אין כמו אמא?

אם היית טיפה פחות

צודקת וטיפה יותר חכמה היית נוקטת הפרדת כוחות - מה דחוף לך לעדכן אותו כל פעם שאת מקשקשת עם אמא שלך? מה, כל פעם שאני שוכב עם אשה אחרת אני רץ לספר לאשתי? במילים אחרות - זוגיות בריאה מבוססת תמיד, אבל תמיד, על ברירה זהירה וקפדנית איזה אינפורמציה עוברת לבן הזוג ואיזו לא. אבל את צעירה, יש לך עקרונות, הקשקוש הזה עם אמא שלך הפך למבחן למעמדך בזוגיות הזאת ולכן את לא הולכת לוותר - לא נותר לי אלא לאחל לך שבזוגיות הבאה שלך כבר תהיי במקום אחר.
 
סליחה

אך נראה לי שלא הבנת את דבריי כפי שהכתוונתי אליהם. אני ממש לא רצה "לעדכן" אותו כל פעם שאני מדברת עם אמא שלי. אם נניח הוא שואל וזה מה שבמקרה עשיתי באותו רגע אני אומרת. אם לא אז לא. ואני לא מדווחת לו כל דבר. נראה שאתה מסתכל על העיניין בהיבט הצר שבו לטעמך אני נלחמת על הזכות שלי לשתף את אמא שלי ולשתף את בן הזוג שלי בעצם עשיית הפעולה. אולי במקום זה כדאי לך לרגע להיכנס לנעליים שלי ולהביט על הבעיה בהיבט רחב יותר שבו בן הזוג שלי קובע לי איזה מע' יחסים לנהל או במקרה הזה לא לנהל עם אמא שלי...שכמו שאמרו כאן לפניי...היא הייתה שם הרבה לפניו....ואם הוא ימשיך ככה....היא בטוח תהיה שם גם הרבה אחריו....
 
בהחלט -

אמא שלך תהיה שם אחריו, וגם אחרי החבר הבא שלך וגם אחרי זה שאחריו עד שתלמדי איך מנהלים מערכת יחסים בוגרת.
 
טוב אבא

אם לא אתה תייעץ לי איך לנהל מערכת יחסים בוגרת...מי ייעץ לי? לדידך, כנראה שרק אמא שלי....ודי לחכימא ברמיזא....
 

S H I F T Y

New member
ואולי הוא צדוק ואת פשוט רואה את הדברים אחרת?

מאחר ואת הבן אדם המדובר, קצת קשה לך לעמוד מן הצד ולומר 'כן, אני באמת תלויה באמא שלי יותר מדי'. אני יכולה להבין למה הוא התרגז כשרצית שהיא תראה את הדירה. מה זה משנה מה היא חושבת? חשוב שאתם, הזוג שהולך לגור בה, יאהב אותה. ואם כ"כ רצית את דעתה ונניח שהיא הייתה אומרת 'לא, זה לא מוצא חן בעיניי'. אז היית מקשיבה לה? אז הנה למה הוא התרגז. לא היית מקשיבה לה? ובכן, אז למה היית צריכה את הדעה שלה מלכתחילה..? זה טוב שיש קשר טוב עם ההורים, אבל לדעתי צריך לשים אותו קצת בצד כאשר זה מגיע לזוגיות. אני לא חושבת שצריך לשתף אותם בכל דבר, וכמו שכבר חן אמרה לפניי, מה יקרה אם תריבו פעם אחת ותרוצי לספר לאמא, רק בשביל 'להתייעץ'? אז היא לא תשמע את הצד שלו, תצדיק אותך, ולא תשכח לו את זה אחרי שאתם כבר כן תשכחו. אפשר לגלות הבנה כלפי הבחור.
 

seeyou

New member
"מה יקרה אם תריבו פעם תרוצי לספר לאמא?../images/Emo12.gif

אז למי היא תספר? לחברות שלה? לשכנים? לאמא שלו? לאנשי הפורום? ליועצים אחרים? אני לא חושב שיש אדם יותר אמין לאינטרסים שלה מאשר אימא ברור שההחלטה הסופית עדיין נשארת בידיים שלה לא מבין מה פסול בהתנהגותה במערכת היחסים יוסי
 

S H I F T Y

New member
כן, לאנשים שהם לא אמא.

לא מבין מה פסול? הרגע הסברתי. ואין לי מושג מה ההקשר של התמונה שהבאת.
 
