אנקת הגבהים
New member
אין כמו אמא?
שלום לכולם אני לא משתתפת פה בפורום בקביעות אך רציתי להעלות שאלה שאשמח לשמוע את הדיעות של המשתתפים פה. אז ככה. יש לי בן זוג בערך כחצי שנה ואני אוהבת אותו ויש לנו יחסים טובים. יש לו רק בעיה אחת מאד גדול. אמא שלי. אני אתן קצת רקע לנושא. לי ולאמא שלי יש יחסים מאד טובים. אני סומכת עליה ומשתפת אותה בהרבה לבטים בחיים גם לגבי הלימודים, בחירת מקום עבודה וכו' וגם מתייעצת איתה בנוגע למע' היחסים שלי בנושאים אשר נראים לי רלוונטים. את ההחלטה הסופית אני כמובן מקבלת לפי שיקול דעתי. לבן זוגי מאד מפריע האופן שבו מנוהל הקשר עם אימי. הוא טוען שהיא משפיעה עליי (למרות שבפועל היא לא עושה שום דבר לכאן או לכאן על מנת למנוע/לקדם את היחסים ביננו) וכן הוא טוען שאני צריכה את האישור שלה לכל מיני דברים בעוד שאני לא רואה זאת כאישור אלא כעיצה בלבד היות שכאמור את ההחלטה הסופית אני מקבלת עפ"י שיקולים שלי. כאשר הצעתי לו נניח כי כאשר נעבור לגור ביחד אני אשמח אם אימי תראה את הדירה אשר אנחנו עומדים לגור בה כי פשוט אני רוצה לשמוע את דעתה בן זוגי מאד התעצבן ושוב התחיל לומר כי אימי מחליטה לי על הכל. מפריע לו אם היא מתקשרת יותר מידי פעמים (לדעתו,כמובן) במהלך המפגשים שלנו והוא אומר שהיא מתייחסת אליי כמו לילדה קטנה למרות שבעיניי הדבר הוא לא כך והסברתי לו שהיא פשוט דואגת כי הוא גר רחוק והיא רק מתקשרת לוודא שהכל בסדר (אמא שלי לא נודניקית בקטע של טלפונים ייאמר לזכותה). בנוסף אם נניח בן זוגי מתקשר אליי וסתם תוך כדי שיחה שאול מה אני עושה ואני אומרת שאני מדברת עם אמא שלי הוא ישר מתעצבן ומתחיל לשאול על מה אני מדברת איתה. בפועל אם לסכם את הדברים בן זוגי מייחס לאמא שלי יכולת השפעה על היחסים שלנו ברמה חסרת פרופרציה הרבה מעבר למה שהיא באמת, אם בכלל. ניסיתי להסביר לו שאופן היחסים שלי עם אימי מוצא חן בעיני ואני לא רואה אותו ככזה אשר משפיע על הקשר שלי איתו בשום צורה. והבהרתי לו שאופן היחסים שלי איתה יישאר כזה גם אחרי שנעבור לגור ביחד ולא ישתנה. הוא מצידו מאד עצבני על העיניין ואם אני רק מאזכרת בטעות בשיחה את אמא שלי הוא ישר קופץ, מתעצבן וחוזר על כך שהיא מפריעה ומשתלטת לדעתו על היחסים שלנו. איך אני מתמודדת עם דבר כזה?
שלום לכולם אני לא משתתפת פה בפורום בקביעות אך רציתי להעלות שאלה שאשמח לשמוע את הדיעות של המשתתפים פה. אז ככה. יש לי בן זוג בערך כחצי שנה ואני אוהבת אותו ויש לנו יחסים טובים. יש לו רק בעיה אחת מאד גדול. אמא שלי. אני אתן קצת רקע לנושא. לי ולאמא שלי יש יחסים מאד טובים. אני סומכת עליה ומשתפת אותה בהרבה לבטים בחיים גם לגבי הלימודים, בחירת מקום עבודה וכו' וגם מתייעצת איתה בנוגע למע' היחסים שלי בנושאים אשר נראים לי רלוונטים. את ההחלטה הסופית אני כמובן מקבלת לפי שיקול דעתי. לבן זוגי מאד מפריע האופן שבו מנוהל הקשר עם אימי. הוא טוען שהיא משפיעה עליי (למרות שבפועל היא לא עושה שום דבר לכאן או לכאן על מנת למנוע/לקדם את היחסים ביננו) וכן הוא טוען שאני צריכה את האישור שלה לכל מיני דברים בעוד שאני לא רואה זאת כאישור אלא כעיצה בלבד היות שכאמור את ההחלטה הסופית אני מקבלת עפ"י שיקולים שלי. כאשר הצעתי לו נניח כי כאשר נעבור לגור ביחד אני אשמח אם אימי תראה את הדירה אשר אנחנו עומדים לגור בה כי פשוט אני רוצה לשמוע את דעתה בן זוגי מאד התעצבן ושוב התחיל לומר כי אימי מחליטה לי על הכל. מפריע לו אם היא מתקשרת יותר מידי פעמים (לדעתו,כמובן) במהלך המפגשים שלנו והוא אומר שהיא מתייחסת אליי כמו לילדה קטנה למרות שבעיניי הדבר הוא לא כך והסברתי לו שהיא פשוט דואגת כי הוא גר רחוק והיא רק מתקשרת לוודא שהכל בסדר (אמא שלי לא נודניקית בקטע של טלפונים ייאמר לזכותה). בנוסף אם נניח בן זוגי מתקשר אליי וסתם תוך כדי שיחה שאול מה אני עושה ואני אומרת שאני מדברת עם אמא שלי הוא ישר מתעצבן ומתחיל לשאול על מה אני מדברת איתה. בפועל אם לסכם את הדברים בן זוגי מייחס לאמא שלי יכולת השפעה על היחסים שלנו ברמה חסרת פרופרציה הרבה מעבר למה שהיא באמת, אם בכלל. ניסיתי להסביר לו שאופן היחסים שלי עם אימי מוצא חן בעיני ואני לא רואה אותו ככזה אשר משפיע על הקשר שלי איתו בשום צורה. והבהרתי לו שאופן היחסים שלי איתה יישאר כזה גם אחרי שנעבור לגור ביחד ולא ישתנה. הוא מצידו מאד עצבני על העיניין ואם אני רק מאזכרת בטעות בשיחה את אמא שלי הוא ישר קופץ, מתעצבן וחוזר על כך שהיא מפריעה ומשתלטת לדעתו על היחסים שלנו. איך אני מתמודדת עם דבר כזה?