christabella
New member
אימיילים....
שלום לחברי הפורום,אפילו אפ לא תוכלו לעזור לי בהחלטה לפחות אראה דיעות שונות מגברים ונשים. אני אתן רקע קצרצר אפילו אם לא קשור לבעיה... אני בת 25 בעלי בן 34 האקסית שלו בת 36.... היא גרה בעיר אחרת משלנו. אני עובדת ולומדת,בעלי לא עובד ומרוויח כסף מעבודות מזדמנות פה ושם... אנחנו חיים בקושי אבל לא רע... ואין חובות... אין ילדים. הוא מעשן גראס כל יום והייתי אומרת כמה פעמים ביום... קשה לי להתקדם הלימודים כי הוא לא עוזר כספית אז אני חייבת לעבוד הרבה כדי לשלם על הכל. הוא לא רוצה למצוא עבודה קבועה. אנחנו חיים בחו"ל והמשפחה שלי והחברים רחוקים ממני... רק טלפונים ואימיילים... אני ביחד עם בעלי בחו"ל כבר שלוש שנים מתוכן אנחנו נשואים שנתיים. עוד מההתחלה כשהתחלנו לצאת החברה לשעבר שלו הייתה מתקשרת ושולחת לו אימיילים ומדגישה שהיא רוצה אותה בחזרה. (עלי לציין שהם יצאו 8 שנים עם הרבה הפסקות באמצע,לא המערכת היחסים הכי יציבה והיא אפילו בגדה בו פעם) כשהוא פגש אותי הוא היה כל כך מאוהב שהוא ביקש ממנה לא להתקשר או לבוא אליו יותר,היא כעסה אבל לא הופיעה יותר,אחרי שעברנו לגור ביחד לפני החתונה,יצאנו להופעה והיא הייתה שם,לא ידעתי שהיא שם עד שהוא אמר שהוא צריך ללכת לשירותים...עמדתי וחיכיתי שיחזור אבל לקח לו זמן אז חזרתי לאיזור השירותים לחפש אותו... ובמרחק ראיתי אותו מדבר עם מישהי חיכיתי שיסיים וחזרתי למקום שבו עמדתיץ כשחזר שאלתי אותו ובהתחלה הוא אמר שתור בשירותים היה ארוך... כששאלתי אותו "אז עם מי דיברת עשר דקות?" הוא אמר החברה לשעבר שלו... עצבן אותי שהוא שיקר בפעם הראשונה ששאלתי אותו. עברו חודשיים והיא כתבה לו אימייל קורע לב על זה שהיא לא יכולה לחיות בלעדיו... הוא דיבר איתה ולא בדיוק דחה אותה ואמר לה שהיא צריכה להיות סבלנית ואולי יום אחד הם יחזרו להיות ביחד... אני חושבת שכבר אז הוא חשב על לעזוב אותי. אחרי שגיליתי את כל ההתכתבות הזאת עזבתי אותו... אני גרתי איתו רחוק מהחברים והמשפחה אז נשארתי במלון... עד שאחליט מתי לחזור הביתה למשפחה וחברים. (אני בחו"ל) כשעזבתי אותו הוא התחיל להתקשר אלי אחרי יומיים... היסטרי.. שהוא לא יכול בלעדי שהוא אוהב אותי שהוא מצטער שהרס הכל... שהוא נסחף כי היא החברה לשעבר.... והתחנן שאחזור אליו.... במשך שבועיים נשארתי במלון פגועה ומבולבלת... הרי הוא הבטיח לה שיחזור אליה אחרי שהכל "יגמר"... מה יגמר... אני?? לא הבנתי כלום.. עד אותו הרגע שגיליתי שאמר לה את זה חשבתי שאנחנו ממש מאוהבים. בקיצר,סלחתי לו כי הרי לא פגש אותה או בגד בי או משהו אלי רק דיבר. וגם אני באותה תקופה התכתבתי עם החבר לשעבר אבל רק מה נשמע ומה קורה וכאלה. אז הבנתי שאפשר להיסחף לפעמים למרות שאני והאקס שלי מעולם לא דיברנו על דברים כאלה כי נשארנו ידידים... (אגב אחרי המקרה כבר לא כתבתי לאקס שלי הבנתי כמה דברים רעים יכולים לצוץ מדבר תמים כזה) עברו חודשים אחרי המקרה נשארנו ביחד... התחתנו.