בואי נגיד דבר כזה

לא יודעת איפה את חיה ואיזה חברות יש לך אבל אני יכולה לומר לך מנסיון שאנשים הם קנאים. כן מה לעשות...קנאים...קנאים שלמישהו יש אוטו יותר חדש, בית יותר יפה, שמישהו מצליח יותר מהם בלימודים ובין היתר זוגיות..כשלהם בעצמם אין. ואני לא אומרת שחברות שלי הן לא חברות טובות או שהן רוצות להזיק לי באיזושהי דרך...רק מה? לגבי מערכות יחסים אני מעדיפה לשתף אותן כמה שפחות...למה? בדיוק מהסיבה שציינתי. קנאה. לרובן אין בני זוג ומה לעשות כשזה מגיע לרבדים האלו פתאום אני מוצאת אותן מחפשות כתמים גם איפה שאין....ואני שמה לב לדברים האלו. אני יכולה להגיד לך שאחת מהן כשגילתה שחברה אחרת שלה מתחתנת הייתה מלכלכת עליה מאחורי הגב ויורדת עליה. מיותר לציין שהיום היא כבר לא חברה שלי כי הבנתי פשוט איזה בן אדם היא אבל לא זה נושא הדיון. אז כן יודעת מה? יכול להיות שזה מפריע לו כי אין לו יחסים כאלו עם אמא שלי. ולבוא ולומר שאם נניח אמא שלי לא תאהב את הדירה שנשכור ובכל זאת אבחר בה, אז למה שאלתי אותה מלכתחילה. תגידי גם את תמיד עושה מה שאנשים מייעצים לך? ואם לא אז למה את שואלת אותם מלכתחילה? גם לגבי העיניין של הריב תאמיני לי שאמא שלי לא מנהלת ארכיון של כל הריבים שהיו לי איי פעם עם בני הזוג שלי. כמו שאמר יוסי ועוד כמה אנשים פה שהיא רק רוצה בטובתי ולהיפך היא מאד אובייקטיבית ומנסה תמיד להציג גם את הצד שני. חוץ מזה שאני לא רצה לאמא ומספרת על כל ריב. להסתדר בקטעים האלו אני יודעת לבד ולא נזקקת לשירותי גישור בוודאי לא של אמא שלי. הנה...מקווה שעניתי על השאלה. וכמו שהרבה כבר אמרו כאן...רוב האנשים נוטים לזלזל בקשר עם אמא...כי אם יש בן זוג, המשפחה נדחקת לצד. שזה אגב בסדר לומר. נדחקת יש לומר...אבל בוודאי לא נמחקת.
 

S H I F T Y

New member
אם זה כך,

כמו שאת אומרת שאת לא צריכה אישור שלה לכל דבר ויודעת להחליט לבד, והיא בעצמה מסתכלת בצורה אובייקטיבית והכל, פשוט תצטרכי להסביר זאת יפה לבן הזוג בתקווה שהוא יבין. צר לי לשמוע על חברים קנאים, זה חבל כשאנשים אחרים לא יודעים לפרגן. ולגבי המשפחה, אין ספק שהיא לא צריכה להמחק בגלל זוגיות שיש לך. כמו שאמרתי, טוב שיש קשר טוב עם ההורים.
 

I C E M A N 7

New member
אמא עלולה להשליך את החוויות האישיות שלה

לתוך מערך השיקולים של האינטרסים של בתה. לעיתים החיבוק הזה הוא חיבוק דב.
 

seeyou

New member
כולנו עושים אותו דבר כאשר נותנים "עצות"

משליכים את החוויות האישיות לתוך השיקולים יתכן שרק בפיתרון בעיות במטמטיקה יש שיקול אוביקטיב בלבד I wear my wife's eyeglasses because she wants me to see things her way. (Jayson Feinburg)
 

I C E M A N 7

New member
נכון, אבל

לא כולנו מעוניינים לעשות תיקון באמצעות האדם שאנו מייעצים לו. הורים לעיתים גולשים לשם. יכולות להיות כמה סיבות שבגינן החבר לא יחבב את הקשר שלה עם האמא ולא בשל שתלטנות. אם הוא זיהה אצלה בעיה נפשית, אם האמא חוותה נישואין רעים שיצרו אצלה תובנות "מורעלות" על זוגיות, אם היא פמיניסטית רדיקלית ממורמרת על גברים, או שסתם עברה ביניהם חתולה והוא חושש שהחתולה יוצרת אצלה דעה קדומה והיא תהיה תמיד אופוזיציה. מסכים עם שיפטי. גם להורים צריך לשים גבולות וחדירה שלהם לזוגיות היא דבר לא רצוי (למעט במקרים קיצוניים ביותר).
 
תקשורת

מכל מה שכתבת עד כה. בעניין החבר. את תארת את אמו של בן זוגך כשתלטנית וחודרנית, כך שכנראה שזו החוויה שהוא מכיר, חוויה שמפריעה לו ,לכן יתכן שמבחינתו בכל מקום שהוא רואה סימן לדעתו ואדגיש לדעתו , של רמז לשתלטנות וחודרנות, הוא הודף בתוקפנות מתוך החשש שיש לו שישתלטו עליו. זה הוא, זו החוויה שלו וככה הוא רואה את הדברים. בעניינך. לך יש מערכת יחסים קרובה עם אימך, לטענתך זו מערכת של תמיכה ויעוץ ולא של שתלטנות, את מרגישה שמערכת היחסים שלך עם אמך טובה ומתאימה לך. לדעתך בן זוגך לא מבין ולא מפרש נכון את מערכת היחסים הזו, הפרוש שלו מפריע למהלך התקין של הזוגיות שלכם. עכשיו את צריכה להתמודד מול בן זוגך עם הרגישות שלו לעניין השתלטנות והחודרנות. את התפיסה שלו את לא תצליחי לשנות, את מערכת היחסים שלך עם אמך את לא מעונינת לשנות ולא רואה שום סיבה לשנות. כך שמה שצריך להשתנות זה הדיאלוג ביניכם בנושא. פה תפקידך בכוח בתור בת זוגו ותפקידו כבן זוגך ליצור איתו דיאלוג שמשלב בין הצרכים שלך לקרבה לאמך ובין רגישותו לכל סימן שהוא תופס כשתלטנות וחודרנות. ואיך עושים זאת, זה כבר עניין לטיפול יותר עמוק. בשביל ההתחלה צריך הבנה של העניין ורצון משני הצדדים. אם כי אתם מאד צעירים כך שאני צופה עוד הרבה מאבקים בעניין השליטה וזה יתבטא בהרבה מצבים בחיים שלכם גם ללא קשר למערכת היחסים בינך לבין אמך.
 
למעלה