אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אין גבול לפנאטיות
- פותח הנושא deathcaster
- פורסם בתאריך
Immanuel Goldstein
New member
אם הפרופסור שאול שטמפפר שהוזכר בכתבה צודק
ויש לי רושם שהוא אכן צודק, אז יש מקום רב מאד לדאגה. הטענה שלו היא שההקצנה בחומרות היא תגובה לזה שהחיים כחרדי נעשו קלים יותר- ולכן יש להקשות עליהם באמצעות חומרות חדשות.
כשקראתי את הדברים נזכרתי במשבר הקשה שעבר על הנצרות ב-312 לספירה, השנה בה הנצרות הפכה לחוקית. פתאום כל מה שהיית צריך לעשות זה ללכת לכנסיה ולהתוודות ולקיים עוד כמה ריטואלים- איפה כאן הגבורה? איך תזכה להראות לכולם איזה מרטיר אתה?
התגובה היתה התחלה של תנועת נזירות. אם קלגסי השלטון לא מענים אותי ונותנים לי הזדמנות להראות את דבקותי בישוע- אענה אני את עצמי למען תהילת ישוע בהתחלה זה שוודאי היה קוריוז חביב, לראות את שמעון סטיליטוס על העמוד שלו בסוריה (והוא בוודאי לא אכל מלפפונים בפסח, וכמובן גם לא מצה שרויה). אבל מהר מאד התברר שהמסתגפים האלה, שאינם חסים על עצמם חסים עוד פחות על פגאנים או על אחיהם לאמונה שאינם מסכימים איתם בכל פרט ופרט.
לו הייתי ליטאי הייתי חושש מאד מהנטיה החסידית להחמיר יותר ויותר. התקדים הנוצרי מראה שהחסידים לא יסתפקו בהכרח בהחמרה עם עצמם.
ויש לי רושם שהוא אכן צודק, אז יש מקום רב מאד לדאגה. הטענה שלו היא שההקצנה בחומרות היא תגובה לזה שהחיים כחרדי נעשו קלים יותר- ולכן יש להקשות עליהם באמצעות חומרות חדשות.
כשקראתי את הדברים נזכרתי במשבר הקשה שעבר על הנצרות ב-312 לספירה, השנה בה הנצרות הפכה לחוקית. פתאום כל מה שהיית צריך לעשות זה ללכת לכנסיה ולהתוודות ולקיים עוד כמה ריטואלים- איפה כאן הגבורה? איך תזכה להראות לכולם איזה מרטיר אתה?
התגובה היתה התחלה של תנועת נזירות. אם קלגסי השלטון לא מענים אותי ונותנים לי הזדמנות להראות את דבקותי בישוע- אענה אני את עצמי למען תהילת ישוע בהתחלה זה שוודאי היה קוריוז חביב, לראות את שמעון סטיליטוס על העמוד שלו בסוריה (והוא בוודאי לא אכל מלפפונים בפסח, וכמובן גם לא מצה שרויה). אבל מהר מאד התברר שהמסתגפים האלה, שאינם חסים על עצמם חסים עוד פחות על פגאנים או על אחיהם לאמונה שאינם מסכימים איתם בכל פרט ופרט.
לו הייתי ליטאי הייתי חושש מאד מהנטיה החסידית להחמיר יותר ויותר. התקדים הנוצרי מראה שהחסידים לא יסתפקו בהכרח בהחמרה עם עצמם.
אני חושב שזוהי ראיה שטחית משהו
נראה לי שצודק ב 100% אבל הוא מתרכז רק בגורם אחד ויש עוד גורמים שיכול להיות שהם לא פחות חשובים.
כמו בראש ובראשונה הגורם הכלכלי. כל ההידורים הם מותגים לכל דבר שנועדים להעשיר את בעלי המותג.
כמובן שיש תחרות בין המותגים.
היבט כלכלי אחר הוא פטור מחובות שבין השאר גם הן שוות כסף - והרבה.
קיים אלמנט השליטה בחיי הפרט שהוא תוספת כוח לבעלי השררה.
בקיצור מדובר בתופעה מורכבת הרבה יותר.