אחרי שהוא נסע איתי לארץ לבקש את ידי מההורים... לפני חצי שנה הוא שלח לה אימייל ליום ההולדת שלה(מה שמראה שהוא חושב עליה אחרי יותר משנתיים שהוא איתי) והשאיר מספר טלפון שתתקשר אליו... היא מעולם לא התקשרה... לפי דעתי היא היתה עם מישהו וזה לא היה תיזמון טוב בשבילה לדבר איתו אז הוא לא שמע ממנה אז.... הבלגתי כמו טיפשה.... לא ידעתי מה לעשות... די קשה לי להיות רחוקה מהבית והמשפחה והארץ בכלל.... התעלמתי כי הרי שום דבר לא קרה... ואז... לפני חודשיים היא כתבה לו.... הם התחילו סדרת התכתבויות והעלו זיכרונות... בשלב מסויים הוא אפילו אמר לה שאנחנו לא ביחד יותר והוא סתם התחתן איתו מסיבות חוקיות... כל כך כאב לי!!!!! מה לעזעאל? אני יודעת שכל הסימנים היו שם..... והתעלמתי אבל הוא גם לא בדיוק בגד בי אז היה לי ממש קשה איפה לשים את הגבול.... דיברתי איתו על זה ( אנחנו מדברים על הכל) אנחנו יודעים הכל אחד על השני והוא לא יכול להסתיר ממני כלום... האימיילם שלנו פתוחים אחד לשני אז ככה שאין פה פריצות לאימייל יש לנו אימייל משותף. והכל פתוח באאוטלוק. הוא אמר לי שהוא סתם נסחף ולא רצה לפגוע בה... בהתחלה הוא שיקר על מה שאמר בקשר לנישואים שלנו ולזה שאנחנו לא ביחד... אבל כשעזבתי אותו בשקט והלכתי לעבודה כועסת.... בלי נשיקה בלי שלום... כשחזרתי מההעבודה הוא הודה ואמר שכן אמר את זה והוא בכלל לא רוצה אותה... הוא טוען שזה סתם החמיא לו לאגו שהיא עדיין רוצה אותו ושהוא סתם פלירטט.... הוא גם אמר שאחרי שמונה שנים ביחד לא קל לו לדחות אותה.. אבל הוא גם אמר שאין לו שום רצון לראות אותה... למרות כל מה שאמר לה באימיילים. הוא יודע איך להחמיא לאישה... אני כבר שבוע בהרגשת נאחס.... אני לא צועקת ולא רבה.... עצם העובדה שאני שקטה אוכלת אותו... השקט שבי נובע מעצב.... והלם אפשר להגיד... אני יודעת שהיא ביקשה ממנו לפני שבועיים להיפגש והוא אמר לא. והיא המשיכה לבקש ממנו והוא התחיל להתעלם ממנה פתאום... הוא הרגיש אותי מתרחקת ונבהל... הוא ממש מוזר האיש שלי... כשאני אוהבת אותו ומפנקת אותו הוא לא ממש מתרגש אבל כשאני נעלמת ושקטה ועסוקה בשלי הוא ממש רודף אחרי... אני לא יודעת מה לחשוב ואיך לקרוא את כל הסיפור הזה.... אני מרגישה די מרוחקת ממנו... בדרך כלל אני לא בחורה קנאית... אבל אני חושבת שבמשחקים שלו איתי ואיתה הוא עבר את הגבול.... היא אפילו התקשרה לכאן לבית שלנו וניתקה כששמעה את קולי... (יש לי שיחה מזוהה בטלפון עם שם, והשם שלה הופיע בטלפון) כתבתי לה אימייל קצרצר וכנה... שאני יודעת על האימיילים ביניהם,שאנחנו עדיין נשואים וביחד ושהחתונה הייתה אמיתית ולא פקטיבית כמו שהוא טוען,ואמרתי לה שלהתקשר ולנתק את הטלפון זה משהו שעושים בביה"ס ולא מתאים לאישה בגילה. לא תקפתי אותה רק ידעתי אותה. היא כתבה לי היום בחזרה והודתה לי על הכנות שלי והודתה שהוא אומר לה משהו אחד ואומר לי משהו אחר ואמרה שהיא לא ידעה שהוא שיקר לה. וחשבה באמת שהוא כבר לא איתי. כרגע אני במצב של שקט איתו... הוא יודע על הכל אני לא מסתירה... אם אני לבד בחדר קוראת ספר הוא רודף אחרי ורוצה חיבוק... יחס.. ככל שאני מתרחקת הוא מנסה להתקרב... אני פגועה.. מרגישה נבגדת למרות שאין בגידה פיזית... האם זה נחשב בגידה?? מה לעשות? כל העניין ממש גורם לי בחילה... תמיד הייתי נאמנה לו... ותמיד היו לי מחזרים ועדיין אפילו שאני נשואה... במקום העבודה בלימודים בכל מקום גברים רק מחכים לאות ממני... אבל אני שלו ככה זה כשנשואים......... טוב אני יודעת שעשיתי סלט וכתבתי הרבה... אבל הייתי חייבת לפרוק.....
