אימצתי גורה
- פותח הנושא ortalib24
- פורסם בתאריך
אתם כעת בשלב הקשה
והדבר הכי מנחם שאפשר להגיד הוא שזה שלב, כמו כל השלבים סופו לעבור...
בינתיים, כמה טיפים:
1. לשחק עם הגורה הרבה, אבל לא עם הידיים. להעסיק אותה במרדפים אחרי צעצועים תלויים על חוט (מה שמכונה "משחקי חכה"), בריצה אחרי כדורים, אחרי דברים כמו נייר אלומיניום מגולגל לכדור, שזה משחק זול ומעולה. כמה שתצליחי לעייף אותה יותר, יותר טוב.
2. לא לנסות בכלל לחבק או ללטף כשהיא במצב רוח משוגע. אם היא מתחילה לנשוך או לשרוט, להוריד אותה מיד לרצפה (לא לזרוק, להכות או לדחוף, רק להוריד אותה ממך). היא לא תבין מיד, אבל ככל שתתמידי בכך, הקשר יהיה ברור: נשיכות פירושן סוף המשחק.
3. אם לא עשית זאת כבר, שווה לדעתי להשקיע במה שמכונה "עץ חתולים", שזה מתקן טיפוס וגירוד רציני ולא קטן. אצלנו, המתקן עניין והעסיק את כל החתולים שלנו, הרחיק אותם מגרימת נזק לרהיטים וצמצם במקצת את הנזק גם לנו פשוט בגלל משך הזמן שבו התעסקו עם המתקן.
4. למרות שזה אולי יישמע לך מטורף, הפתרון הטוב ביותר הוא אימוץ גור נוסף קרוב בגיל . גורי חתולים משחקים זה עם זה שעות, מוציאים האחד על השני את מרבית האנרגיות, ולומדים זה מזה לא להגזים, בדומה לילדים שעוברים תהליך סוציאליזציה בגן ולומדים לא להרביץ חזק וכו'. אם זה מעניין אותך, כאפשרות, יש אנשים בפורום שמחפשים בתים לגורים. גם אליי התקשרה היום מישהי נחמדה שמחפשת בית עבור שלושה גורים יפים במיוחד. אשמח לקשר בינה לבין המעוניינים.
אציין שאצלי יש 3 חתולים ו2 כלבים. צעיר החתולים כמעט בן שנה, והיה גור מופרע במיוחד, מתוק אבל שובב, נשכן, שרטן, מתפרע ומשתולל. כיום הוא עדיין שובב, אבל אין מה להשוות בכלל למה שהיה פעם. זה עובר -ואצלנו היה לו על מי להשתגע, אין ספק שזה מאוד עזר.
באשר לפציעות, אלא אם כן יש לך בעיות בריאות מיוחדות, לא יקרה דבר אם תישרטי למעט חוסר הנעימות מהשריטה עצמה. פשוט לשטוף למטרות שמירה על נקיון. אם תרצי יש גם אפשרות לשים סביעור, ו/או להשתמש בנוזל חיטוי שמוכרים בכל סופרפארם. כמובן שאם יש לך בעיות בריאות בסגנון בעיות קרישת דם או רגישויות מיוחדות, זאת אופרה אחרת.
אבל רגע... מה עם תמונה של הקטנטונת?????!?
והדבר הכי מנחם שאפשר להגיד הוא שזה שלב, כמו כל השלבים סופו לעבור...
בינתיים, כמה טיפים:
1. לשחק עם הגורה הרבה, אבל לא עם הידיים. להעסיק אותה במרדפים אחרי צעצועים תלויים על חוט (מה שמכונה "משחקי חכה"), בריצה אחרי כדורים, אחרי דברים כמו נייר אלומיניום מגולגל לכדור, שזה משחק זול ומעולה. כמה שתצליחי לעייף אותה יותר, יותר טוב.
2. לא לנסות בכלל לחבק או ללטף כשהיא במצב רוח משוגע. אם היא מתחילה לנשוך או לשרוט, להוריד אותה מיד לרצפה (לא לזרוק, להכות או לדחוף, רק להוריד אותה ממך). היא לא תבין מיד, אבל ככל שתתמידי בכך, הקשר יהיה ברור: נשיכות פירושן סוף המשחק.
3. אם לא עשית זאת כבר, שווה לדעתי להשקיע במה שמכונה "עץ חתולים", שזה מתקן טיפוס וגירוד רציני ולא קטן. אצלנו, המתקן עניין והעסיק את כל החתולים שלנו, הרחיק אותם מגרימת נזק לרהיטים וצמצם במקצת את הנזק גם לנו פשוט בגלל משך הזמן שבו התעסקו עם המתקן.
