אימוץ בארץ

אימוץ בארץ

שלום לכולם! לפני יותר מחודשיים שלחנו מסמכים לשירות למען הילד. לפני כחודש וחצי פתחו לנו תיק. לא חזרו אלי להגיד שקיבלו את הניירות ולא שפתחו תיק. המזכירה מתהגת מאוד מוזר. איך זה מתהל וכמה זמן בסדר לחכות עד שהם יוצרים קשר? מדובר באימוץ ילד "גדול", כי אנחנו משפחה עם ילדים ביולוגים. אשמח לקבל כל מדע אפשרי. המון המון תודה יום מקסים!
 

סביון1

New member
מה זאת אומרת המזכירה מתנהגת מוזר?

אני מציעה לך להתקשר ולברר לאיזה עוס"ית שובצתם. ברגע שתדעי, לנסות לברר עם העוס"ית מתי היא מתכוונת לזמן אתכם לפגישה. לפעמים צריך לנג'ס שם קצת. ובכל הזדמנות תזכירי שמדובר באימוץ ילד גדול. אחרת הם לא יבינו מה בוער לך, כי לתינוק ממילא מחכים הרבה שנים (למרות שלדעתי זה לא תרוץ לסחבת).
 
אימוץ בארץ

מוזר - זה שלטלפון היא לא עונה. כשאנחנו מגיעים לשם אז היא לא מוכנה לצאת ודיברתי איתה דרך טלפון של השומר. ובפעם נוספת כשכן יצאה, אז דיברה איתנו ליד הדלת כניסה ולא רצתה להכניס אותנו. באותה פעם התעקשנו להכנס, כי זה מאוד משפיל לדבר בדלת מול כולם על נושא כזה אינטימי. כשהגיעה המנהלת, במקרה, אז היא הייתה כולה ויברציות וחיוכים - "הנה זוג, רוצים להמץ, כל הקבוד להם...." וכו' וכדומה...
בן היתר לנו היא אמרה שעדיין לא שיבצה אותנו לאף אחד ושאין מה להילחץ, כי יש זוגות שפתחו להם תיק ביולי והם עדיין מחכים שיחזרו אליהם.
 
אל תהיו מנומסים

תתקשרו למנהלת אין שום סיבה שיתנהגו אליכם ככה. זה לא רק שאתם צריכים אותם גם הם צריכים אתכם. אין כל כך הרבה אנשים שמאמצים ילדים גדולים. וגם אם רק אתם צריכים אותם לא מגיע לכם יחס כזה ואתם צריכים להתקשר למנהלת ולהבין מה קורה. והם צריכים להבין שלא מתנהגים כך לאנשים שפונים גם אם זה שירות ציבורי ואולי דוקא בגלל שזה שירות ציבורי
 

Daria34

New member
את טועה,אין הרבה ילדים גדולים לאימוץ,

ילדים גדולים הכוונה לגילאים 2עד8,מעל הגיל הזה זה די נדיר כל לפי החוק לילד יש צד בהחלטה גם כן.
ואם יש הביקוש לרוב הן לבנות ואין כמעט.
ילדים גדולים יש בדרך כלל אחים או אחיות ולכן מאוד לא פשוט
למצוא משפחות שמוכנות לאמץ כמה ביחד,
ילדים גדולים הרבה מהם במצב משפחתי פתוח.
הרבה עם צרכים מיוחדים מעבר להיותם ״גדולים״
ולכן הרגשה שלי שמגיעה שאננות,מצד העובדים,
יש עניינים יותר דחופים.
 
גם אם זה נכון אין מקום לשאננות

זה לא לעניין ולא ראוי וצריך להיות נתון לביקורת ולא להשאר ברמת העובדת האישית
 
אימוץ בארץ

אני חוששת שאם אלחיץ יותר מדי זה יפגע ביחס שלהם כלפינו אחר כך. או לא?
ועוד כמה שאלות: האם זה חוק לעבור מבחן פילת? גם למשפחה שיש להם ילדים ביולוגים?
כמה זמן צריך לחכות בין מפגש למפגש עם עובדת סוציאלית?
ושאלה הכי אקטואלית: מה הזמן ההמתנה כיום לילד גדול?
 
