אין לי כוחות

Mikmilk

New member
אין לי כוחות

אני לא מצליחה לעשות כלום נמאס לי בא לי פשוט שהכל יסתיים פשוט מרגישה שאנשים ואני מושכים אותי למטה
 

גרא.

New member
Mikmilk,כן,ישנם ימים כאלה,כשהמציאות נושקת

ומכבידה,במיוחד על רקע ניצני הסתיו,שהכל נראה כל כך כבד, מיאש,חסר טעם ותפל.לרוב מתחברת לכך גם חווית כשלון,אובדן ציפיות ותחושת שחיקה קשה.אלא שיום אחד,עד כמה שהוא נראה אבוד ואובדני,אינו חייב ללמד אל החיים כולם.כי תמיד,תמיד אפשר למצוא משהוא שירנין את הלב,שיעניק לך מעט חום,אמפטיה ותקווה. כל זה על רקע,כמה פניות שפנית לכאן,במצבי רוח שונים.לרוב לא חיוביים.אבל תמיד ידעת להתגבר,ידעת לשוב כוחות,להמשיך ולהתמודד.זכור שעמדת לקראת קבלת תואר,שיש לך עבודה בתחום שאת לומדת ואוהבת. ויש פה ושם תחושות של ספוק וגאווה.כל זה מוזכר כדי שתרגישי מעט טוב יותר.רע לך,אבל זו אינה סוף הדרך עבורך.יש תמיד לאן לפנות במצבי לחץ ומשבר כאלה.די אם נזכיר את ער"ן 1201,את פורום תמיכה למבוגרים של סה"ר,וכמובן במידה ואת מטופלת,לגשש את הדרך למטפל/ת.ייקל לך אם תשתפי אותנו מעט יותר בכל מה שעובר עלייך.האם קרה משהוא יוצא דופן? מה קורה בכלל.
 

Mikmilk

New member
היי גרא

הבעיה איתי היא שיש לי המון ימים כאלו. יותר מדי ימים כאלו. לא משנה איזו דרך אני מנסה כדי לצאת מזה. אני אכן בטיפול ואפילו הולכת פעמיים בשבוע לתק' ואני לא חושבת שמשהו עוזר. אלא אם כן אני עושה דברים עם אנשים וככה לא חושבת. אני נוטלת איזשהי תרופה נגד כאב כרוני ולכן לא יכולה לקחת משהו נגד דיכאון (לא ניתן לוותר על התרופה הזו) - לא הייתי מהססת לעשות זאת אם היה אפשר. שיחה אחת עם אנשים מהמשפחה שלי ואני פשוט נגמרת. ולא לדבר איתם או לבקר איתם - פירושו שאני מזלזלת בהם ....אז אני כן מדברת/מבקרת. החיים פשוט זה משהו רע ומגעיל (לא משתמשת במילים אחרות מפאת כבוד הפורום) אני ממש מנסה להיות בסדר אבל אני לא! אני פשוט לא יודעת איך לצאת מזה? אם מישהו היה אומר לי תעשי ככה וככה אני אעשה כי פשוט רע לי........
 

מישוהית

New member
התייעצת עם פסיכיאטר?

כל סוגי התרופות הרבות שקיימות היום, לא הולכות עם התרופה שלך? יש תרופה בשם "סימבלתה" שמטפלת אאל"ט גם בכאב כרוני וגם שייכת לנוגדי הדיכאון מהדור החדש, שמעת עליה? צריך לבדוק את העניין היטב, זה באמת יכול להקל...
 

Mikmilk

New member
מורכב

אני נוטלת אותה והיא לא עוזרת לדיכאון אלא רק לכאב בחלקית. ואני ממש מרגישה כאילו אין לי כוח לכלום - כאילו הכל שחור. אני יודעת שאני חוזרת על עצמי.
 

מישוהית

New member
סימבלתה את לוקחת?

אם כן - איזה מינון את לוקחת? אולי צריך להעלות את המינון? מי רשם לך אותה? פסיכיאטר?
 

Mikmilk

New member
קודם כל ל חשבתי על זה אז כבר תודה!!!

אני פשוט אתייעץ עם הרופא המומחה לנושא פשוט תודה אני לא מאמינה שלא העליתי את זה בכלל כאופציה!
 
רוב האנשים

הסובלים מכאב כרוני גם סובלים מדיכאון. אם נודה על האמת, היה מוזר אם הם לא היו מדוכאים... קשה מאוד להיות שמח וטוב לב כשכל הזמן כואב. מה עושים? לומדים לנהל את הכאב ואת החיים ולמזער את ההשפעות השליליות של המצב המורכב. איפה עושים שאת? בדרך כלל במרפאות כאב ייעודיות שם יש צוות רב מקצועי שיודע ללמד אנשים לנהל את הכאבים באופן טוב יותר, ורופא המומחה בכאבים שיכול לרשום תרופות קצת יותר ספציפיות לכאב. יש מרפאת כאב באיכילוב, ובתל השומר. בשני המקומות מדובר באשפוז יום - שמגיעים לשם כמה ימים בשבוע כדי לקבל טיפול אינטנסיבי ו"הכשרה" לנהל את החיים עם הכאב.
 

eveik

New member
כמה שאלות ברשותך

"אני לא מצליחה לעשות כלום" - מה ניסית לעשות ונכשלת בו? "פשוט מרגישה שאנשים ואני מושכים אותי למטה" - מי מושך אותך למטה? איך הם עושים את זה? איך את מושכת את עצמך למטה? "שיחה אחת עם אנשים מהמשפחה שלי ואני פשוט נגמרת" - איזה סוג שיחה? סתם שיחה של כמה דק' ואת מרגישה שנגמרו הכוחות? איך את מרגישה לפני השיחה? עם כל אדם את מרגישה ככה? עם כל אדם מהמשפחה? "החיים פשוט זה משהו רע ומגעיל (לא משתמשת במילים אחרות מפאת כבוד הפורום)" - מה רע/מגעיל לך? מה היית רוצה לשנות? לשפר? "אני ממש מנסה להיות בסדר אבל אני לא!" - מי אמר לך שאת לא בסדר? איך בכלל את מגדירה בסדר? כי לכל אחד יש הגדרות שונות לבסדר. מה בדיוק ניסית לעשות כדי להיות בסדר ולא הצלחת? לרצות לצאת מזה ולהרגיש טוב יותר זה כבר התחלה, מפה אפשר להתקדם. את עובדת בחייך? לומדת?
 
למעלה