4. למרות שזה אולי יישמע לך מטורף, הפתרון הטוב ביותר הוא אימוץ גור נוסף קרוב בגיל . גורי חתולים משחקים זה עם זה שעות, מוציאים האחד על השני את מרבית האנרגיות, ולומדים זה מזה לא להגזים, בדומה לילדים שעוברים תהליך סוציאליזציה בגן ולומדים לא להרביץ חזק וכו'. אם זה מעניין אותך, כאפשרות, יש אנשים בפורום שמחפשים בתים לגורים. גם אליי התקשרה היום מישהי נחמדה שמחפשת בית עבור שלושה גורים יפים במיוחד. אשמח לקשר בינה לבין המעוניינים.
אציין שאצלי יש 3 חתולים ו2 כלבים. צעיר החתולים כמעט בן שנה, והיה גור מופרע במיוחד, מתוק אבל שובב, נשכן, שרטן, מתפרע ומשתולל. כיום הוא עדיין שובב, אבל אין מה להשוות בכלל למה שהיה פעם. זה עובר -ואצלנו היה לו על מי להשתגע, אין ספק שזה מאוד עזר.
באשר לפציעות, אלא אם כן יש לך בעיות בריאות מיוחדות, לא יקרה דבר אם תישרטי למעט חוסר הנעימות מהשריטה עצמה. פשוט לשטוף למטרות שמירה על נקיון. אם תרצי יש גם אפשרות לשים סביעור, ו/או להשתמש בנוזל חיטוי שמוכרים בכל סופרפארם. כמובן שאם יש לך בעיות בריאות בסגנון בעיות קרישת דם או רגישויות מיוחדות, זאת אופרה אחרת.
אבל רגע... מה עם תמונה של הקטנטונת?????!?
כמו שהוטרינר שלי אומר
ממש לא כדאי לסמוך על כל מה שקוראים באינטרנט...
אפשר להדבק בכל מיני דברים, אבל השאלה היא לא סתם אם "אפשר" אלא מה הסיכוי. בואי נגיד ככה - עברו יותר מעשרה ימים מאז הפעם הראשונה שאת או מישהו אחר ראיתם את הגורה? אז הסיכוי שהיא חולה בכלבת אפסי ביותר. באשר לשרטת החתול - אחד הדברים שיכולים לעזור לך כאן ושבאופן כללי מומלצים ממילא כחלק מהטיפול השגרתי בחיות מחמד הוא די פשוט: להקפיד על שגרת טיפול נגד פרעושים. בגיל שלושה חודשים נדמה לי שניתן כבר לשים אמפולה נגד פרעושים פעם בחודש באזור העורף (בין עצמות הכתפיים, איפה שהגורה לא יכולה להגיע ללקק). קראי את מה שכתוב על האריזה של האמפולות כדי להיות בטוחה החל מאיזה גיל אפשר.
כמו כן אפשר להכיר את התסמינים, ואז אם משהו נראה חשוד אפשר לבקש מיד מרופא המשפחה טיפול אנטיביוטי מתאים (אם כי ברוב המקרים העניין כנראה חולף מעצמו): נפיחות בבלוטת לימפה כלשהי, ובשלב מתקדם יותר עייפות מוגברת וחולשה כללית בכל הגוף המלוות באדמומיות חזקה וכאבים עזים באזור בלוטת הלימפה שהגיבה למחלה.
אישית, נשרטתי הרבה פעמים במהלך השנים, ולא נראה לי שנדבקתי במשהו. זה כמובן לא אומר שאף פעם לא נדבקים בכלום, אבל בחתול בית נקי ומחוסן (והגורה שלך כעת כזו, גם אם עדיין נותרו לה עוד חיסונים לקבל) הסיכויים מתכווצים לרמות אפסיות. מה שנשאר זה הסיכוי לפגיעה פיזית ישירה, לא הדבקות באיזו מחלה, וכאן נכנס אלמנט החינוך בעזרת משחקי חכה וכו'.
בתשובה לשאלה: מנסיוני, השלב הגרוע ביותר בהתפרעות גורים היא בין הגילאים 3-6 חודשים, ואז העניינים מתחילים להכנס למקום קצת פחות מופרע (או שאולי/במקביל אנחנו לומדים להתמודד עם זה וזה נראה פחות גרוע...), אבל ירידה ממשית באנרגיות רואים יותר בגיל שנה וחצי-שנתיים, עם שונות אינדיבידואלית בהתאם לאישיות. כשהחתול שלנו מתישהו בסביבות השנתיים, הרבה פעמים אנו מתעוררים יום אחד ונוכחים לדעת שכבר מזמן הוא לא הגורון המופרע שהוא היה פעם, אלא יותר בכיוון בטטת הכורסא שהוא יהיה למשך שארית חייו הבוגרים.
ממש לא כדאי לסמוך על כל מה שקוראים באינטרנט...