אני לא חושבת שאת צריכה לאפשר יחס כזה אלייך

נכון שאת צריכה אותם אבל מגיע לך יחס של שירות מהם ולפחות הסבר אם לא מזמינים למה. לגבי השאלות שלך לדעתי זה לא חוק אלא נוהל של השירות למען הילד לגבי פילת ולגבי זמני המפגשים ומי שצריך לענות על זה זה העובדת בשירות למען הילד ואם את מרגישה שאינך מקבלת תשובות אל תוותרי. לגבי זמן ההמתנה זה קשור בין היתר למה שאת מוכנה לגבי מצב הילד והגיל שלו וכו ושוב זה פירוט שצריך לעלות בשיחה כאשר תשמעי מי הילדים הגדולים המועמדים לאימוץ תוכלי לומר עם מה אתם מוכנים להתמודד ועם מה לא. כל זה לא תדעי וגם הם לא ידעו עד שלא יפגשו איתכם ויכירו אותכם. זאת הסיבה שנראה לי חשוב שתגיעו לפגישה שם ואם לא מזמינים אותכם תדאגו שיזמינו אתכם גם אם זה לפנות למנהלת. כל עוד לא פגשו אתכם אולי אתם בדיוק הזוג המתאים לילד שעכשיו הכי קשה למצוא לו משפחה???
לא חושבת שמשפחה שאמורה לקבל שירות ועומדת על כך שאכן תקבל אותו זוכה ליחס בעייתי ואם אני תמימה וטועה אז אנחנו בבעיה!
 

Daria34

New member
ולכן זו הסיבה שלרוב פונים לאימוץ בחו״ל,

איפשר עם היחס השרירותי הזה,צריך להסתמך על מזל שניפול על עובדת שעושה את העבודה שלה,
יש מישהוא שמבקר אותה?מישהוא באמת איכפת לו להקפיד על נוהלים??זו לא עמותה שמעניין אותה שהיא תהיה מיוצגת טוב וזה ימשוך עוד זוגות לאמץ ממנה,אין הרבה ילדים לאימוץ מאותה סיבה כולם לוקחים את הזמן,אין להם שום תמריץ הרי זה מוסד ממשלתי.ו
 
ממממ....מממממ.....

אני חושבת שכל ביקורת על השירות ובכלל היא לגיטימית.
אבל בתור עובדת במקום ממשלתי עם אנשים שעושים שם עבודת קודש כמעט בהתנדבות,בוודאי יחסית למאמץ שלהם לעומס שמוטל עליהם,לותק שלהם ולידע שלהם ,אני לא מסכימה לאגד בסל אחד את כל השירותים הממשלתיים ולומר על כולם שיש שם סחבת. אני מתייחסת למשפט האחרון בדברייך.
 
דריה,הסיבות להעדפת אימוץ מחו"ל הן בד"כ אחרות

לגמרי.
א. העדפה ברורה ומוצהרת של השירות שקיימת כל השנים היא העדפת בני זוג נשואים כמועמדים לאמץ.
זאת תפיסה מסורתית,ששמה בהעדפות שניות אימהות חד הוריות בכל גיל.
לעומת זאת הגורמים בחו"ל שמקבלים שכר טירחה זהה מזוגות ומיחידים מוכנים [אף כי לא בכל מקום!] לקבל גם הורים יחידנים מאמצים.
זו גם הסיבה שבערך חצי מאימוצי חו"ל הם של משפחות יחידניות.

ב. השירות מקפיד על כך שמרווח השנים בין הזוג המאמץ לבין הילד המאומץ בארץ לא יעלה על 43 שנים.ומכיוון שההמתנה היא ארוכת שנים-צריך להירשם בגיל שלושים ומשהו כדי להיות בתור לאימוץ ריאלי של פעוט [אינני מדברת כרגע על הממתינים לילדים בעלי צרכים מיוחדים]. בגיל זה של שלושים ומשהו,זוגות רבים עדיין עסוקים במאמצי פיריון,ומגיעים למחשבה על אימוץ "מאוחר מדי" מבחינת גילם לפי התנאים הדרושים לאימוץ פעוטות מהארץ.

ג. בלי קשר למידת הזדרזות העובדות-כלל התהליך בארץ ,שקשור לביקוש והצע הוא יותר איטי. כל מי שרוצה כאן ועכשיו פונה לחו"ל. [וגם אז זה לא ממש כאן ועכשיו...]
פעם התעניינתי והבנתי שאחוז התינוקות הננטשים בארץ נמוך באופן מאד משמעותי לעומת התינוקות שננטשים בחו"ל.ישראל חברה מאד משפחתית,ילדים פרטיים נחשבים כמאד רצויים ומבוקשים.
גם תרבות שימוש באמצעי המניעה בזמנים שבהם לא מעוניינים להרות -יותר מפותחת מאשר בארצות שמהן אנחנו מאמצים.
 