נראה לי שצודק ב 100% אבל הוא מתרכז רק בגורם אחד ויש עוד גורמים שיכול להיות שהם לא פחות חשובים.
כמו בראש ובראשונה הגורם הכלכלי. כל ההידורים הם מותגים לכל דבר שנועדים להעשיר את בעלי המותג.
כמובן שיש תחרות בין המותגים.
היבט כלכלי אחר הוא פטור מחובות שבין השאר גם הן שוות כסף - והרבה.
קיים אלמנט השליטה בחיי הפרט שהוא תוספת כוח לבעלי השררה.
בקיצור מדובר בתופעה מורכבת הרבה יותר.
Immanuel Goldstein
New member
אם תקרא את הכתבה תגלה
שדווקא מבחינה כלכלית העסק לא ממש מעשיר מישהו, מלבד אולי ירקנים.במקום ליצור שוק למצות עם מליון הידורים דווקא הורסים כאן את השוק.
מאמיני דתות נוטים לחפש לעצמם חיים קשים (ולעיתים אף מוותקשה בגיל צעיר) בכוונה תחילה. למה? אפשר למצוא הרבה הסברים פסיכולוגיסטיים, אולי אחד מהם נכון. ישנה גם תחרות בין הסגפנים (דרך אגב, התורה מגנה סיגוף עד כדי כך שמי שנדר נדר נזירות חייב להביא קרבן חטאת בתום תקופת הנזירות שלו, לא פחות) מי סובל יותר. אם תקרא את ספרות הקדושים של הנצרות תגלה שככל שהקדוש מאוחר יותר כך צריך לענות אותו יותר עד שימות. על ג'ורג' לא מספיק לזרוק אבנים כמו על סטפנוס, אותו צריך לקצץ לחתיכות ולשרוף וגם אז הוא עוד מנצר פגאנים לפני שהוא מואיל בטובו להתפגר.
גם ביהדות יש כמובן מסורת של מות קדושים זה התחיל בצורות מוות פשוטות יחסית בסיפור עשרת הרוגי המלכות, אבל כשהגענו לפרץ עם "3 מתנות" שלו אנחנו כבר רואים הוצאות להורג ממושכות ומגניבות שהקרבן היהודי מקבל באהבה.
ומה קורה כשנעלמת התקוה לזכות במות קדושים?
בנצרות אנחנו יכולים לראות את זה כהסטוריה- התנזרות (הכנסיה הקדומה לא אהבה את הרעיון, בגלל האיום על ההגמוניה שלה), רכישת מעמד מיוחד בזכות ההתנזרות, שימוש במעמד לפגיעה בפגאנים ובנוצרים שאינם שייכים לזרם שלך.
ביהדות בת זמננו אנו רק בראשית הדרך. עדיין לא התפתחו אצלנו מחדש קנאים וסיקריים כמו בימי בית שני. אבל כידוע עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
שדווקא מבחינה כלכלית העסק לא ממש מעשיר מישהו, מלבד אולי ירקנים.במקום ליצור שוק למצות עם מליון הידורים דווקא הורסים כאן את השוק.
מאמיני דתות נוטים לחפש לעצמם חיים קשים (ולעיתים אף מוותקשה בגיל צעיר) בכוונה תחילה. למה? אפשר למצוא הרבה הסברים פסיכולוגיסטיים, אולי אחד מהם נכון. ישנה גם תחרות בין הסגפנים (דרך אגב, התורה מגנה סיגוף עד כדי כך שמי שנדר נדר נזירות חייב להביא קרבן חטאת בתום תקופת הנזירות שלו, לא פחות) מי סובל יותר. אם תקרא את ספרות הקדושים של הנצרות תגלה שככל שהקדוש מאוחר יותר כך צריך לענות אותו יותר עד שימות. על ג'ורג' לא מספיק לזרוק אבנים כמו על סטפנוס, אותו צריך לקצץ לחתיכות ולשרוף וגם אז הוא עוד מנצר פגאנים לפני שהוא מואיל בטובו להתפגר.
