אין לי כיוון בחיים

[לא טלית שכולה תכלת]

אין לי כיוון בחיים

בת 27 חבר שהיא לא אוהבת מספיק כדי לחיות איתו, אבל אוהבת מספיק כדי לא להפרד בשביל לא לפגוע... גם אם תעזור אומץ להפרד, יש לה פחד מה"לבד" מקצוע שהיא אוהבת, אבל מתחיל לשעשמם היא מצטיינת בעבודתה מקום עבודה נהדר, אבל כנראה עומד להסגר חוסר זמן לנשום לא שומרת על קשר עם חברים, זה הטבע שלה כתוצאה מכך אין כ"כ על מי להשען אין משפחה יש אהוב אחד שאין איתו כל סיכוי, למרות ששניהם אוהבים מרגישה שאין כ"כ לאן להתקדם הסובבים - כולם אוהבים אותה יותר מידי ביישנית אני מניחה שאני לא צריכה עיצה, כי הבעיות הן קטנות מידי ורבות מידי... ולכולן יש פתרון אם רק מתאמצים... אבל יש קצת טיפים לשיפור מצב הרוח?

 

[אפי היקרה]

במקום טיפים למצברוח

(אל תתנו להם דגים, למדו אותם לדוג - משפט מאוד חביב עליי בזמן האחרון), הייתי מתחילה במקומך לטפל לפחות באחד הדברים שמציקים לך. מבין שלל הבעיות שפרטת, אני בטוחה שקיימת אחת שאת יכולה להסתער עליה ולנסות להתמודד איתה. מנסיוני הדל, ברגע שאתה משנה שיפט ומתחיל לטפל בחיים שלך, קודם כל צורת החשיבה והגישה משתנות, ושנית, לאט לאט הדברים מתקדמים, תופסים קצב, כוון, ואז יותר קל להמשיך איתם הלאה. לגבי החבר והפחד מלבד, זה התירוץ הנפוץ ביותר להשארות ביחד, והסיבה הנפוצה ביותר לבזבוז זמן, כסף ורגשות. לא טוב לך? ניסית לשפר? יודעת שזה יסתיים מתישהוא? למה להשאר? כי מפחדת להיות לבד? מה את יודעת מה יקרה לכשתיפרדו? אולי תגלי על עצמך שאת כן מסוגלת, שאת בהחלט עשויה להנות מזה, ואולי תמצאי אהבה אחרת, טובה יותר, מתאימה יותר ומספקת יותר? אי העשייה לא מקדם אותך לשומקום, וזה ברור. מקום העבודה, נחיה ונראה. לדאוג לגבי העתיד הוא מתכון בטוח לחוסר מאושרות בהווה. תהני כל עוד את יכולה מעבודתך, ותמיד אפשר להכין קרקע למקרה שאכן החברה תיסגר. רחרוח וחיפוש עבודה אחרת מעולם לא הזיק לאיש. כל שאר הדברים הם פתירים, היות ואת יודעת שאת לא מרוצה מהם ויכולה לשנות אותם בהבזק אחד של החלטה (קשר עם חברים, ביישנות כפייתית וכן הלאה. אני חוזרת ואומרת - מצב רוח טוב יהיה רק כשתתחילי לנקות את ארון הבעיות, לעשות סדר בחיים, לנער את האבק ואת העצלנות הנפשית והפיזית, ולקחת אחריות על מה שקורה לך.

 

[nutmeg]

ואני שמעתי משפט אחר היום:

והוא הולך ככה: "חמור - גם אם יצא למסע חייו לא יחזור סוס"... כלומר אפשר לעשות המון שינויים אבל יש דברים בסיסיים של סגנון ואופי שלא משתנים, שעליהם יש לקחת בעלות (במלים אחרות "אחריות"). אין "טיפים" אבל יש מסע שיוצאים אליו במצח נחושה. אז יאללה!