אימי האהובה

talisman42

New member
אימי האהובה

היי הגעתי לפה במקרה ומקווה שתוכלו לתמוך בי אמא שלי בת 74 עוד מעט וצעירה מידיי לדעתי להיות חולה במחלה. היא אובחנה סופית באביב של השנה ומאז אבא שלי מטפל בה ותומך בה. האמת שתמך בה לפני כן אבל חשבו בטעות שזה פרקינסון. כעת היא בשלב שהיא עדיין קצת צלולה אבל לא יודעת חצי מהזמן איפה היא ומערבבת מציאות עם דמיון. לעניינינו. אבא שלי מביא אותה אליי למספר שעות ביממה - ואני מברכת על כך. אני משתדלת להנעים אם זמנה כמה שאוכל אבל לפעמים אני מרגישה מתוסכלת כי היא אבודה ולא יודעת איך לעזור לה. מה שפחות עוזר זה שאבא שלי עוזב אותה ואומר שהוא יחזור עוד מעט אבל הוא לא מדייק בשעה והיא שואלת אותי כל הזמן איפה בעלי איפה בעלי. ביקשתי ממנו כמה פעמים לתת לי לו"ז פחות או יותר והוא מתקשה לתת לי אותו. אוסיף ואומר שהוא בן 84 עוד מעט ומרגישה כמו בן 16 ומתנהג לפעמים בעקשנותו כמו מתבגר שלא רוצה להתרצות. קצת קשה לי עם זה והמזל שלי שבן הזוג שלי אוהב אותה ואותו מאוד ומכיל את זה עם המון אהבה אבל אני זקוקה לתמיכה אשמח לשמוע כל דבר ביי טל
 

אירילה

New member
בורכה הבאה לפורום טל ../images/Emo140.gif

קודם כל הרשי לי לומר לך שאין כאן מקריות....הגעת בדיוק למקום הנכון. המשותף כאן לכולנו הוא מחלת האלצהיימר שפגעה ביקירנו וכאן תקבלי את מלוא התמיכה מחברי הפורום עתירי ניסיון בטיפול בחולים. תתפלאי לדעת ,אך ישנם היום חולים בארץ שאובחנו במחלה כבר בגיל 48 . הסטיגמה כאילו המחלה שייכת רק ל"זקנים" פסה לה מהעולם , פעם לא ידעו לאבחן היטב , היום ישנם כלים לאבחון ולכן מאובחנים גם גילאי 50 במחלה. המצב שאת מתארת בו נמצאת אימך מאפיין את חולי האלצהיימר ,עירוב מציאות עם דמיון גם אם הם נמצאים עדיין בשלבי תובנה. לגבי אביך חייבים להיות סבלניים מאוד ,עצם הידיעה שאימך חלתה במחלה קשה מאוד תהשלב הראשון אותו אנחנו עוברים הוא שלב ההכחשה , אולי זה לא המחלה..כולנו עברנו כאן את השלב הזה ואביך וודאי שקשה לו להשלים עם כך. חשוב מאוד לזרום אם אמא ,לא להתווכח ,לא לכעוס ,לא לצעוק....מהיום עם כל הצער יש לכם אמא אחרת ,אמא שהמחלה מדברת במקומה ,חושבת אחרת ,מתנהגת אחרת ואת כל זאת יש להאשים אך ורק את המחלה. אני ממליץ לך בחום רב לקרוא את קישורי הפורום שם תמצאי חומר רב על המחלה , כמו כן עם המלצה מאוד חמה להירשם לעמותת אלצהיימר וללכת לקבוצות תמיכה ,כולם כאן בוודאי ימליצו לך לעשות כך , כמו כן מומלץ גם לעבור על דיוני הפורום ולקרוא את הנושאים השונים המעסיקים אותנו בחיי היום יום בכל הקשור לחולי האלצהיימר. בנושא קבוצות התמיכה - ישנן שתי קבוצות תמיכה לחולים עצמם שעדיין בשלבי תובנה - ברמת גן ובראשון לציון ,ובשאר הארץ קבוצותתמיכה לבני המשפחה המטפלים , בקישורי הפורום תוכלי למצוא אתה קישור לעמותת אלצהיימר (שמה היום עמד"א) ושם קטגוריית של כתובות מקום המפגש של קבוצות התמיכה ברחבי הארץ. אני מאחל לכם רק טוב ,תהיו סבלנים כלפי אמא וגם כלפי אבא ,תעזרו לו כפי יכולתכם. תגובות של חברי הפורום לא ייאחרו להגיע. עם הרבה אמפטיה גרשון/מנהל הפורום.
 