גם ביהדות יש כמובן מסורת של מות קדושים זה התחיל בצורות מוות פשוטות יחסית בסיפור עשרת הרוגי המלכות, אבל כשהגענו לפרץ עם "3 מתנות" שלו אנחנו כבר רואים הוצאות להורג ממושכות ומגניבות שהקרבן היהודי מקבל באהבה.
ומה קורה כשנעלמת התקוה לזכות במות קדושים?
בנצרות אנחנו יכולים לראות את זה כהסטוריה- התנזרות (הכנסיה הקדומה לא אהבה את הרעיון, בגלל האיום על ההגמוניה שלה), רכישת מעמד מיוחד בזכות ההתנזרות, שימוש במעמד לפגיעה בפגאנים ובנוצרים שאינם שייכים לזרם שלך.
ביהדות בת זמננו אנו רק בראשית הדרך. עדיין לא התפתחו אצלנו מחדש קנאים וסיקריים כמו בימי בית שני. אבל כידוע עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה.
אני לא טוען נגד עקרון ההקצנה
ואני מכיר את עניין הנזירות ביהדות, רק שכחתי את אחד הנדרים.
לא מסתפר, לא שותה אלכוהול ואשמח אם תזכיר לי את השלישי.
כשרות היא חד משמעי עסק כלכלי. כל כך ברור שאני אפילו לא חושב שאני צריך להסביר למה.
תחרות בין חצרות גם כן עניין כלכלי.
רב שרוצה להרוויח יותר כסף גם כן עניין כלכלי.
ואני מכיר את עניין הנזירות ביהדות, רק שכחתי את אחד הנדרים.
לא מסתפר, לא שותה אלכוהול ואשמח אם תזכיר לי את השלישי.
כשרות היא חד משמעי עסק כלכלי. כל כך ברור שאני אפילו לא חושב שאני צריך להסביר למה.
תחרות בין חצרות גם כן עניין כלכלי.
רב שרוצה להרוויח יותר כסף גם כן עניין כלכלי.
Immanuel Goldstein
New member
גם אני לא זוכר את האיסור השלישי
אבל כשרות אינה רק עסק כלכלי, רחוק מזה.
ההכשרים הם עסק כלכלי. מה ההבדל בינם ובין כשרות? פשוט מאד. חסיד תולדות אהרון המתארח אצל חברו או מוכר לו גיגעל ירושלמי אינו צריך הכשר "העדה החרדית". הוא יכול לסמוך על החבר שישמור על הכשרות. גם משחטה חרדית שכונתית יכולה להסתדר טוב מאד בלי הכשר. מהקפדה יתרה של בני החסידות הרב לא מרויח כסף.
מי כן צריך את ההכשר? מפעל שמייצר קיגעל ירושלמי ורוצה למכור למי שסומך על הכשר העדה החרדית. מאלה מוכרי ההכשרים מרויחים, לא מחסיד שקונה שק אורז ובורר גרגר גרגר.
אבל כשרות אינה רק עסק כלכלי, רחוק מזה.
ההכשרים הם עסק כלכלי. מה ההבדל בינם ובין כשרות? פשוט מאד. חסיד תולדות אהרון המתארח אצל חברו או מוכר לו גיגעל ירושלמי אינו צריך הכשר "העדה החרדית". הוא יכול לסמוך על החבר שישמור על הכשרות. גם משחטה חרדית שכונתית יכולה להסתדר טוב מאד בלי הכשר. מהקפדה יתרה של בני החסידות הרב לא מרויח כסף.
מי כן צריך את ההכשר? מפעל שמייצר קיגעל ירושלמי ורוצה למכור למי שסומך על הכשר העדה החרדית. מאלה מוכרי ההכשרים מרויחים, לא מחסיד שקונה שק אורז ובורר גרגר גרגר.
