרתי את זה לאנשים סביבי. עד שהבנתי שהם באמת מגיעים לי, ושיהיה מאוד נחמד אם קצת יעריכו אותי בצורה ישירה ויודיעו לי את זה. אבל עד שזה קרה, לא הרשיתי לעצמי להאמין שאני, חלילה וחס, לא שווה. ואת יודעת למה את כן שווה? כי את לא לוקחת את הדברים כמובן מאליהם. כי את משקיעה ומשקיעה, כי את מנומסת, כי את מגיעה תמיד בזמן, כי אכפת לך ממה שאת עושה. ואם את אוהבת את המקצוע, תמשיכי להשקיע ולהתאמץ ותסלחי לי, אבל המכשפולה הזאת יכולה לקפוץ לך עד הירח וזה בכלל לא אמור לדגדג לך את האצבע הקטנה ברגל. וכמותה כל מי שחש כלפייך רגשות שליליים, שמרגיש שאת מאיימת עליו בדרך כלשהי, שמקנא בך, שלא יודע מה זה פרגון, רגישות ויחסי אנוש. תחשבי על כל הדברים שאת עושה, על התהליך שאת עוברת כדי להשיג אותם, התוצאות זה רק הצ'ופר שבסוף. ודבר אחרון, תאמיני בעצמך דווקא מהסיבה שאת חושבת שלא מאמינים בך, כי חוץ ממך - בסופו של דבר - אין לך כלום. הרי את זו שמחליטה וקובעת מה וכיצד לעשות בחייך, אז מדוע לא לתת לעצמך קרדיט ואמונה? את לא שווה את זה? בטח שאת שווה את זה. כולנו שווים את זה וזקוקים לזה, ואלה שלא מספקים לעצמם את הצורך הכל כך חשוב הזה, פשוט מגיעים למצב מיותר של עצב ותסכול על לא-כלום. זה מאוד חבל לדעתי, כי הם מכניסים את עצמם לסיטואציה שמאוד קשה לצאת ממנה אחר כך. אגב, עם האמונה, יבוא גם הבטחון. שיהיה לך המון בהצלחה, ספרי חוויות.

 

[Ofra m]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[איחוד האחת]

../images/Emo24.gif ענק לך

כייף לראותך כאן איתנו...

 

[לונה..]

../images/Emo24.gif../images/Emo20.gif

 

[סְקָאלִי]

../images/Emo45.gif כמה קטנה, ככה חכמה! ...

 

[לונה..]

../images/Emo23.gif

 

[סְקָאלִי]

כאילו, לא תזרקי לנו איזה מילה

בקשר למה שקורה איתך? ....

 

[לונה..]

כן ../images/Emo13.gif

אבל לא על גבי הפורום, אני אדבר איתך בהמשך היום

 

[סְקָאלִי]

OK ...

 

[איחוד האחת]

יש לך אותך!!!

התחילי בזאת שתפנימי את העובדה הזו והתחילי לעבוד בכיוון של אהבה עצמי. נכון שזה קשה בתחילה אך זה עובד אם מתמידים בכך. הסביבה מגיבה למה שאת משדרת, ולכן אם תאמיני בעצמך ותעבירי זאת לסביבה כך גם יתייחסו אלייך. נסי לפעול בדרך חיובית כלפי עצמך, קבלי את מה שאת והפסיקי להשוות עצמך לאחרים. אל תחשבי על כך שאינך טובה מספיק או שאת בינונית, חשבי על הדברים האחרים, אלו שנפלאים אצלך (ויש תמיד כאלו אם מתאמצים מאוד למצוא...

) חפשי את הטוב שבתוכך השקיעי בכך מחשבה, וכך תמשכי דברים חיוביים אל חייך - האמיני בעצמך. את יכולה לעשות זאת וגם אם זה לוקח זמן וגם אם זה לא ממש קל...החליטי שאת רוצה את הטוב ביותר עבור עצמך ופעלי לשם כך. אל תהיי פאסיבית, אל תתני לאחרים לקבוע את מצב הרוח שלך ואת רגשותייך, עשי למען עצמך! רוצה להסב את תשומת ליבך לכך שגם בפעמים קודמות שעמדת לפני מבחן כלשהו (פרזנטציה או דבר דומה..), נפלה רוחך. אם תהיי ערה לנקודות בן את "נופלת", תוכלי להקדים תרופה למכה. חשבי על כך בפרופורציה, נסי לנתק את מחשבותייך לגבי מה מרגיש/ה מרצה כזה או אחר. את עושה מה שאת יכולה ויודעת ואת זה עשי הכי טוב שאת יכולה. מה הכי גרוע שיכול לקרות??? אינך חייבת להצטיין ואינך חייבת בכלום - אלא לעצמך! (כמובן מתוך התחשבות בחוקים ובמי שאת רוצה או מחליטה... ) את יכולה להתחיל בכך שתחליטי לעשות כך, שתחליטי שמה שאת עושה , הוא למען עצמך ולא למען האחרים ולא על מנת שיאהבו אותך...החליטי שאת עושה מה שטוב לך מה שמתאים לך ומה שמביא לך שמחה...!!! גם אני מנומסת גם אני מגיעה תמיד בזמן והאמיני לי גם אני לא האמנתי ביכולת שלי וחיפשתי אישורים ואהבה...זה היה מזמן...כי החלטתי ושיניתי אינך שונה במהות ממני, וגם את יכולה לעשות זאת!! לולי נפלאה, לעיתים החיים מזמנים לנו התנסויות קשות ומורכבות, אל תתני לזה "לנהל" אותך..."נהלי" את את חייך ואת הדברים. אל תחשבי על מה שאין לך, חשבי על מה שיש לך ויש לך אותך ויש לך דברים נפלאים בתוכך ובטוחה שיש רבים האוהבים אותך. שולחת לך המון חיבוקים והמון חיזוקים, היעזרי בנו על מנת להתחזק וגם אם קשה אל תוותרי לעצמך - אהבי את עצמך ואת מה שאת בכל רגע ורגע גם אם קשה לפעמים!

 

[נ ע ם ב ת]

לולי יקרה ../images/Emo24.gif

רוצה לומר לך משהו טוב, אבל עם חלק מדברייך אני מזדהה. מזדהה עם התחושה שחסר לי עד מוות החיבוק הזה, הזה, לא אחר... אבל ! גם בלעדיו אנחנו שוות ! וזה לא משנה אם אנחנו מצטיינות או לא. את יודעת - אני דווקא תמיד הצלחתי מאד בלימודים, אבל במשך החיים ראיתי שגם אם אני מוצלחת וחכמה, יש כאלו שהרבה יותר ממני ! ככה שהכל יחסי והפסקתי להשוות ביני ובין אחרים. עם הזמן את תלמדי לוותר על הצורך הזה להצטיין בכל מחיר ולבקש אישורים. את שווה ואת מלאת חן, ואהובה, ואני לא מנסה לשכנע אותך בזה אלא לעודד אותך לעשות שינויים שיועילו לך, ואם צריך אז להיעזר במישהו. יש הרבה דברים שניתן לעשות. את אמא לצערי לא נוכל להחזיר. חיבוק חזק ממני.