אין גבול לרוע

[קורין1]

כמעט עשית לי התקף לב..........

עכשיו נרגעתי...... שמחה שאת כאן שמחה שאת לא הולכת לשום מקום

 

[דג דניאל דן op]

אוףף. ואני נחשף. מבזבז לי מסר....

 

[פרח גן עדן]

לרגע הפסקתי לרקוד בגללך......./images/Emo6.gif

הבהלת גם אותי מתוקה..... שמחה שהכל כשורה

 

[פלסטיק]

מה שבטוח בטוח

"מה שבטוח בטוח" אמרה הנזירה והלבישה עוד קונדום על הנר

 

[שלומלום של נילה]

הרוע והגבול שלו.....

שלומלום לך, אממ... היכן נמצא גבול הרוע? שאלה לא פשוטה. אני אתן לך את התשובה שלי. גבול הרוע נמצא במקום בו אני מספיק מחוסן מפני הפגיעה. ברמה העקרונית אף אחד לא יכול לפגוע בי (או בך) ואני אסביר, אנא קראי עד הסוף כדי להבין את כוונתי עד תומה. מי הוא זה שאומר נפגעתי? אני!. ומי יכול לומר אחרת? גם אני!. אם כך מי הוא זה שפגע בי? אני!. וזה לא קשור למה שנעשה לי אלא לפרשנות שלי לדברים. עכשיו בואי ניקח דוגמא, האמנת במישהו ונחשפת כלפיו ושיתפת אותו בדברים האישיים שלך ואותו אדם מעל באמונך. בואי נראה מה קרה? כל עוד הכל זרם באופן חיובי והאמנת לו לא הייתה בעיה ואת ביטאת כנות, עוצמה, פתיחות וכו´. אחר כך התברר שהאדם בו האמנת לא היה ראוי לאמונך. זה לא קשור אלייך כלל!! את ביטאת את האנושיות שלך בצורתה הגבוה ביותר ועל זה תיסתכלי. זה שהוא לא היה ראוי לאנושיותך זה בעיה שלו. את מאה אחוז בסדר. דבר נוסף, האדם שבטחת נראה לך מן הסתם בעל תכונות מסוימות. חוכמה, רגישות, עומק וכו´. ואחר כך התברר לך שיש לו גם תכונות אחרות פחות חיוביות. אפשר לרחם על אדם כזה, חישבי כמה קשות הבעיות הנפשיות של אותו אדם שהתנהג בכזה אופן נלוז. כאן הנקודה הכואבת בעיניי, תאמרי לי אם זה היה אדם מן השורה ללא תכונות חיוביות האם היית עד כדי כך נחשפת בפניו? כנראה שלא. עכשיו מה עושים? מסתכלים על מה שלמדת מהשעור, על הנפלאות שלך כאדם. ועל כך שיש אנשים נפלאים בעולם שאפשר לבטוח בהם, כמוך למשל. מה שחשוב זה שלגביי אותו אדם שמעל באמון שלנו חשוב לא ליפול למלכודת הרגשית וליצור איתו קשר שוב ולהאמין שהוא ישתנה, הוא לא!! אלא עם כן הוא ילך לטיפול נפשי עמוק ורציני וגם אז רק בסיומו וגם זה בספק. שלומלום

 

[דינה.מיט]

פססססט, שלומלום...

אתה ממש לא בכיוון שלי אשלח לך מסר אבל תודה על ההתיחסות המפורטת

 

[אחותו של שקספיר]

ישר באים לי סולמות וחבלים -איך שאני

רואה את מה שאתה כותב,מדקלם מאיזושהי סדנה רוחנית כלשהי. בשביל דבילים כמוני שלא יודעים לקרוא משפטים ארוכים: שני משפטים ראשונים, נניח שקיבלתי- מי שקובע איך אני מרגיש,זה אני. תשמע, ראיתי אנשים בוגרי ומנחי סדנאות למינהם(הצצתי לך גם בכרטיס) אבל אוסף כזה של סיסמאות קדושה אלוהיות מזמן לא ראיתי. "מה למדת מהשעור? על הנפלאות שלך כאדם, ועל כך שיש אנשים נפלאים שאפשר לבטוח בהם, כמוך למשל" אז נתחיל עם זה שהפגיעה היא בכלל תפיסה אישית,היא לא מציאות, אלא תפיסה אינטרנית מנותקת מהזולת. גם הלימוד מנותק מההוויה. ואני חשבתי שאנשים קשורים לאנשים.אבל אצלך -אדם רק בתוך עצמו הוא גר. אז אני באה מהפרקטיקה של החיים, מה לעשות 1. כשצובטים לי,אני נצבטת 2. אני חושבת שצביטה (כזו שמשאירה סימן כחול) זה כואב 3. לא ,אני לא יכולה להפוך את הצביטה הזו לחוויה מענגת(אני לא מאלו שנהנים מיחסים ס.מ. למינהם -מה לעשות?) 4. אני לומדת? שיש אנשים שפוגעים ואני נפגעת 5. שזה חלק מהחיים 6. שאני אסיק /לא אסיק מסקנות לעתיד 7. שאם הפוגע משמעותי לחיי-אסביר לו במה נפגעתי(זוכר, הוא צבט אותי?) 8. שאם הוא לא משמעותי לחיי-אני אלך הלאה. ואשתדל להיזהר מאנשים שמסתובבים עם צבת בכיס האחורי של הג´ינס שלהם. 9. אני בן אדם נפלא, גם אם לא צובטים אותי. 10.אין לי כנפיים של מלאך. וכנראה לא יהיו לי. סידרתי לך את זה בשלבים-כדי שתוכל לבנות סולם. ולא-אתה לא חייב לענות אני במילא לא אבין מילה ממה שאתה כותב שם.

 

[redredole]

דינה.מיט גדלת

בגלל שרק עכשו ראיתי ובגלל שכבר החלטת הוכחת שאת גדולה ואת חזקה ואת שורדת את אינך החוליה החלשה את היא זאת שמיתגברת.

 

[ענת הגדולה]

אוףףףף... נרגעתי...

שמחה שהיתה צפירת הרגעה אוהבת אותך

 

[דינה.מיט]

בכל אחד ישנה חוליה חלשה

ונקודות שבירות יותר וזה מאוד אישי הדברים שמפחידים אותך או הדברים שמפחידים אותי ועל הנקודות החלשות שבי אני מנסה להגן דינה. לא כל כך חזקה ולא בת 16 וכל יום לומדת משהו על העולם הזה... יחד - יש יותר כוח