Immanuel Goldstein
New member
אז הסבר פשוט:
כשרות זה מה שהאדם הבודד שומר עליו. אם אתה קונה שק של אורז, שק של אפונה מיובשת, שק חיטה שאתה טוחן ומנפה בעצמך, תרנגולת שאיתה אתה הולך לשו"ב שאתה סומך עליו וכו' אינך צריך הכשר. אם תלך בשכונות חרדיות תראה בחנויות לכלי בית בין השאר כלים ליצור ביתי של יין, וראיתי גם משהו שנראה לי כמו עמוד זיקוק. אני מניח שזה לא מפני שהחרדים ייננים מומחים. התוצאה היא שדווקא החסיד המחמיר לא נזקק לחותמת "בהשגחת בד"ץ העדה החרדית ירושלים". הרב לא מרויח מזה כסף, אלא אם לחסיד יש ספקות והוא בא אליו לעשות "שאלת חכם" ובדרך משאיר כמה ג'ובות לגבאי.
הכשר הוא ענין מסחרי לחלוטין. משגיח כשרות של העדה החרדית (שזה כמה חסידיות, ביניהן סאטמר ותולדות אהרון) מקבל כסף כדי להגיח על מפעלים ולוודא שהמוצרים היוצאים מהם כשרים. לא אתפלא אם בחסידויות הקיצוניות מהן מורכבת ה"עדה החרדית" לא סומכים על הכשר העדה החרדית.
כשרות זה מה שהאדם הבודד שומר עליו. אם אתה קונה שק של אורז, שק של אפונה מיובשת, שק חיטה שאתה טוחן ומנפה בעצמך, תרנגולת שאיתה אתה הולך לשו"ב שאתה סומך עליו וכו' אינך צריך הכשר. אם תלך בשכונות חרדיות תראה בחנויות לכלי בית בין השאר כלים ליצור ביתי של יין, וראיתי גם משהו שנראה לי כמו עמוד זיקוק. אני מניח שזה לא מפני שהחרדים ייננים מומחים. התוצאה היא שדווקא החסיד המחמיר לא נזקק לחותמת "בהשגחת בד"ץ העדה החרדית ירושלים". הרב לא מרויח מזה כסף, אלא אם לחסיד יש ספקות והוא בא אליו לעשות "שאלת חכם" ובדרך משאיר כמה ג'ובות לגבאי.
הכשר הוא ענין מסחרי לחלוטין. משגיח כשרות של העדה החרדית (שזה כמה חסידיות, ביניהן סאטמר ותולדות אהרון) מקבל כסף כדי להגיח על מפעלים ולוודא שהמוצרים היוצאים מהם כשרים. לא אתפלא אם בחסידויות הקיצוניות מהן מורכבת ה"עדה החרדית" לא סומכים על הכשר העדה החרדית.
בוא נעשה סדר
האם תסכים איתי שעניין הכשרות הוא זה המופיע בתורה נכון? משמעות המילה 'כשר' היא 'ראוי'
וכשאנחנו אומרים על משהו שהוא כשר אנחנו בעצם אומרים שהוא כשר למאכל - הווה אומר ראוי למאכל.
לפי התורה קיבלנו סימנים ברורים למה כשר ומה לא. למשל (אם ניקח את מה ש"רלוונטי" לתפריט שלי) פירות צריכים להיות מעץ שתנובתו הראשונה לא נקטפה ממנו (או משהו כזה).
עכשיו נשאלת השאלה האם אתה סומך על זה שהביא לך את הפרי באמת המתין מחזור לפני שאסף את פריו ומכר אותו נכון?
עכשיו מגיע איזשהו אירגון שאומר "אני אעשה עבורך את העבודה" ואז אני שואל - למה אתה סומך על האירגון הזה (שאין לו אינטרס אמיתי לעזור ללקוח אלא לסחוט את הספקים) ולא על הספק עצמו?
ואם אתה לא סומך לא על זה ולא על זה - קטוף את הפרי בעצמך.
האם תסכים איתי שעניין הכשרות הוא זה המופיע בתורה נכון? משמעות המילה 'כשר' היא 'ראוי'
וכשאנחנו אומרים על משהו שהוא כשר אנחנו בעצם אומרים שהוא כשר למאכל - הווה אומר ראוי למאכל.
לפי התורה קיבלנו סימנים ברורים למה כשר ומה לא. למשל (אם ניקח את מה ש"רלוונטי" לתפריט שלי) פירות צריכים להיות מעץ שתנובתו הראשונה לא נקטפה ממנו (או משהו כזה).
