את לא, אחרים כן... הוא הואשם בזיופים בלתי נגמרים בגמר
אבל הוא היה טיפונת נמוך לפרקים, לא משהו היסטרי. יש לו אי דיוק קל בתחילת הבית הראשון והשני, או ב-you לפני הפזמון השני, לדוגמה. אבל זה ממש ממש בקטנה. מרגישים שזה לא מדויק ב-100% אלא רק 97%. לי זה לא נורא צורם, רק אם מקשיבים וממש מחפשים בפינצטה, ואני בספק אם לרוב הצופים (שלא הכירו את השיר) זה אפילו צרם. סביר יותר להניח שהם לא זכרו את השיר כי הוא לא מהשירים שמשאירים חותם. זה היה איזה בחור חתיך בתחילת הערב, זמזם משהו חביב שעבר ליד האוזן ובזאת תם העניין מבחינתם. לא הקדישו לו יותר מדי חפירה או מחשבה.
 
גם בחלק של ה-Alive הוא בסדר גמור. קצת פחות פלצטי/צווחני בהתחלה, אבל לא מזויף. הקשבתי לביצוע הזה שוב ושוב (באוזניות) ואני לא מצליחה להבין את הביקורות הקוטלות. אין ספק, באופן ווקאלי הביצוע בגמר נשמע לחוץ יותר ומשוחרר פחות, והביצוע בחצי-הגמר היה טוב יותר, אבל זה ממש לא נורא ולא שמים וארץ ולא זיוף מההתחלה ועד הסוף וכו'. זה ביצוע בסדר גמור לשיר פופ חביב אך סתמי, נטול ייחוד.
 
הוא ידע ועדיין יודע לשיר, ההופעה הייתה בסדר גמור (למעט הבחירה התמוהה להלביש את הרקדנים כאילו יצאו מ"התפוז המכני"
) ושלחנו שיר סביר, שמתאים לתחרות, והוא עלה לגמר, ובסדר, לפעמים זה כל מה שמצליחים לגרד באותה שנה. לא הברקנו עם איזו יציאה מדהימה / מיוחדת / מקורית, למה בדיוק ציפינו? אין לי טענות לאף אחד, כולם עשו את מלאכתם, והיה בסדר גמור. אני לא נפלתי מהשיר, גם האירופאים לא... יש מי שחיבב יותר ויש מי שפחות, ויש גם שנים כאלה, לא קרה שום אסון. לא השפלנו או ביזינו את עצמנו.
 
לתחושתי גם בלדה לא הייתה עוזרת, לא לאימרי ולא לישראל. ישראל נוטה להצליח יותר עם שירים קצביים, מרימים. לא בטוחה שזה בכלל הסגנון שלו (למען האמת אין לי מושג מה הסגנון שלו, לא עקבתי אחריו לפני או אחרי) אבל כדי להגיע גבוה היא הייתה צריכה להיות בלדה מהממת במיוחד ולא עוד התבכיינות משתפכת (ע"ע "מילים"). באופן כללי עם בלדה קשה יותר להרים את הקהל אלא אם היא באמת מוצלחת במיוחד.