ענתי44

New member
שבת שלום טל וברוכה הבאה

אמא שלי היתה כבת 72 כשחלתה. ויש פה בני משפחה לחולים צעירים בהרבה. טל האם יש לאמא חוק סיעוד? כי אם לא כדאי מאוד להגיש בקשה. לביטוח לאומי. באם תאושר לה זכאות ( ועם אלצהיימר בטח שהיא זכאית) היא תקבל עד 18 שעות שבועיות של עזרה. ( תלוי גם במבחן רמת הכנסה ) ולניצולי שואה אף יש יותר שעות. בשעות האלה ניתן לקבל מגוון שירותים. עובדת סיעוד שתבוא כמה פעמים בשבוע ותעזור להוריך, בניקיון, בישול, רחצה של אמא וכל מה שתצטרכו, או בעזרה במימון מרכזי יום. שאצל רוב החולים שמבקרים במרכז יום יש שביעות רצון ( אם כי ברוב המקרים החולה מסרב ללכת וצריך לשכנע אותו) או סיוע במימון של עובדת זרה. כל אלו יקלו על אביך מאוד. כי, מנסיון אישי, זה קשה מאוד לטפל בחולה אלצהיימר.ואביך כבר לא צעיר. כל הכבוד לך שאת נמצאת עם אמא שלך כמה שעות כדי לשחרר את אביך לנשום קצת אוויר צח. ובאשר לשאלתך. אמא שלך, תשאל שוב ושוב איפה בעלה. הרי דקה אחרי שענית לה היא שכחה והיא לא מבינה לאן הוא נעלם. לכן, צריך לענות תשובה מרגיעה. כשנסעתי פעם לחופשת שבת ואחותי היתה עם אמא במקומי. עד כמה שאמא שלי שמחה שאחותי והנכד הגדול שלה אצלה, היא לא הפסיקה לחפש אותי. אחותי, יזמה בעצמה לספר לאמא כל פעם מחדש שנסעתי לנהריה לנופש. וזה הרגיע את אמא. כשאת עם אמא פשוט תזרמי איתה. אל תנסי לתקן את טעויותיה או להוכיח לה שהיום יום שישי ולא חמישי כמו שהיא טוענת. או כל דבר אחר. זה בזבוז זמן ורק יכעיס אותה. תחפשי מה אמא אוהבת לעשות. למשל לראות טלוויזיה לשחק שש בש או קלפים או כל ]פעילות שהיא מסוגלת ורוצה. אפשר להסתכל בתמונות משפחה או לראות סרטי וידאו משפחתיים, לצאת לטיול בגן או לכל מקום אחר. יש המון פעילויות ואת צריכה להציע לה ולגלות מה היא רוצה. יש לך אבא אוהב ונאמן, עם רוח צעירה וזה נהדר, אך לא אחת יכול גם להיות קשה. גם הוא מזדקן וגם עם הורים מבוגרים בריאים לא תמיד קל. אני מניחה שקשה לו. אשת נעוריו האהובה חולה. הטיפול בה קשה ושוחק נפשית לכן תנסי להבין גם אותו. אשרי שיש לך בן זוג תומך ומבין. כי התמיכה הזו חשובה ותהיה מקור הדלק לנפשך העייפה. וחוץ מזה יש לנו פה האחד את השני, תמיד יהיה מישהו זמין להקשיב, לענות לייעץ או לשלוח עידוד וירטואלי.
 
אין כמעט מה להוסיף על דברי גרשון וענתי

אני רק מפנה אותך לסיפור הקצר שכתבתי לפני רגע (ולפני שקראתי את הודעתך) בכותרת "השקרים הלבנים" זה יענה על חלק ממה שאת מוטרדת. אני גם רוצה להגיד שחבל שאת מנסה לקבל מאביך לו"ז יותר מדוייק. זה כלל לא ישנה לאמך אם היא כביכול תדע מתי הוא צריך להגיע. אני גם רוצה לציין שבקבובת תמיכה שאני שייך אליה, משתתפים אב שהוא בגיל אביך, עם בתו, וזה עוזר לשניהם. אם תלכי לקבוצה כזו במקום מגורייך, תנסי לשכנע גם את אביך לבוא, בתנאי כמובן שיש מי שנשאר עם אמך באותו זמן. יעקב
 
למעלה