עכשיו נשאלת השאלה האם אתה סומך על זה שהביא לך את הפרי באמת המתין מחזור לפני שאסף את פריו ומכר אותו נכון?
עכשיו מגיע איזשהו אירגון שאומר "אני אעשה עבורך את העבודה" ואז אני שואל - למה אתה סומך על האירגון הזה (שאין לו אינטרס אמיתי לעזור ללקוח אלא לסחוט את הספקים) ולא על הספק עצמו?
ואם אתה לא סומך לא על זה ולא על זה - קטוף את הפרי בעצמך.
רגע המשך
ברח לי האנטר.
בכל מקרה כל זה לא רלוונטי כי מה שהופך את הכשרות למסחרה זה הקיצוניות.
כרגע אם מי שאינו יהודי הדליק את האש לבישול - הופך את הארוחה ללא כשרה.
כרגע אם מישהו הדליק את אש הבישול בשבת - מה שמבושל במחבת אינו כשר.
זה כמובן לא נכון בהתאם לתקני ההכשר (שאינן עוסקות בדבר וחצי דבר בנוגע לאיך אתה מכין את האוכל - מלבד חלוקתו והדרישה שיהיה מבושל למיטב זכורני)
תקני ההכשר לא עוסקים במי מכין את האוכל או במתי הודלקה האש (נכון שהדלקת האש בשבת היא חטא אבל היא לא הופכת את האוכל שבושל על ידה ללא כשר9.
וכאן הכשרות נכנסת. זה לא משנה אם ההכשר הוא מסחרי או לא. מה שמשנה הוא שאדם טוען שאוכל שבושל על ידי ערבי למשל אינו כשר וזו הקיצוניות הלא לגיטמית.
ברח לי האנטר.
בכל מקרה כל זה לא רלוונטי כי מה שהופך את הכשרות למסחרה זה הקיצוניות.
כרגע אם מי שאינו יהודי הדליק את האש לבישול - הופך את הארוחה ללא כשרה.
כרגע אם מישהו הדליק את אש הבישול בשבת - מה שמבושל במחבת אינו כשר.
זה כמובן לא נכון בהתאם לתקני ההכשר (שאינן עוסקות בדבר וחצי דבר בנוגע לאיך אתה מכין את האוכל - מלבד חלוקתו והדרישה שיהיה מבושל למיטב זכורני)
תקני ההכשר לא עוסקים במי מכין את האוכל או במתי הודלקה האש (נכון שהדלקת האש בשבת היא חטא אבל היא לא הופכת את האוכל שבושל על ידה ללא כשר9.
וכאן הכשרות נכנסת. זה לא משנה אם ההכשר הוא מסחרי או לא. מה שמשנה הוא שאדם טוען שאוכל שבושל על ידי ערבי למשל אינו כשר וזו הקיצוניות הלא לגיטמית.
Immanuel Goldstein
New member
בוא נעשה סדר
מה שאתה עושה בביתך- עניינך. מה שאתה עושה כדי לקבל ממני כסף- עניני. ואין כל קשר בין הקצנה ובין המחיר או היוקרה של ההכשר. לדוגמא, על מצות מתוצרת מצות יהודה מופיע הכשר העדה החרדית. אתה חושב שהם משתמשים בקמח שונה מזה של מצות אביב? במכונות אחרות? מים אחרים?
ויותר מזה, אתה חושב שחסיד סאטמר\ תולדות אהרון\ ברסלב יאכל מצות אלה?
מה שאתה עושה בביתך- עניינך. מה שאתה עושה כדי לקבל ממני כסף- עניני. ואין כל קשר בין הקצנה ובין המחיר או היוקרה של ההכשר. לדוגמא, על מצות מתוצרת מצות יהודה מופיע הכשר העדה החרדית. אתה חושב שהם משתמשים בקמח שונה מזה של מצות אביב? במכונות אחרות? מים אחרים?
ויותר מזה, אתה חושב שחסיד סאטמר\ תולדות אהרון\ ברסלב יאכל מצות אלה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.