אני אף ארחיב
בשטחי יהודה ושומרון (עזה היא במצב קצת שונה מאז תוכנית ההתנתקות והגירוש) יש שני גופים מינהליים האחראים על התושבים בשטח: המנהל האזרחי - אליו כפופים האזרחים הישראלים השוהים באיזור, והממשל הצבאי - אליו כפופים הפלסטינים. המושל הצבאי בפועל ממונה מטעם צה"ל, ואליו כפופות כל ההתנהלויות האזרחיות של הרשויות הפלסטיניות המקומיות והכלליות (השם הרשמי של התפקיד כבר זמן מה אינו "המושל הצבאי בשטחי יהודה ושומרון", אך מעשית אין הבדל). עם זאת, בענייני היום-יום, כפופים התושבים הפלסטינים לחוק הירדני, וזאת מכיון שישראל כאמור מעולם לא החילה את החוק הישראלי על השטחים, מכיון שזה יגרור אזרוח של
כל התושבים הפלסטינים בשטח. אך בכל זאת - התושבים הישראלים בשטח הינם אזרחי מדינת ישראל, וכפופים לחוקים
של מדינת ישראל . למעשה, המציאות היא שיש על
אותו השטח שני סוגי בני-אדם - אלה שכפופים לשלטון אזרחי וחלה עליהם מערכת החוק הישראלית, ואלה הכפופים לשלטון צבאי, וחלה עליהם מערכת החוקים הירדנית. בקיצור - הסיבה שאנו, ה"שמאלנים", קוראים למצב שבשטחי יו"ש "כיבוש" היא שהתושבים (הנתינים) הפלסטינים כפופים לשלטון צבאי, וזאת לאחר שהשטח נכבש צבאית (גם אם נניח שזה נעשה מסיבה מוצדקת כלשהי). אפילו צה"ל
מודה שהשטח נכבש, ואפילו רשמית בתחילת הדרך קראו לזה "כיבוש" וניסו לטעון שכאן יהיה "כיבוש נאור" (המצב בהתחלה היה באמת קצת יותר מבטיח מהיום). הסיבה שאנו, ה"שמאלנים", קוראים למצב הזה גם "אפרטהייד" (וגם זה לצערי רק חלק קטן מהשמאל), הוא שיושבים באותו השטח שני סוגי אנשים, והריבון בשטח, היא מדינת ישראל, מסרב להעניק לתושבים הללו מעמד שווה, קרי - אזרחות, וזאת בשל החשש מהפיכתה למדינה דו-לאומית. אותם לא-אזרחים כפופים לשלטון לא דמוקרטי וצבאי, וההבחנה בינם לבין התושבים בעלי האזרחות הישראלית היא על פי מוצא אתני. כשמצב דומה שרר בדרא"פ, באמת קראו לזה "אפרטהייד".