אין דת – יש תהליך: ברית אברהם כמנוע של תיקון והתפשטות הרמוניה
הקדמה: פירוק המושג "דת"
המילה "דת" מעוררת לעיתים רגשות סותרים. יש הרואים בה מקור לנחמה, יש הרואים בה דיכוי. אך אם נשים את המושג הזה תחת זכוכית מגדלת, נגלה אולי תובנה עמוקה יותר: אין דבר כזה "דת" במובן האובייקטיבי והמוחלט. אין חוקים שמיימיים שירדו מן השמיים כמות שהם, אלא ישנו סיפור אנושי – סיפור של רעיונות, סמלים, טקסים, ויותר מכל: תהליך מתמשך של תיקון והתפתחות. במרכזו של התהליך הזה ניצב דמות מפתח אחת – אברהם. לא כמייסד דת, אלא כאבי אומה – יוזם פרויקט אנושי מהפכני: יצירת קולקטיב עולמי המבוסס על חיתוך סמל גופני, כמחויבות לרעיון גבוה יותר.
אברהם: לא נביא ולא מיסד דת – אלא מייסד תהליך
אברהם הוא לא עוד דמות מיתולוגית. הוא לא "המציא" דת במובן הרגיל של המילה. הוא גם לא כפה אמונה על עמים שלמים. מה שהוא עשה – הוא התחיל תהליך. תהליך שמטרתו אינה פולחן חיצוני אלא שינוי עמוק בזהות האנושית: הפיכת האדם ליצור שמחויב לרעיון גדול מהנאתו האישית, ליצירת הרמוניה קיומית.
התהליך הזה התחיל בברית. ברית של חיתוך – של ויתור, של הקרבה – של חתימה גופנית שמעידה: "אני חלק מפרויקט תיקון עולמי." מדובר בברית מילה – חיתוך חלק מאיבר המין, סמל מובהק של ההנאה, הכוח והאנוכיות האנושית – והפיכתו לסמל של מחויבות רוחנית-חברתית.
מהי ברית המילה באמת?
על פניו, מדובר בפרקטיקה פיזית. אך מתחת לשכבה הזו, ברית המילה היא מהלך עמוק של שינוי תודעתי. האדם הנימול מוותר על חלק מהנאתו האישית ממעשה המשגל – פעולה שמייצגת את השיא הגופני – אך מקבל תמורתה משהו אחר: חיבור לתהליך, שייכות לרעיון, זהות נפרדת מהטבע הבהמי. הוא משתחרר, ולו במעט, מהשעבוד לעונג – ובכך נעשה יצור בעל חירות.
וזה לא נעצר שם. לפי התפיסה הזו, הסרת העורלה מעניקה לא רק מחויבות רוחנית, אלא גם השפעה ממשית על תכונות האדם: יופי, חוכמה וכוח. לא במובן מיסטי בהכרח, אלא כתוצאה מהשחרור מהיצר, מהיכולת לעמוד מול הדחף ולומר – "אני לא רק גוף, אני רעיון."
מגמת ההתפשטות: תיקון שמתרחב
מאז ימי אברהם, הרעיון הזה מתפשט. לא כאמונה מופשטת, אלא כהתגלמות פיזית – כל זכר שמצטרף לברית, מצטרף לתהליך. כל נימול חדש הוא נקודת ציון בתהליך ההתפשטות של התיקון. זה לא עניין של "דת" – אין כאן מערכת אמונה סגורה. יש כאן עיקרון של חיבור: אדם שמתחייב למשהו מעבר לעצמו, אדם שמוכן לוותר על עונג אישי למען רעיון כלל-אנושי.
גם בעולם המודרני, אנחנו רואים את ההשפעה הזו. מיליוני גברים ברחבי העולם – גם כאלה שלא מזהים את עצמם עם היהדות או האיסלאם – נימולים מסיבות רפואיות, תרבותיות או רוחניות. חלקם אפילו לא יודעים שהם לוקחים חלק בתהליך שהחל לפני אלפי שנים, אך בפועל – הם חלק מהתנועה הזו. תנועה שצועדת לקראת מטרה: הרמוניה עולמית.
למה דווקא דרך איבר המין?
השאלה המרכזית שנשאלת לעיתים היא – למה דווקא איבר המין? למה לבחור באיבר כה אינטימי כסמל לשותפות ברעיון כללי?
התשובה טמונה בעובדה שאיבר המין הוא מקור החיים – וגם מקור הפיתוי. הוא סמל לפוריות, להמשכיות, אך גם להנאה עצמית ולכוח שליטה. אברהם לא בחר לחתוך את האוזן, או לקעקע את היד – הוא בחר לגעת בשורש. לקחת את סמל ההנאה ולעשות ממנו סמל של אתיקה. במקום שהאדם יהיה שבוי ביצר – הוא נעשה מודע, מחובר, בונה עולם חדש.
אין דת – יש אבולוציה מוסרית
אם כן, הדתות כולן אינן אלא שכבות שונות של סיפור גדול יותר: הסיפור של האנושות המתקדמת דרך הקרבה, דרך בחירה, דרך סמלים מוחשיים של זהות. לא מדובר במערכות נוקשות של אמונות וטקסים, אלא בשלבים בתהליך של תיקון פנימי וקולקטיבי.
היהדות, הנצרות, האיסלאם – כולן גלויות שונות של אותו רעיון שהתחיל בברית אברהם. כל אחת מהן מנסה בדרכה לבטא את העיקרון הבסיסי: שהאדם יכול להתעלות מעל הדחף, ולהיות שותף ביצירת עולם הרמוני וצודק יותר.
מבט לעתיד: כל הזכרים נימולים
אם אכן כל הזכרים בעולם יעברו ברית מילה – לא רק כפעולה פיזית אלא כבחירה ערכית – אולי אז נגיע לשלב הבא באבולוציה האנושית. שלב שבו לא נחיה מתוך דחף אלא מתוך הבנה. שבו נשים את הגבולות הנכונים, ונחיה לא מתוך פחד אלא מתוך חיבור.
אין זה רעיון של כפייה דתית או עליונות תרבותית – אלא רעיון של שותפות אוניברסלית. לא עוד "דת אחת שולטת" אלא רעיון אחד מתפשט, עובר בין תרבויות, חוצה גבולות, משאיר אחריו סימן ברור: "היית פה תיקון."
סיכום: האדם כישות מתוקנת
בסופו של דבר, ברית המילה – כפי שהתחילה עם אברהם – איננה עניין טקסי בלבד. היא סמל לתחילת האנושות המתוקנת. כל אדם שמצטרף לתהליך הזה, בין אם הוא מודע לכך או לא, הופך לחלק מהפרויקט האנושי הגדול: הפחתת ההנאה האישית לטובת תודעה גבוהה יותר.
אין "דת" אחת, אין מערכת חוקים אחת. יש אומה – לא במובן הלאומי, אלא במובן הקיומי – קבוצה של בני אדם שמבקשים לבנות עולם טוב יותר דרך גבולות, סמלים, ומחויבות. והכול התחיל באדם אחד, שהבין שכדי לתקן את העולם – צריך להתחיל בגוף.
. ברית המילה זה אירוע שמורכב משתי מילים. המילה זאת הפרוצדורה, אבל מהות הפרוצדורה היא הברית. ברית המילה באה להראות (ולהזכיר) על הברית שבין בורא עולם לעמו הלא הוא עם ישראל דווקא.
