אימצתי כלב

[dandi878]

אימצתי כלב

אימצתי כלב לפני שבוע בן שנה בערך, הייתי איתו עכשיו שבוע שלם בבית כל יום כל היום ולקחתי אותו המון לטיולים ארוכים ולגני כלבים, אני מאכיל אותו ומפנק אותו, ולמרות זאת אני מרגיש שהוא לא נקשר אליי בכלל. יש אנשים פה שזה קרה להם גם והם יכולים לתת לי עצות או לשתף אותי מהניסיון שלכם...
תודה

 

[KallaGLP]

כשאתה אומר "לא נקשר" למה הכוונה? במה זה זה מתבטא?

וגם שבוע זה זמן מאוד קצר. זה עדיין שיא תקופת ההסתגלות, יכול לקחת חודש ויותר עד שהכלב ירגיש בבית, ייכנס לשגרה ואפשר יהיה להסיק מסקנות על ההתנהגות הקבועה והרגילה שלו, איתך ובכלל.
ובינתיים תמשיך לעשות את כל הדברים שכתבת שאתה עושה - אתה פועל נכון.

 

[dandi878]

למשל

בבוקר למשל הוא לא שמח לראות אותי, או בא אליי כשאני קם, כשאני חוזר הביתה אחרי כמה שעות הוא לא מראה שמחה כלשהיא אליי, בבית הוא בכלל לא מנסה לשחק איתי, לא מראה עניין לשום משחק שאני נותן לו. אלו הדברים פחות או יותר.

 

[KallaGLP]

נשמע שהוא עדיין בדיכאון ובטראומה מהמעבר

או סוחב איתו מטען מלפני המעבר.
מה ידוע לך על ההיסטוריה שלו לפני שהגיע אליך? מאיפה אימצת אותו ובאילו תנאים הוחזק שם? אולי התעללו בו או סבל מהזנחה? אולי עבר חוויות קשות?
איך הבריאות שלו, התיאבון שלו, רמת האנרגיה שלו, התנהגותו בקרב אנשים וכלבים אחרים? האם ראה אותו וטרינר? לפעמים בעיה בריאותית עלולה להתבטא כמו דיכאון.
שבוע זה באמת מעט זמן, אך אם לא תתחיל לראות שינוי הדרגתי בשבוע-שבועיים הקרובים, אני ממליצה להתייעץ עם וטרינר ו/או מטפל התנהגותי.

 

[dandi878]

מממ

אימצתי אותו מעמותת חברים לחיים. לא ידוע העבר שלו, מצאו אותו משוטט ברמת גן ללא שבב. הוא היה זמן קצר במכלאה העירונית בערך שבוע-שבועיים, והוא בריא ונראה טוב, לא נראה פצוע או מוזנח. נראה מאוד בריא. הוא משחק נהדר עם כלבים אחרים, לא נובח על אנשים, מאוד חביב עם אנשים ולא קופץ סתם על אנשים, הוא אוכל הרבה ויש לו תאבון, יש לו המון אנרגיה דרוש הרבה הליכות או גינת כלבים כדי לעייף אותו. תודה על העצה והעזרה.

 

[תמי יונועה2]

אתה צריך למצוא מה "מפעיל אותו"

יש כלבים שמאוד אוהבים צעצועי משיכה, יש שאוהבים להחזיר כדור טניס שתזרוק להם, אחרים אוהבים צעצועי האכלה כמו קונג...
הדרך הכי טובה להתחבר לכלב היא דרך אילוף עם חטיפים, תתחיל לעבוד אותו על הפקודה "בוא" ולתת לו חטיף וליטופים ואהבה כל פעם שהוא בא כשאתה קורא לו, משם תעבור לפקודות בסיסיות כמו "שב","רגלי" וכ"ו בכל פעם שהוא עושה מה שאתה רוצה תן לו חטיפים (יכול להיות גרגרים מהאוכל שלו) והכי חשוב לטיפות ואהבה. לאט לאט תבנו בינכם קשר, אולי הוא כלב קצת ביישן ואולי מאוד התאכזב ממשהו בעבר.


בהצלחה

 

[מנסה ומתנסה]

כמו שאמרו לך, מוקדם מאוד למסקנות...

בכל זאת, רוצה להגיד לך שהכלבה שלנו היא
מטיפוס הרבה פחות נקשר מכלבים אחרים...
המניע העיקרי שלה הוא ... כלבים ! היא יכולה
לוותר על אנשים ועל אוכל לטובת משחק עם
כלבים...
כלבים אחרים מופעלים, למשל, על ידי אוכל...
ברגע שתתן אוכל הם יתקרבו אליך הרבה יותר...

אז שוב - מוקדם מאוד להגיע למסקנות ביחס לאופי של הכלב
שאימצת... לדעתי הזמן המינמאלי להתחיל ולבחון את האופי
הוא כחודש-חודשיים אחרי האימוץ....

