Mikmilk,כן,ישנם ימים כאלה,כשהמציאות נושקת
ומכבידה,במיוחד על רקע ניצני הסתיו,שהכל נראה כל כך כבד, מיאש,חסר טעם ותפל.לרוב מתחברת לכך גם חווית כשלון,אובדן ציפיות ותחושת שחיקה קשה.אלא שיום אחד,עד כמה שהוא נראה אבוד ואובדני,אינו חייב ללמד אל החיים כולם.כי תמיד,תמיד אפשר למצוא משהוא שירנין את הלב,שיעניק לך מעט חום,אמפטיה ותקווה. כל זה על רקע,כמה פניות שפנית לכאן,במצבי רוח שונים.לרוב לא חיוביים.אבל תמיד ידעת להתגבר,ידעת לשוב כוחות,להמשיך ולהתמודד.זכור שעמדת לקראת קבלת תואר,שיש לך עבודה בתחום שאת לומדת ואוהבת. ויש פה ושם תחושות של ספוק וגאווה.כל זה מוזכר כדי שתרגישי מעט טוב יותר.רע לך,אבל זו אינה סוף הדרך עבורך.יש תמיד לאן לפנות במצבי לחץ ומשבר כאלה.די אם נזכיר את ער"ן 1201,את פורום תמיכה למבוגרים של סה"ר,וכמובן במידה ואת מטופלת,לגשש את הדרך למטפל/ת.ייקל לך אם תשתפי אותנו מעט יותר בכל מה שעובר עלייך.האם קרה משהוא יוצא דופן? מה קורה בכלל.