שלום לחברי הפורום,אפילו אפ לא תוכלו לעזור לי בהחלטה לפחות אראה דיעות שונות מגברים ונשים. אני אתן רקע קצרצר אפילו אם לא קשור לבעיה... אני בת 25 בעלי בן 34 האקסית שלו בת 36.... היא גרה בעיר אחרת משלנו. אני עובדת ולומדת,בעלי לא עובד ומרוויח כסף מעבודות מזדמנות פה ושם... אנחנו חיים בקושי אבל לא רע... ואין חובות... אין ילדים. הוא מעשן גראס כל יום והייתי אומרת כמה פעמים ביום... קשה לי להתקדם הלימודים כי הוא לא עוזר כספית אז אני חייבת לעבוד הרבה כדי לשלם על הכל. הוא לא רוצה למצוא עבודה קבועה. אנחנו חיים בחו"ל והמשפחה שלי והחברים רחוקים ממני... רק טלפונים ואימיילים... אני ביחד עם בעלי בחו"ל כבר שלוש שנים מתוכן אנחנו נשואים שנתיים. עוד מההתחלה כשהתחלנו לצאת החברה לשעבר שלו הייתה מתקשרת ושולחת לו אימיילים ומדגישה שהיא רוצה אותה בחזרה. (עלי לציין שהם יצאו 8 שנים עם הרבה הפסקות באמצע,לא המערכת היחסים הכי יציבה והיא אפילו בגדה בו פעם) כשהוא פגש אותי הוא היה כל כך מאוהב שהוא ביקש ממנה לא להתקשר או לבוא אליו יותר,היא כעסה אבל לא הופיעה יותר,אחרי שעברנו לגור ביחד לפני החתונה,יצאנו להופעה והיא הייתה שם,לא ידעתי שהיא שם עד שהוא אמר שהוא צריך ללכת לשירותים...עמדתי וחיכיתי שיחזור אבל לקח לו זמן אז חזרתי לאיזור השירותים לחפש אותו... ובמרחק ראיתי אותו מדבר עם מישהי חיכיתי שיסיים וחזרתי למקום שבו עמדתיץ כשחזר שאלתי אותו ובהתחלה הוא אמר שתור בשירותים היה ארוך... כששאלתי אותו "אז עם מי דיברת עשר דקות?" הוא אמר החברה לשעבר שלו... עצבן אותי שהוא שיקר בפעם הראשונה ששאלתי אותו. עברו חודשיים והיא כתבה לו אימייל קורע לב על זה שהיא לא יכולה לחיות בלעדיו... הוא דיבר איתה ולא בדיוק דחה אותה ואמר לה שהיא צריכה להיות סבלנית ואולי יום אחד הם יחזרו להיות ביחד... אני חושבת שכבר אז הוא חשב על לעזוב אותי. אחרי שגיליתי את כל ההתכתבות הזאת עזבתי אותו... אני גרתי איתו רחוק מהחברים והמשפחה אז נשארתי במלון... עד שאחליט מתי לחזור הביתה למשפחה וחברים. (אני בחו"ל) כשעזבתי אותו הוא התחיל להתקשר אלי אחרי יומיים... היסטרי.. שהוא לא יכול בלעדי שהוא אוהב אותי שהוא מצטער שהרס הכל... שהוא נסחף כי היא החברה לשעבר.... והתחנן שאחזור אליו.... במשך שבועיים נשארתי במלון פגועה ומבולבלת... הרי הוא הבטיח לה שיחזור אליה אחרי שהכל "יגמר"... מה יגמר... אני?? לא הבנתי כלום.. עד אותו הרגע שגיליתי שאמר לה את זה חשבתי שאנחנו ממש מאוהבים. בקיצר,סלחתי לו כי הרי לא פגש אותה או בגד בי או משהו אלי רק דיבר. וגם אני באותה תקופה התכתבתי עם החבר לשעבר אבל רק מה נשמע ומה קורה וכאלה. אז הבנתי שאפשר להיסחף לפעמים למרות שאני והאקס שלי מעולם לא דיברנו על דברים כאלה כי נשארנו ידידים... (אגב אחרי המקרה כבר לא כתבתי לאקס שלי הבנתי כמה דברים רעים יכולים לצוץ מדבר תמים כזה) עברו חודשים אחרי המקרה נשארנו ביחד... התחתנו.