אימוץ 2012

[KIKA21]

אימוץ 2012

היי...
קודם כל אני חייבת לומר שאני ממש מתרגשת.
סוף סוף להרגיש שייכות.
להרגיש שייכת בין קבוצה שעוברת בדיוק מה שאנחנו כזוג עוברים עם אנשים "רגילים" שבאמת מבינים אותנו...

כגרע הגורל שלי הוא כזה שאיני יכולה לשאת הריון
הריון הוא דבר מאוד משמח אבל עבורי הוא סכנת חיים.

אחרי התאבלות ארוכה וקשה הבנו שאין מה לעשות ועם כל העצב והצער הגדול
המטרה להיות הורים אינו בגדר חלום בשנת 2012.

כרגע אנחנו ניצבים בפני דילמה...
אימוץ או פונדקאות???
ואם אימוץ אז מה עדיף בארץ או בחו"ל
ליבנו נוטה לחו"ל בגלל שהתהליך הינו מהיר אך אנחנו רשומים גם בארץ

הלך הרוח הוא שלא מגיע לנו להיות הורים מכיוון שאני חולה במחלה המוגדרת כסופנית אך אני כ"כ רחוקה מזה אך רופאיי מגדירים זאת כמחלה כרונית והטיפול שניתן לי הוא לא רק מאריך חיים אלא גם מציל..
אני מודעת ומבינה שהכי חשוב היא טובתו של הילד
וחס וחלילה שלא תבוא אליו עוד טראומה כנטישה,
אך המצב הזה שאני שרוייה בו אינו מגדיר אותי כאדם או הורה...

אך גם כאן ישנה התלבטות,היכן???
מישהו יכול לספר לי משהו על התהליכים הללו אני מרגישה קצת בחושך ואני ממש רוצה לצעוד בבטחה על האור...

תודה קיקי

 

[חייכנית2]

קיקי שלום

בלשונית "כלים ומידע",מעל לתגובות תגובות הפורום יש חומר רקע רב על אימוץ.
מניחה שכך גם בפורום פונדקאות.שגם להם בלשונית חומר רקע רב לגבי פונדקאות.
כדאי קודם כל לקרא את כל האינפורמציה שנותנת הלשונית -ויש הרבה.
כך השאלות לפורום תהיינה ספיציפיות הרבה יותר.
חושבת שאי אפשר לומר אובייקטיבית "מה עדיף" כי בשני המקרים-פונדקאות ואימוץ -מדובר במסע מורכב ,מלא "הורמונים" ,עם ייתכנות של אכזבות וצורך בסבלנות אין קץ-אל הילד.
היום בבתי חולים יש הרבה פסיכולוגים רפואיים. אני חושבת שמאד כדאי לך להתייעץ עם מטפל שמבין במחלה שלך. הורות איננה רק עם צד אחד-ישנו גם הילדון שחלילה וחס וחלילה[מאחלת לך בריאות ושנים ארוכות ורבות]-עלול להיפגע בתנאי החמרת מחלה.זאת אופציה שברור שלא קל לקחת בחשבון אבל חייבים-כשלוקחים אחריות על ילד.
הייתי מציעה לכם גם לשקול אומנה כאופציה נוספת.
בהצלחה!

 

[רינה רונן]

אשמח לעזור, עברתי את 2 התהליכים

עברתי תהליך פונדקאות ארוך וגם תהליך אימוץ מחו"ל ואימצנו את ילדנו לפני כשנתיים מאוקראינה.
אני אשמח לעזור לך ולתת לך את האני מאמין ל 2 הדרכים.

בהצלחה