אני לא חושב שהוא נחשב לאנוס
והוא באמת גידל אותנו כפי שהוא מאמין, רק שהאמונה שלו מסתכמת ב- מה יגידו השכנים, החברים וקרובי משפחה. הוא לא מאמין ברבנים וגם לא בדרך של הציבור החרדי רק שלא היה לו את האומץ לקום ולעזוב את בני ברק (ואולי אמא שלי לא הסכימה) וכמובן שטיפוס כזה נגרר אחרי כולם ושלח את ילדיו ללמוד בישיבות. ועלי אני יכול לומר דבר אחד, שעל ההשכלה של ילדי אני לא אתפשר. אם שמת לב אני לא כועס על כך שאילצו אותי לשמור שבת או להתפלל וכו' כי אני חושב שילד צריך לנהוג כפי שההורים מכתיבים אפילו אם הם לא מאמינים בזה. הטענה שלי היא שהדרך הזו פגעה בעתיד שלי כי חסרה לי השכלה.