אפשר להדבק בכל מיני דברים, אבל השאלה היא לא סתם אם "אפשר" אלא מה הסיכוי. בואי נגיד ככה - עברו יותר מעשרה ימים מאז הפעם הראשונה שאת או מישהו אחר ראיתם את הגורה? אז הסיכוי שהיא חולה בכלבת אפסי ביותר. באשר לשרטת החתול - אחד הדברים שיכולים לעזור לך כאן ושבאופן כללי מומלצים ממילא כחלק מהטיפול השגרתי בחיות מחמד הוא די פשוט: להקפיד על שגרת טיפול נגד פרעושים. בגיל שלושה חודשים נדמה לי שניתן כבר לשים אמפולה נגד פרעושים פעם בחודש באזור העורף (בין עצמות הכתפיים, איפה שהגורה לא יכולה להגיע ללקק). קראי את מה שכתוב על האריזה של האמפולות כדי להיות בטוחה החל מאיזה גיל אפשר.
כמו כן אפשר להכיר את התסמינים, ואז אם משהו נראה חשוד אפשר לבקש מיד מרופא המשפחה טיפול אנטיביוטי מתאים (אם כי ברוב המקרים העניין כנראה חולף מעצמו): נפיחות בבלוטת לימפה כלשהי, ובשלב מתקדם יותר עייפות מוגברת וחולשה כללית בכל הגוף המלוות באדמומיות חזקה וכאבים עזים באזור בלוטת הלימפה שהגיבה למחלה.
אישית, נשרטתי הרבה פעמים במהלך השנים, ולא נראה לי שנדבקתי במשהו. זה כמובן לא אומר שאף פעם לא נדבקים בכלום, אבל בחתול בית נקי ומחוסן (והגורה שלך כעת כזו, גם אם עדיין נותרו לה עוד חיסונים לקבל) הסיכויים מתכווצים לרמות אפסיות. מה שנשאר זה הסיכוי לפגיעה פיזית ישירה, לא הדבקות באיזו מחלה, וכאן נכנס אלמנט החינוך בעזרת משחקי חכה וכו'.
בתשובה לשאלה: מנסיוני, השלב הגרוע ביותר בהתפרעות גורים היא בין הגילאים 3-6 חודשים, ואז העניינים מתחילים להכנס למקום קצת פחות מופרע (או שאולי/במקביל אנחנו לומדים להתמודד עם זה וזה נראה פחות גרוע...), אבל ירידה ממשית באנרגיות רואים יותר בגיל שנה וחצי-שנתיים, עם שונות אינדיבידואלית בהתאם לאישיות. כשהחתול שלנו מתישהו בסביבות השנתיים, הרבה פעמים אנו מתעוררים יום אחד ונוכחים לדעת שכבר מזמן הוא לא הגורון המופרע שהוא היה פעם, אלא יותר בכיוון בטטת הכורסא שהוא יהיה למשך שארית חייו הבוגרים.
שאלה טובה
לא חשבתי לשאול אם בטוחים לגמרי שזאת נקבה...
אבל הנה קצת ממה שאומרים על העניין, מתברר שזה לא כזה נדיר:
http://messybeast.com/quickfacts.htm
לא חשבתי לשאול אם בטוחים לגמרי שזאת נקבה...
אבל הנה קצת ממה שאומרים על העניין, מתברר שזה לא כזה נדיר:
http://messybeast.com/quickfacts.htm
אני פגשתי!!!
(בערך) כן... טריקולור זכר... נמצא בחצר אצל מישהו שמאכיל חתולים, על פי אסיסטנטית של וטרינר שצילמה והראתה לי.
הוטרינר שלנו צחק קצת לראות שדאגו לסרס את הטריקולור הזה, הוא אמר שעד כמה שידוע לו, כל הטריקולורים האלה עקרים.
יש לציין שהאתר שאת הלינק אליו הבאתי בפוסט שלי (עם שורת הנושא "שאלה טובה") טוען ש(א) חתולות ג'ינג'יות הן לא נדירות, וגם שהיחס בינן לבין זכרים הרבה יותר שקול ממה שחושבים ו(ב) שיש הרבה יותר טריקולורים זכרים ממה שאנשים חושבים, ושרבים מהם גם אינם עקרים.
לי אישית אין מושג מה נכון ומה לא
(בערך) כן... טריקולור זכר... נמצא בחצר אצל מישהו שמאכיל חתולים, על פי אסיסטנטית של וטרינר שצילמה והראתה לי.
הוטרינר שלנו צחק קצת לראות שדאגו לסרס את הטריקולור הזה, הוא אמר שעד כמה שידוע לו, כל הטריקולורים האלה עקרים.
יש לציין שהאתר שאת הלינק אליו הבאתי בפוסט שלי (עם שורת הנושא "שאלה טובה") טוען ש(א) חתולות ג'ינג'יות הן לא נדירות, וגם שהיחס בינן לבין זכרים הרבה יותר שקול ממה שחושבים ו(ב) שיש הרבה יותר טריקולורים זכרים ממה שאנשים חושבים, ושרבים מהם גם אינם עקרים.
לי אישית אין מושג מה נכון ומה לא
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.