אימרו אולי לגיוס
שלום לכולם, ראשית, ג´נין כרגע לא נראית באופק, אז אני יכול לנשום לרווחה ולהתפלל שקצת שינה על המיטה בבית ישחרר את הכתפיים התפוסות משבוע האימון האחרון. לפני שאגיב על מה שקראתי בנושא הגיוס, אני רק רוצה להזכיר לכם שהמלחמה נמשכת וההתנחלות מיותרת. אני נאלץ להשתמש בהיותי לוחם למקור סמכות לצורך הבהרת העמדה שלי בנושא הזה. אומר כך: נער יקר, אם אתה חושב שלא תוכל להסתער על המחבל שיורה לכיוונך עכשיו, אם אתה חושב שתהסס כשתצטרך לחפות על החברים עם המקלע בזמן שהם מדלגים לעבר האויב, אם אתה חושב שלא תעמוד בנשיאת עד עשרות קילוגרמים ותוותר לעצמך בדרך אל היעד, אם אתה חושב שאתה לא מתאים להיות לוחם - אל תהיה. אם אתה חושב או את חושבת ש"שירות בצבא מסייע למדיניות הכיבוש" ולכן לא תוכל/י למלא כראוי את תפקידך, אין צורך להתגייס, תודה רבה. האמת היא שזה נכון, לצבא יש יותר מדי כח פוליטי בארץ, הוא חורג מגבולותיו הנורמטיביות של צבא במדינה דמוקרטית, אבל האם הדרך לתקן את המצב הזה היא להשתמט? בודאי שלא. מדוע? אני ממליץ לכם ללכת לבקר באחת היחידות המובחרות של הצבא - מפלס"ר גבעתי ועד סיירת מטכ"ל ולבדוק כמה דתיים משרתים ביחידות האלה ביחס למספרם בצבא. תשאלו את עצמכם את השאלה שאני שואל את עצמי: האם אני רוצה שהדורות הבאים של הלוחמים יחונכו רק ע"י אנשים בעלי דעות ימניות קיצוניות (ואל תגידו שלא רואים את זה בצבא כי אני ידעתי בדיוק מה המ"כ שלי חשב)? אולי זו הסבה היחידה שצה"ל צריך להשאר "צבא העם" כדי שבאמת לא תהיה פה הפיכה צבאית. אז מה כן צריך לעשות בנידון? להלחם במעמדו של צה"ל בחברה. לא לקבל כמובן מאליו שקצינים בצה"ל משתחררים והופכים מנהלי בית ספר, להלחם ברעיון של מורות חיילות (אין סיבה שחיילות על מדים יכנסו כמורות לבתי ספר, על אף שהן עושות עבודה מאוד מאוד חשובה עבור הילדים, למה צריך מדים?), להלחם ברעיון העקרוני של ערכי צה"ל ובפרט לתהות על משמעות הערך אהבת הארץ, וכו´ וכו´. ועם זאת לזכור טוב טוב טוב שבזמן שאתם יושבים בערב וכותבים בפורום יש אלפי חיילים שהתחת שלהם קופא מקור כי הם שומרים עליכם. והם שומרים עליכם טוב. לצערי הרב, צה"ל הוא כור ההיתוך של החברה (למרות שלא כל החברה משתתפת בו, ולמרות שאני לצערי הרב מאוד מאוד רואה בעיקר גברים מסביבי), וככזה הוא יכול להעניק לחייל חוויה מאוד מעשירה ומלאת השראה, כפי שאני מקבל (קוראים לזה לאכול חרא). באהבה יונתן צויקל
שלום לכולם, ראשית, ג´נין כרגע לא נראית באופק, אז אני יכול לנשום לרווחה ולהתפלל שקצת שינה על המיטה בבית ישחרר את הכתפיים התפוסות משבוע האימון האחרון. לפני שאגיב על מה שקראתי בנושא הגיוס, אני רק רוצה להזכיר לכם שהמלחמה נמשכת וההתנחלות מיותרת. אני נאלץ להשתמש בהיותי לוחם למקור סמכות לצורך הבהרת העמדה שלי בנושא הזה. אומר כך: נער יקר, אם אתה חושב שלא תוכל להסתער על המחבל שיורה לכיוונך עכשיו, אם אתה חושב שתהסס כשתצטרך לחפות על החברים עם המקלע בזמן שהם מדלגים לעבר האויב, אם אתה חושב שלא תעמוד בנשיאת עד עשרות קילוגרמים ותוותר לעצמך בדרך אל היעד, אם אתה חושב שאתה לא מתאים להיות לוחם - אל תהיה. אם אתה חושב או את חושבת ש"שירות בצבא מסייע למדיניות הכיבוש" ולכן לא תוכל/י למלא כראוי את תפקידך, אין צורך להתגייס, תודה רבה. האמת היא שזה נכון, לצבא יש יותר מדי כח פוליטי בארץ, הוא חורג מגבולותיו הנורמטיביות של צבא במדינה דמוקרטית, אבל האם הדרך לתקן את המצב הזה היא להשתמט? בודאי שלא. מדוע? אני ממליץ לכם ללכת לבקר באחת היחידות המובחרות של הצבא - מפלס"ר גבעתי ועד סיירת מטכ"ל ולבדוק כמה דתיים משרתים ביחידות האלה ביחס למספרם בצבא. תשאלו את עצמכם את השאלה שאני שואל את עצמי: האם אני רוצה שהדורות הבאים של הלוחמים יחונכו רק ע"י אנשים בעלי דעות ימניות קיצוניות (ואל תגידו שלא רואים את זה בצבא כי אני ידעתי בדיוק מה המ"כ שלי חשב)? אולי זו הסבה היחידה שצה"ל צריך להשאר "צבא העם" כדי שבאמת לא תהיה פה הפיכה צבאית. אז מה כן צריך לעשות בנידון? להלחם במעמדו של צה"ל בחברה. לא לקבל כמובן מאליו שקצינים בצה"ל משתחררים והופכים מנהלי בית ספר, להלחם ברעיון של מורות חיילות (אין סיבה שחיילות על מדים יכנסו כמורות לבתי ספר, על אף שהן עושות עבודה מאוד מאוד חשובה עבור הילדים, למה צריך מדים?), להלחם ברעיון העקרוני של ערכי צה"ל ובפרט לתהות על משמעות הערך אהבת הארץ, וכו´ וכו´. ועם זאת לזכור טוב טוב טוב שבזמן שאתם יושבים בערב וכותבים בפורום יש אלפי חיילים שהתחת שלהם קופא מקור כי הם שומרים עליכם. והם שומרים עליכם טוב. לצערי הרב, צה"ל הוא כור ההיתוך של החברה (למרות שלא כל החברה משתתפת בו, ולמרות שאני לצערי הרב מאוד מאוד רואה בעיקר גברים מסביבי), וככזה הוא יכול להעניק לחייל חוויה מאוד מעשירה ומלאת השראה, כפי שאני מקבל (קוראים לזה לאכול חרא). באהבה יונתן צויקל