אין כמו אהבה ראשונה ?.....
"אין כמו אהבה ראשונה" ( מחכמותיו של חיים) כך תמיד טוען אחי הבכור חיים אחרי ארוחת יום שישי כשאנחנו נכנסים לחדר לנגן וסתם לדבר על איך החיים מתגלגלים בלי כיוון. חיים הוא חרא נגן, אבל יש לו כמה חכמות שהוא למד על בשרו במהלך החיים והוא מרגיש צורך עז להעביר אותם לדור הבא של המשפחה. חכמה ראשונה, שעומדת תמיד לנגד עיניו ונזקפת לזכותו - אומנות המשגל על בוריה. כשהייתי קטן הייתי ישן בחדר הסמוך לחיים והייתי מקשיב איך חיים "מרביץ " תורה בחברותיו. חכמה שנייה, "אין כמו אהבה ראשונה" שבתשעים ותשעה אחוזים מן המקרים זאת אהבה אמיתית, תמימה ובלתי תלויה. לנסות לשחזר אהבה ראשונה זה הדבר הכי עצוב והכי גרוע , זה כמו להתנדנד בנדנדה בגיל שמונה עשרה ולנסות להרגיש את תחושת ההנאה וההתלהבות שהייתה לך כשהיית בן שמונה. חיים אומר שלכל אהבה יש צבע ואפי אחר ואם יש לך יותר מאהבה אחת בחיים אתה בר מזל. לחיים הייתה חברה חמש שנים קראו לה מיטל, ומאחר ואנחנו רק בנים במשפחה היא שימשה כאחות בעיקר לי ולאחי הקטן שוקי. כשחיים ומיטל היו רבים כל הבית היה עובר לדם, אף אחד לא היה מעז להתערב וכשמיטל הייתה בוכה הייתי מוצא את עצמי מזיל דמעה, אהבנו אותה מאד כמו שאהבנו את חיים אולי אפילו קצת יותר. כשהם נפרדו זה היה אחד המחזות הכי עצובים שראיתי בחיי, ישבנו במוצ"ש מול הטלוויזיה צפינו במבט לחדשות חיים יבין היה נראה בדיוק כמו שהוא נראה היום רק לא מקומט. חיים ומיטל רבו בחדר חשבנו שזהו עוד קרב אוהבים שגרתי, אבל לא. חיים יצא החוצה והתיישב מול הטלוויזיה, הייתה שתיקה, בכי חרישי נשמע מהחדר, ואז נפתחה הדלת מיטל יצאה לסלון כרעה על ברכיה והתחילה להרביץ לחיים ולהתחנן "אל תעזוב אותי, אל תעזוב אותי" חיים התעלם מהבכי שלה והמשיך לבהות בטלוויזיה , בחיים יבין ודמיין שהוא מדבר על פרשת פרידתם של חיים ומיטל מיישוב קטן בצפון. בלי עזרתו של חיים יבין והודות לערוץ הרכילות השכונתי כולם ידעו על הפרשה והיו המומים מהפרידה של שני ציפורי האהבה שהיו לכאורה בלתי ניתנים להפרדה. היום כשלוש עשרה שנים אחרי הפרידה , אני שואל את אימא שלי על מה שקרה ומתברר שהיו עוד צדדים לפרשה שבתור ילד לא ראיתי, מתברר שמיטל בגדה בחיים עם חייל מהבסיס שלה. אז נורא כעסתי על חיים ועל היחס הקר שלו למיטל היום אני מבין אותו. אבל נראה לי שחיים בעצמו לא מבין. הוא מתחרט על הדרך שבה נהג ואם היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה הוא היה סולח ומבליג כי "אין כמו אהבה ראשונה" אבל בכדי לדעת זאת צריך כנראה אהבה שנייה.
"אין כמו אהבה ראשונה" ( מחכמותיו של חיים) כך תמיד טוען אחי הבכור חיים אחרי ארוחת יום שישי כשאנחנו נכנסים לחדר לנגן וסתם לדבר על איך החיים מתגלגלים בלי כיוון. חיים הוא חרא נגן, אבל יש לו כמה חכמות שהוא למד על בשרו במהלך החיים והוא מרגיש צורך עז להעביר אותם לדור הבא של המשפחה. חכמה ראשונה, שעומדת תמיד לנגד עיניו ונזקפת לזכותו - אומנות המשגל על בוריה. כשהייתי קטן הייתי ישן בחדר הסמוך לחיים והייתי מקשיב איך חיים "מרביץ " תורה בחברותיו. חכמה שנייה, "אין כמו אהבה ראשונה" שבתשעים ותשעה אחוזים מן המקרים זאת אהבה אמיתית, תמימה ובלתי תלויה. לנסות לשחזר אהבה ראשונה זה הדבר הכי עצוב והכי גרוע , זה כמו להתנדנד בנדנדה בגיל שמונה עשרה ולנסות להרגיש את תחושת ההנאה וההתלהבות שהייתה לך כשהיית בן שמונה. חיים אומר שלכל אהבה יש צבע ואפי אחר ואם יש לך יותר מאהבה אחת בחיים אתה בר מזל. לחיים הייתה חברה חמש שנים קראו לה מיטל, ומאחר ואנחנו רק בנים במשפחה היא שימשה כאחות בעיקר לי ולאחי הקטן שוקי. כשחיים ומיטל היו רבים כל הבית היה עובר לדם, אף אחד לא היה מעז להתערב וכשמיטל הייתה בוכה הייתי מוצא את עצמי מזיל דמעה, אהבנו אותה מאד כמו שאהבנו את חיים אולי אפילו קצת יותר. כשהם נפרדו זה היה אחד המחזות הכי עצובים שראיתי בחיי, ישבנו במוצ"ש מול הטלוויזיה צפינו במבט לחדשות חיים יבין היה נראה בדיוק כמו שהוא נראה היום רק לא מקומט. חיים ומיטל רבו בחדר חשבנו שזהו עוד קרב אוהבים שגרתי, אבל לא. חיים יצא החוצה והתיישב מול הטלוויזיה, הייתה שתיקה, בכי חרישי נשמע מהחדר, ואז נפתחה הדלת מיטל יצאה לסלון כרעה על ברכיה והתחילה להרביץ לחיים ולהתחנן "אל תעזוב אותי, אל תעזוב אותי" חיים התעלם מהבכי שלה והמשיך לבהות בטלוויזיה , בחיים יבין ודמיין שהוא מדבר על פרשת פרידתם של חיים ומיטל מיישוב קטן בצפון. בלי עזרתו של חיים יבין והודות לערוץ הרכילות השכונתי כולם ידעו על הפרשה והיו המומים מהפרידה של שני ציפורי האהבה שהיו לכאורה בלתי ניתנים להפרדה. היום כשלוש עשרה שנים אחרי הפרידה , אני שואל את אימא שלי על מה שקרה ומתברר שהיו עוד צדדים לפרשה שבתור ילד לא ראיתי, מתברר שמיטל בגדה בחיים עם חייל מהבסיס שלה. אז נורא כעסתי על חיים ועל היחס הקר שלו למיטל היום אני מבין אותו. אבל נראה לי שחיים בעצמו לא מבין. הוא מתחרט על הדרך שבה נהג ואם היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה הוא היה סולח ומבליג כי "אין כמו אהבה ראשונה" אבל בכדי לדעת זאת צריך כנראה אהבה שנייה.