ובכל זאת - אם הכלב שלך מהסוג הפחות נקשר - אז מצד
אחד תוכל ללמוד לאהוב אותו כמו שהוא, ומצד שני, יש דרכים
לקרבו... הדברים דינמיים וגם הכלבה שלנו אחרי שנה אצלנו
הרבה יותר קשורה ומתקשרת מאשר בהתחלה...
בהצלחה !

 

[dandi878]

תודה רבה לכל מי שהגיב ועל העצות

כן אני התחלתי לעבוד איתו על אילוף של פקודות ונותן לו צופרים וממתקים.

 

[haych]

גם אני הרגשתי ככה אחרי שבוע עם הכלבה שלי

מצאנו אותה ברחוב ולקחנו אותה לבדיקת שבב אחרי יומיים-שלושה מתוך כוונה לאמץ אותה אם לא יהיה לה שבב. היא הייתה כ"כ אדישה וכל הזמן ישנה, ובתוך תוכי התפללתי שיהיה לה שבב כי רציתי כלב פעיל ואנרגטי, שיבוא איתנו לטיולים, שישחק איתנו ושיתרפק עלינו. אחרי שלא נמצא שבב אפילו קצת התבאסתי... היה לי ברור שהיא נשארת ולא הולכת לרחוב, אבל כבר התחלתי לדמיין איך אנחנו לוקחים תוך זמן קצר כלב נוסף, בתקווה שיפצה על האדישות של הכלבה הזאת.
ותוך זמן מה (אני לא זוכרת כמה) היא התחילה להפתח יותר ויותר, להראות אהבה, לבקש אהבה... היא פשוט הייתה צריכה זמן כדי להתרגל למצב החדש. להרגיש בטוחה בבית שלנו.
אני לא יכולה להגיד שהיום היא הכלבה הכי אנרגטית ותשומי בעולם, אבל היא לחלוטין קשורה אלינו, מגוננת עלינו וברור שהיא רואה בנו חלק מהלהקה שלה.
שיהיה בהצלחה

 

[תחייכו יותר]

קרה ועוד איך!!

אצלנו, לקח לצמר גפן כחודש וחצי להיקשר אלינו. היא היתה יחסית קטנה, אך עברה טראומה גדולה טרם הגיעה אלינו
צמר נהגה לקפוץ על העוברים ושבים , תוך התעלמות אבסולוטית מקיומנו (ובעיניים מלאות תחינה: "קחו אותי מהם!! בבקשה!!!) ", מה שגרם ללא מעט אנשים לשאול האם היא מוצעת לאימוץ.
אפילו ששקלתי לפרסם כאן הודעה דומה לשלך, שממנה משתמע: "אם היא לא אוהבת אותנו- אולי עדיף למצוא לה בית שאותו היא תאהב בחזרה!!"

בקיצור, שנה לאחר מכן, אומר לך כך:
צמר בטוחה שהיא הבת הביולוגית שלנו.

 

[תחייכו יותר]

+ המלצה

תשחקו איתה במשחקים כלביים
איך דרך פשוטה לכתוב את זה..
רדו על 4 ותתחילו לרוץ בבית. תשתוללו איתו, עם גבולות (כשכואב למשל, אז לצעוק "איי" ולעצור).
המשחקים צריכים להיות תחומים בזמן.
לא להתחנף לכלב, אלא, להיות חמים ואוהבים.

 

[קרמיט524]

נשמע שהוא עדיין מבולבל ובתוך הטראומה

כנראה עברה עליו חווייה קשה, או שהוא עדיין מסתגל.
זה יכול לקחת גם כמה חודשים. תהיה בטוח שהוא כבר מאד קשור ואוהב אותך, הוא פשוט לא מתקשר אתך בדרך שהאתה מצפה. יכול להיות שהוא לא יודע איך.
אנחנו מתוכנתים שאם כלב שמח הוא מכשכש בזנב, וקופץ. אבל יש כלבים שפשוט לא יודעים שזה מה שהם צריכים לעשות, אז למרות שהם שמחים, הם לא "מתקשרים" את זה. אני מבטיחה לך שאם תהיה סבלני ותקדיש לו זמן ואהבה, תוך חודש חודשיים אתה גם תוכל להווכח בעיניים כמה הוא קשור אליך.

 

[דרקונית האור]

לכלב לוקח זמן להתרגל למקום חדש לאנשים חדשים

זה די דומה לאנשים. תחשוב כשאתה מגיע למקום עבודה חדש לוקח כמה שבועות עד שאתה מתחיל להבין מי, מה ואיך. זה לא שאתה ישר תתחיל לקפוץ על אנשים בהתלהבות

אותו דבר גם עם הכלבים.
אתה יכול לראות את האופי האמיתי של כלב משהו כמו חודש אחרי. וזה יכול להיות 180 מעלות ממה שראית קודם.
אז תן לו זמן. בינתיים תמשיך לפנק אותו

ככל שאתה תתלהב ממנו כשאתה קם בבוקר וחוזר מעבודה ככה הוא יתלהב בהמשך.