אין חתונה (בנתיים)
טוב, אז אמרתי שאני אעדכן והרי "החדשות" אין חתונה בפברואר אין חתונה במרץ אין חתונה באפריל אין חתונה במאי אין חתונה ביוני (יש חתונה, אבל לא שלנו) אין חתונה ביולי אין חתונה באוגוסט אין חתונה בספטמבר אין חתונה באוקטובר יש חתונה בנובמבר (אולי) יש חתונה בדצמבר (אולי) בשבועיים האחרנים היו לגיא ולי כמה שיחות מאד חשבות בנושא (ממש "פריצת דרך", הוא פשוט לא טיפוס שמשתף) וכמו שאתן יודעות, שמרתי על אופטימיות. יום שישי, בארוחת ערב, אחות של גיא וארוסה, העלו פעם ראשונה, את עיניין החתונה שלהם באופן רישמי בפני כולם (הנושא על הפרק- כן או לא חתונה ביום שישי). לאחר הדיון ליד השולחן, תפסתי את גיא לדיון קצר בחדר השני. כבר לפני זה דיברנו שאולי נאלץ לדחות, כי הם הודיעו קודם ולא נידחף לפניהם. היות וכבר אמצע דצמבר (התכנון שלי היה סוף פברואר) והיות הם כבר הודיעו אנחנו נאלצים לדחות (יותר נכון אני, גיא, למרות שהוא מכחיש, דווקא חש יותר שלם עם ההחלטה). אצל ההורים הייתי מה זה קולית, אבל שהגענו לאוטו, הכל יצא החוצה. אני לא צריכה לשתף אותכן בכל התחושות הרעות (אתן בטח יכולות לדמיין לבד). שבת (החל מיום שישי ב-3 לפנות בוקר) היו מלווים בהרבה בכי. צדדים חיוביים לעניין- אחרי הרבה מאמצים ונחישות, הצלחתי לגרום לגיא לדבר קצת יותר, יענו, לשתף. זה אחד הדברים העיקריים שהעיבו על מערכת היחסים ביננו, ז"א, שאם היום היו מבקשים ממני להצביע על גורם שיכול להביא לפרידה ביננו בעוד 10 שנים- זה בהחלט אופציה מס´ 1. צדדים שליליים- ברור, לא?! אני עדיין מנסה להתאושש. אני יודעת שזה עניין של סוויץ´ מנטלי, אבל אני עדיין לא מסוגלת לבצע אותו. רק רציתי לשתף, מתנצלת שזה יצא כלכך ארוך.
טוב, אז אמרתי שאני אעדכן והרי "החדשות" אין חתונה בפברואר אין חתונה במרץ אין חתונה באפריל אין חתונה במאי אין חתונה ביוני (יש חתונה, אבל לא שלנו) אין חתונה ביולי אין חתונה באוגוסט אין חתונה בספטמבר אין חתונה באוקטובר יש חתונה בנובמבר (אולי) יש חתונה בדצמבר (אולי) בשבועיים האחרנים היו לגיא ולי כמה שיחות מאד חשבות בנושא (ממש "פריצת דרך", הוא פשוט לא טיפוס שמשתף) וכמו שאתן יודעות, שמרתי על אופטימיות. יום שישי, בארוחת ערב, אחות של גיא וארוסה, העלו פעם ראשונה, את עיניין החתונה שלהם באופן רישמי בפני כולם (הנושא על הפרק- כן או לא חתונה ביום שישי). לאחר הדיון ליד השולחן, תפסתי את גיא לדיון קצר בחדר השני. כבר לפני זה דיברנו שאולי נאלץ לדחות, כי הם הודיעו קודם ולא נידחף לפניהם. היות וכבר אמצע דצמבר (התכנון שלי היה סוף פברואר) והיות הם כבר הודיעו אנחנו נאלצים לדחות (יותר נכון אני, גיא, למרות שהוא מכחיש, דווקא חש יותר שלם עם ההחלטה). אצל ההורים הייתי מה זה קולית, אבל שהגענו לאוטו, הכל יצא החוצה. אני לא צריכה לשתף אותכן בכל התחושות הרעות (אתן בטח יכולות לדמיין לבד). שבת (החל מיום שישי ב-3 לפנות בוקר) היו מלווים בהרבה בכי. צדדים חיוביים לעניין- אחרי הרבה מאמצים ונחישות, הצלחתי לגרום לגיא לדבר קצת יותר, יענו, לשתף. זה אחד הדברים העיקריים שהעיבו על מערכת היחסים ביננו, ז"א, שאם היום היו מבקשים ממני להצביע על גורם שיכול להביא לפרידה ביננו בעוד 10 שנים- זה בהחלט אופציה מס´ 1. צדדים שליליים- ברור, לא?! אני עדיין מנסה להתאושש. אני יודעת שזה עניין של סוויץ´ מנטלי, אבל אני עדיין לא מסוגלת לבצע אותו. רק רציתי לשתף, מתנצלת שזה יצא כלכך ארוך.