אחרי שהוא נסע איתי לארץ לבקש את ידי מההורים... לפני חצי שנה הוא שלח לה אימייל ליום ההולדת שלה(מה שמראה שהוא חושב עליה אחרי יותר משנתיים שהוא איתי) והשאיר מספר טלפון שתתקשר אליו... היא מעולם לא התקשרה... לפי דעתי היא היתה עם מישהו וזה לא היה תיזמון טוב בשבילה לדבר איתו אז הוא לא שמע ממנה אז.... הבלגתי כמו טיפשה.... לא ידעתי מה לעשות... די קשה לי להיות רחוקה מהבית והמשפחה והארץ בכלל.... התעלמתי כי הרי שום דבר לא קרה... ואז... לפני חודשיים היא כתבה לו.... הם התחילו סדרת התכתבויות והעלו זיכרונות... בשלב מסויים הוא אפילו אמר לה שאנחנו לא ביחד יותר והוא סתם התחתן איתו מסיבות חוקיות... כל כך כאב לי!!!!! מה לעזעאל? אני יודעת שכל הסימנים היו שם..... והתעלמתי אבל הוא גם לא בדיוק בגד בי אז היה לי ממש קשה איפה לשים את הגבול.... דיברתי איתו על זה ( אנחנו מדברים על הכל) אנחנו יודעים הכל אחד על השני והוא לא יכול להסתיר ממני כלום... האימיילם שלנו פתוחים אחד לשני אז ככה שאין פה פריצות לאימייל יש לנו אימייל משותף. והכל פתוח באאוטלוק. הוא אמר לי שהוא סתם נסחף ולא רצה לפגוע בה... בהתחלה הוא שיקר על מה שאמר בקשר לנישואים שלנו ולזה שאנחנו לא ביחד... אבל כשעזבתי אותו בשקט והלכתי לעבודה כועסת.... בלי נשיקה בלי שלום... כשחזרתי מההעבודה הוא הודה ואמר שכן אמר את זה והוא בכלל לא רוצה אותה... הוא טוען שזה סתם החמיא לו לאגו שהיא עדיין רוצה אותו ושהוא סתם פלירטט.... הוא גם אמר שאחרי שמונה שנים ביחד לא קל לו לדחות אותה.. אבל הוא גם אמר שאין לו שום רצון לראות אותה... למרות כל מה שאמר לה באימיילים. הוא יודע איך להחמיא לאישה... אני כבר שבוע בהרגשת נאחס.... אני לא צועקת ולא רבה.... עצם העובדה שאני שקטה אוכלת אותו... השקט שבי נובע מעצב.... והלם אפשר להגיד... אני יודעת שהיא ביקשה ממנו לפני שבועיים להיפגש והוא אמר לא. והיא המשיכה לבקש ממנו והוא התחיל להתעלם ממנה פתאום... הוא הרגיש אותי מתרחקת ונבהל... הוא ממש מוזר האיש שלי... כשאני אוהבת אותו ומפנקת אותו הוא לא ממש מתרגש אבל כשאני נעלמת ושקטה ועסוקה בשלי הוא ממש רודף אחרי... אני לא יודעת מה לחשוב ואיך לקרוא את כל הסיפור הזה.... אני מרגישה די מרוחקת ממנו... בדרך כלל אני לא בחורה קנאית... אבל אני חושבת שבמשחקים שלו איתי ואיתה הוא עבר את הגבול.... היא אפילו התקשרה לכאן לבית שלנו וניתקה כששמעה את קולי... (יש לי שיחה מזוהה בטלפון עם שם, והשם שלה הופיע בטלפון) כתבתי לה אימייל קצרצר וכנה... שאני יודעת על האימיילים ביניהם,שאנחנו עדיין נשואים וביחד ושהחתונה הייתה אמיתית ולא פקטיבית כמו שהוא טוען,ואמרתי לה שלהתקשר ולנתק את הטלפון זה משהו שעושים בביה"ס ולא מתאים לאישה בגילה. לא תקפתי אותה רק ידעתי אותה. היא כתבה לי היום בחזרה והודתה לי על הכנות שלי והודתה שהוא אומר לה משהו אחד ואומר לי משהו אחר ואמרה שהיא לא ידעה שהוא שיקר לה. וחשבה באמת שהוא כבר לא איתי. כרגע אני במצב של שקט איתו... הוא יודע על הכל אני לא מסתירה... אם אני לבד בחדר קוראת ספר הוא רודף אחרי ורוצה חיבוק... יחס.. ככל שאני מתרחקת הוא מנסה להתקרב... אני פגועה.. מרגישה נבגדת למרות שאין בגידה פיזית... האם זה נחשב בגידה?? מה לעשות? כל העניין ממש גורם לי בחילה... תמיד הייתי נאמנה לו... ותמיד היו לי מחזרים ועדיין אפילו שאני נשואה... במקום העבודה בלימודים בכל מקום גברים רק מחכים לאות ממני... אבל אני שלו ככה זה כשנשואים......... טוב אני יודעת שעשיתי סלט וכתבתי הרבה... אבל הייתי חייבת לפרוק.....
