אין לי נושא.
חרב מסתובבת נתקעה בגבה ודמה נוזל על הקרקע, פרפור קלוש מבשר על אות חיים בעוד הדם מטפטף טיפות סמיכות וצפופות היוצרות שלולית כהה סביב עיטורי החרב הנוצצת. וקהל פרצופים ריקים לועג חרש למראה הילדה שפעם, פעם, הד של צחוק בקע מגרונה. ולא עוד. וצמחי טרף מכתרים אותה במעגל שרק מחזיר הד למשמע צעקותיה הרישיות. ידיה משאירות כתמי דם על המחיצות המבדילות בינה לבין העולם שבחוץ, טיפות קטנות הנוזלות חצי הדרך מטה ומעידות על נסיון למאבק. נחשים שחורים מתפתלים בעיניהם הצהובות, התאוותניות, הרשעיות, כאילו רק מחכים עד שטיפת הדם האחרונה תיעלם מגופה ואז יוכלו לבלוע את גופה השברירי, המיטלטל על סיבובי החרב המנצנצת באכזריות. וקהל הפרצופים סביבה, מריע וצוהל ככל שהחרב מתהדקת ומבקעת את גופה, היא פוקחת עין ורואה עשרות, מאות, אלפי פנים שמסתירים פנים נוספים ועוד ועוד. והם שקופים ולועגים, מחכים שההצגה תיגמר והמסך ירד על פניה של הילדה, מישהו יכריז על קיום קצרצר של יצור לא ברור ובו ברגע ההתאספות המהדהדת תתפזר. והחרב ממשיכה בסיבובים קצובים. והילדה מסתובבת כמעין שעשוע ודמה נוזל אט אט. והנחשים מתפתלים סביבה ועיניהם הצהובות הנוצצות בתשוקה מכתרות אותה מכל עבר. וצמחי הטרף מסתעפים מעליה, מסביבה, כולאים אותה במלכודת של טירוף ושואבים את מעט החמצן שנותר. והיא גוססת.
חרב מסתובבת נתקעה בגבה ודמה נוזל על הקרקע, פרפור קלוש מבשר על אות חיים בעוד הדם מטפטף טיפות סמיכות וצפופות היוצרות שלולית כהה סביב עיטורי החרב הנוצצת. וקהל פרצופים ריקים לועג חרש למראה הילדה שפעם, פעם, הד של צחוק בקע מגרונה. ולא עוד. וצמחי טרף מכתרים אותה במעגל שרק מחזיר הד למשמע צעקותיה הרישיות. ידיה משאירות כתמי דם על המחיצות המבדילות בינה לבין העולם שבחוץ, טיפות קטנות הנוזלות חצי הדרך מטה ומעידות על נסיון למאבק. נחשים שחורים מתפתלים בעיניהם הצהובות, התאוותניות, הרשעיות, כאילו רק מחכים עד שטיפת הדם האחרונה תיעלם מגופה ואז יוכלו לבלוע את גופה השברירי, המיטלטל על סיבובי החרב המנצנצת באכזריות. וקהל הפרצופים סביבה, מריע וצוהל ככל שהחרב מתהדקת ומבקעת את גופה, היא פוקחת עין ורואה עשרות, מאות, אלפי פנים שמסתירים פנים נוספים ועוד ועוד. והם שקופים ולועגים, מחכים שההצגה תיגמר והמסך ירד על פניה של הילדה, מישהו יכריז על קיום קצרצר של יצור לא ברור ובו ברגע ההתאספות המהדהדת תתפזר. והחרב ממשיכה בסיבובים קצובים. והילדה מסתובבת כמעין שעשוע ודמה נוזל אט אט. והנחשים מתפתלים סביבה ועיניהם הצהובות הנוצצות בתשוקה מכתרות אותה מכל עבר. וצמחי הטרף מסתעפים מעליה, מסביבה, כולאים אותה במלכודת של טירוף ושואבים את מעט החמצן שנותר. והיא גוססת.
כמובן..