אין לה מה ללבוש

[מחושבת]

אין לה מה ללבוש

הבת שלי, בת 13, מתלוננת שאין לה מה ללבוש. היא כל הזמן קונה, תמיד אין מספיק, חלק גדול מהבגדים בארון היא לא אוהבת. היום היא לא הלכה לביה"ס כי אין לה מה ללבוש. אחה"צ במקום ללכת לחפש בגדים (שזה סיוט בפני עצמו כי שום דבר לא מתאים ולא יפה) היא לא מדברת איתי כל היום. מה לעשות?

 

[dona flor]

שלום לך מחושבת

קודם כל אני רוצה לברך אותך WELCOME TO THE CLUB עם ביתי יש לי אותה בעיה וכל פעם שזה יום קניות אני מראש לוקחת אוויר כי זה הולך להיות קשה

אנסה לענות לך בשלבים... לגבי האין מה ללבוש לביתי קודם אמרתי לה שאין מה לבוא אלי לבקשת בגדים אם הארון שלה לא מסודר ומה הכוונה בקשתי ממנה לבדוק ולעשות מיון של כל מה שלא טוב לה וכל מה שהיא לא רוצה אחרי שזה נעשה ושקית אשפה ענקית יצא מהחדר שלה אמרתי לה שנעשה רשימה מפורטת של כל דבר שנחוץ לה עם כל הבגדים שלא מתאימים לה חלק נתנו וחלק הפכנו ל"משהו" אחר היצירתיות כאן חייבת לעבוד שעות נוספות ובאמת זה עזר מאוד כי מצאנו את עצמינו מרכיבות ומשפרות חולצות והיא היתה מאוד מרוצה לגבי לא ללכת לבית הספר אצלי זה ניכנס לתוך הקטגוריה של החובות שלה עליה ללכת לבית הספר - חובה! ואם לא גם אני פטורה מחובות - אין בגדים! קשה? - כן תהליך? - כן אבל זה עובד! לגבי זה שהיא לא מדברת איתך לגיטימי אני נותנת לה "להתקרר" ואחר כך אני יושבת איתה לשיחה היו כמה פעמים שהיא כעסה עלי על כל מיני דברים ולא רצתה לדבר איתי באתי אליה ואמרתי לה שזה בסדר מקובל עלי שהיא לא רוצה לדבר אז אמרתי לה לכתוב לי מכתב וזה עבד...בלילה לפעמים היתי מוצאת מכתב על הכרית שלי ואז היתי עונה לה או יושות לדבר סבלנות והמון אהבה! מקווה שעזרתי לך במשהו

 

[AYELET1]

כפי שאמרה דונה כבר

welcome to the club ואין חדש תחת השמש...

לגבי ביה"ס, גם אני בדעתה של דונה- זו אחת החובות שיש למלא ללא שום תנאי! ואם לא ממלאים אותה , יש מקום לנקוט בסנקציות. לפעמים מחפפים ולא הולכים לביה"ס. יש כאלו שמקבלים את זה ויש כאלו שלא. אך כאן זה סיפור אחר לגמרי, שבי"ס הוא רק חלק ממנו. כתבת שהבת , במקום ללכת לקנות בגדים אחה"צ, לא דיברה איתך. היה עוזר לו היתה הולכת לקנות בגדים? הרי ממה שכתבת היא איננה סובלת ממחסור בבגדים. אפשר לנסות לעזור לשלב (שוב, כפי שדונה כתבה) בגדים, לשנות ולהוסיף. לגבי שתיקות, החמצות פרצוף וכו´, כאן יש לי כבר דוקטורט

והשיטה בה אני נוהגת, זה לא לדבר חזרה. כלומר לא לנסות לפייס, אלא לחכות שהחמצת הפרצוף תסתיים והעניינים ישובו לתלם. עד אז אינני מדברת עם מחמיץ הפרצוף . (דרך אגב, תיאוריה זה דבר נפלא

הבעיה היא, שלעיתים מגיעים מים עד נפש, כשאחוז החומציות מטפס לגבהים מרשימים

, ואז אני כן אומרת את אשר על לבי, ומצטערת אח"כ...)

 

[gitcat]

היי מחושבת

את בטוחה שהבת שלי לא עברה לגור אצלך? גם עם הקטנה שלי (12) יש אותו סיפור בדיוק. שעתיים מול הראי וחצי ארון בחוץ ובסוף היא בוכה שאין לה מה ללבוש ושום דבר לא מתאים לחגורה החדשה. ביולי נסעתי איתה לפריס והיא עשתה שם שופינג שחשבתי שסגרנו את כל המלתחה לשנתיים הקרובות אבל שבוע אחרי זה כבר היו קיטורים. דוקא עם הגדולה יותר (14) אין בעיות בתחום הזה. היא קושרת איזה סמרטוט מסביב לגוף ומרגישה אופנתית (ושבוע אחרי זה כל הבנות בשכבה הולכות ככה גם). לגבי ביה"ס הייתי בודקת אם יש בעיה אחרת וה"אין לי מה ללבוש" הוא רק תירוץ מללכת . אני כמו איילת לא מגיבה לברוגזים למיניהם בכלל ונותנת לרוחות להרגע. ברוב המקרים, בעיקר שצץ משהו מרגש יותר, הבנות בכלל שוכחות שהן עשו לי פרצופים לפני שתי דקות. מנסיון אני גם לא חושבת שקניה של עוד ועוד בגדים פותרת את הבעיה כי הרי זה לא שבאמת יש לבונבונות רק שתי חולצות וזוג מכנסיים אחד. שבת נהדרת שתהיה לכן ושולם שולם לעולם זהר

 

[טלוש הביישנית]

גם אני ככה..

אני בכיתה ו´ עכשיו.. בכיתה ה´ החסרתי מלא ימים בגלל שלא היה לי מה ללבוש.. על הג´ינס הזה חרשתי, הג´ינס הזה קטן (אני גובהת נורא מהר שכל שבועיים צריך בגד חדש), הג´ינס הזה אצל חברה.. מה לעשות!!!