אין דבר כזה מלאכים!
היום החברה הכי טובה שלי ניסתה להתאבד... לפני חצי שנה בערך החברה הכי טובה שלי סיפרה לי שמגיל 9 עד גיל 11 המורה שלה לנגינה היה אונס אותה... ועכשיו היא כבר בת 18. ההורים של החברה הכי טובה שלי לא יודעים מזה, גם החברות שלה לא יודעות, וגם האחים. אף אחד לא יודע מה קרה לחברה הכי טובה שלי, רק אני. חיפשתי בשבילה פסיכולוג ומצאתי, אבל היא רצתה רק פסיכולוגית, אז חיפשתי עוד - היא הרי החברה הכי טובה שלי. מצאתי פסיכולוגית, והיא הפנתה אותנו לפסיכיאטרית. החברה הכי טובה שלי נפגשה עם הפסיכיאטרית שבע פעמים. היא נתנה לה כדורים: "סרוקסט". הם אמורים להוציא את החברה הכי טובה שלי מהדיכאון. הם אמורים להפוך אותה לשמחה יותר. היום החברה הכי טובה שלי ניסתה להתאבד... ישבנו בטיילת ודיברנו. החברה הכי טובה שלי אמרה שהיא רוצה למות. הטלפון הנייד שלי צילצל, ואני עניתי. כשאני דיברתי, החברה הכי טובה שלי נטלה עשרה כדורים במקום כדור אחד. ואני לא שמתי לב. היא נשכבה על הספסל, ואני ראיתי את החפיסה הריקה של ה"סרוקסט", שהיה אמור להפוך את החברה הכי טובה שלי לשמחה. הסעתי אותה לבית - חולים. עשו לה שטיפת קיבה ובדיקות דם. כעבור חמש שעות שיחררו אותה הבייתה. ה"סרוקסט" שנותר נשאר אצלי. נתתי לה כדור אחד שיהיה לה למחר - אחרי הכל, אסור להפסיד את המינון היומי. החברה הכי טובה שלי בסדר עכשיו, אבל למה אני מרגישה שהכל קרה באשמתי? למה נדמה לי שלא עשיתי מספיק? למה לא שמתי לב? היא אמרה שאני המלאך שלה, ואני בכיתי. היא אמרה שמלאכים לא צריכים לבכות. -מלאך אמור לשים לב... אני לא שמתי לב. אין דבר כזה מלאכים! אני ממש לא יודעת מה רציתי להגיד פה, אבל פשוט הייתי חייבת להגיד את זה. תודה.
היום החברה הכי טובה שלי ניסתה להתאבד... לפני חצי שנה בערך החברה הכי טובה שלי סיפרה לי שמגיל 9 עד גיל 11 המורה שלה לנגינה היה אונס אותה... ועכשיו היא כבר בת 18. ההורים של החברה הכי טובה שלי לא יודעים מזה, גם החברות שלה לא יודעות, וגם האחים. אף אחד לא יודע מה קרה לחברה הכי טובה שלי, רק אני. חיפשתי בשבילה פסיכולוג ומצאתי, אבל היא רצתה רק פסיכולוגית, אז חיפשתי עוד - היא הרי החברה הכי טובה שלי. מצאתי פסיכולוגית, והיא הפנתה אותנו לפסיכיאטרית. החברה הכי טובה שלי נפגשה עם הפסיכיאטרית שבע פעמים. היא נתנה לה כדורים: "סרוקסט". הם אמורים להוציא את החברה הכי טובה שלי מהדיכאון. הם אמורים להפוך אותה לשמחה יותר. היום החברה הכי טובה שלי ניסתה להתאבד... ישבנו בטיילת ודיברנו. החברה הכי טובה שלי אמרה שהיא רוצה למות. הטלפון הנייד שלי צילצל, ואני עניתי. כשאני דיברתי, החברה הכי טובה שלי נטלה עשרה כדורים במקום כדור אחד. ואני לא שמתי לב. היא נשכבה על הספסל, ואני ראיתי את החפיסה הריקה של ה"סרוקסט", שהיה אמור להפוך את החברה הכי טובה שלי לשמחה. הסעתי אותה לבית - חולים. עשו לה שטיפת קיבה ובדיקות דם. כעבור חמש שעות שיחררו אותה הבייתה. ה"סרוקסט" שנותר נשאר אצלי. נתתי לה כדור אחד שיהיה לה למחר - אחרי הכל, אסור להפסיד את המינון היומי. החברה הכי טובה שלי בסדר עכשיו, אבל למה אני מרגישה שהכל קרה באשמתי? למה נדמה לי שלא עשיתי מספיק? למה לא שמתי לב? היא אמרה שאני המלאך שלה, ואני בכיתי. היא אמרה שמלאכים לא צריכים לבכות. -מלאך אמור לשים לב... אני לא שמתי לב. אין דבר כזה מלאכים! אני ממש לא יודעת מה רציתי להגיד פה, אבל פשוט הייתי חייבת להגיד את זה. תודה.
