"אין יום הולדת"

[יעל של עדי]

"אין יום הולדת"

מצרפת לכן פוסט שכתבתי בבלוג לרגל "אין יום הולדת" 13 של עדי. יעל

 

[חלום שנגמר]

ליעל של עדי ../images/Emo201.gif

תודה רבה לך על הספר שלך. קיבלתי אותו מחברה של חמותי אחרי שילדתי את גל שלי בלידה שקטה בשבוע 37 להריון (לפני שבעה וחצי חודשים). בכיתי איתך כשקראתי את הספר שלך, עלייך, ועל עדי, וכמובן שעל עצמי ועל גל שלי. בשיטוטי האין סופיים באינטרנט גם מצאתי את המאמר שכתבת על לידת-מת, 2 איים של מידע בים אין סופי של שקט ושל בורות ושל חוסר התייחסות למה שעובר על נשים במצבנו. מדהימה בעיני ההתמודדות שלך, ואני מקווה שגם אני בבוא היום אוכל להפוך את קיומה של גל שלי בליבי לבעל משמעות גם לחיים של אנשים אחרים. כי עדי שלך עזרה לי ולבעלי להתמודד עם היגון העמוק על אובדנה של התינוקת שלנו.

לזכר עדי

 

[יעל ארנסט]

היי יעל

המכתב שבנך ראה לנכון לכתוב ריגש אותי מאוד. עצם המחשבה ועצם הביצוע. מרגש ומקסים.

 

[מקוםבלב]

שלום יעל,

בזכותך ובזכות הספר שכתבת סללת את הדרך לכך שנושא אובדן הריון לא יהיה טאבו אלא משהו שמדברים עליו ומתייחסים אליו. אני מוקירה תודה עד היום לפורום הזה שהיה אז בניהולך ובניהול נאשא והציל אותי בימים הקשים שלי לאחר האובדן. איתך ביום הזה .

 

[noabl]

הי לך

קראתי את הספר שלך... באפריל האחרון ילדתי בלידה שקטה את עדן שלי ודרך הפורום המדהים הזה שמעתי על הספר שלך, כבר באותו היום התקשרתי אלייך להזמין אותו. ברגע שקיבלתי אתו התחלתי לקרוא ולא יכולתי להניח אותו לרגע אחד וגמעתי אותו עד סופו כבר באותו היום... הזדהתי כמעט עם כל מילה שנכתבה שם (בכל זאת סיפור שונה). תודה רבה לך על השיתוף, לי הספר מאוד עזר, כמו גם הספר "אובדן" שראיתי שציטטת ממנו קצת. מדליקה לך נר עבור עדי וזוכרת איתך

נועה

 

[עלמהשלי1]

זוכרת איתך

לפני יומיים ציינתי, בייני לבין עצמי את יום פטירתה של טליה'לה. עברו שנתיים. הגעגועים רק גברו. אני מניחה ש-13 שנים לא מקהות את הגעגועים, להפך, הם מתעצמים. מוזר, בכורי, שגם לו קוראים עמרי, אמר בשעה שרקדנו עם עלמה, שנולדה שנה וחודש לאחר שטליה נפטרה, שעלמה, לא היתה פה לולא טליה נפטרה. אני מרגישה שעלמה היא מתנה מטליה. שולחת לך חיבוק, יעל של עדי, עמרי ונעמה.

 

[micoletta]

איך אפשר להזמין את הספר?

אני זקוקה לו כל כך....

 

[papela1]

היי יעל

מאוד מרגש מה שכתבת, התחברתי בכל רמח אברי לתחושותיך, למרות שהמקרה שלי שונה.. מעולם לא ידעתי על הימצאות הספר, ואשמח לדעת היכן קונים אותו. תודה לך מיכל

 

[מחכה לימים של שקט]

וואו

צריך המון כוחות לכתוב ספר על תהליך קשה שעוברים. אני מורידה בפנייך את הכובע על היכולת לשחזר אחד לאחד מה עברתם. כל ספר בסגנון הזה, הוא המון המון המון לאישה שעוברת תהליך כזה. הידיעה שיש עוד נשים כמוני באיזה מקום עוזרת ומקלה.