Daria34

New member
העדפה לזוגות נישואים נראית לי מתאימה לתפיסה

של פעם,הגיע הזמן להתקדם כבר.
בארץ ננטשים ילדים אבל הן בגלל שלא נולדו
בריאים.
 
האמת שאני בעניין זה חצויה,אמביבלנטית.

מצד אחד,מהבחינה של התנהלות,ואחריות -מהניסיון האישי וגם של אחרים אני רואה שאפשר בהחלט להתנהל באופן מכובד כמשפחה חד הורית.
מצד שני,אני רואה עד כמה הבן שלי זקוק,ובכל שלב לגבי עניינים מעט אחרים,לדמות גברית/אבהית.לפעמים יש כזאת [כגון מדריך לקאראטה שאין כמוהו] ולפעמים אין.
 
בתור אחת שאימצה גם ברוסיה וגם בארץ

אני מוכרחה להגיד שהשירות למען הילד העניק לנו חוויה נוחה, נעימה, בה חשנו שאכפת להם מאיתנו ומהילדים. לעומת זאת גם בעמותה וגם חלק מהגופים ברוסיה ובפרט השופטת התייחסו אלינו בצורה מזעזעת שכללה שקרים בוטים והתעלמות ופעלו בצורה שממש לא ניכר בה מחשבה על טובתו של הילד.
 

סביון1

New member
הוצאת לי את המילים מהפה.

גם אנחנו אימצנו אחד פה ואחד שם. מה שכתבת משקף בדיוק את מה שהרגשנו בשני המקרים.

לגבי השרות למען הילד - אני חשתי שאכפת להם קודם כל מהילדים, אבל הם בהחלט התנהלו מולנו בצורה מכובדת. עם זאת אני יודעת שהמצב שמתואר לעיל בהחלט יתכן שקורה. כמו שלוטוסאור כתבה, יש מעט כוח אדם והמון עבודה והם לא תמיד מספיקים הכל. צריך סבלנות, אבל גם לא לתת להם לשכוח אותך. להתקשר מידי פעם, לנסות להבין מה קורה ובעיקר להזכיר להם שאתה מחכה ואתה מעונין באימוץ ורציני בכוונותיך.
 
תתחילו להתרגל וללמוד לנשום עמוק עמוק

אתם הולכים לחכות שנים, אז לנשום זה חשוב מאוד.
לפני שחולפים 3 חודשים מהגשת הטפסים לראשונה, בד"כ אף אחד לא ידבר איתכם.
יש סבירות שהטפסים ילכו לאיבוד, אז אחרי 3 חודשים מתקשרים לבדוק שהתקבלו.
ואז תקבע איתכם עוסית פגישה אצלכם (לרוב) ולפגישת היכרות.
אח"כ תהיה עוד פגישה או שהפניה לפילת. כן, כל משפחה צריכה לעבור זה שיש ילדים
ביולוגים אינו ביטוח להתאמה לאימוץ.
תהינה כ-3 פגישות סה"כ עם העוסית, מבדקים בפילת ואולי כמה שיחות טלפון,
ואז תצטרכו ללחוץ שיכניסו אתכם לקבוצה (קורס הכנה).

לא מקבלת את הדברים של חלק מקודמותי מאחר והכרתי את המערכת היטב.
הם לא עושים לכם טובה, הם עמוסים לעייפה עם כח אדם מועט ומשכורות לא ממש מתגמלות,
והן פקידות לרוב, אין זה נכון לדרוש יחס מעבר למה שקיבלתם.
זה שדיברו איתכם בדלת, לא מראה דווקא זלזול, המקום הוא מקום רגיש וטעון דרמות
אולי היתה סיבה מוצדקת לא להכניסכם ללא תיאום פגישה מראש.
ולא - - לא כדאי להפוך להיות נודניקים כי הם לא מקבלים את זה בעין יפה. אתם צריכים
לשתף פעולה ככל האפשר ולשמור על פרופיל נחמד כדי שימשיכו להתיחס אליכם.
תאמינו לי - עשיתי מחקר בתלת מימד ובמיוחד לעומק ליבי בתחום.

מצטערת שהדברים קצת קרים, אבל אתם חייבים לנשום ולהבין שתהליך מורכב וארוך לפניכם,
ואפשר לקחת את הקשיים שעולים עכשיו כהכנה טובה להורות המאמצת העתידית שלכם.

בהצלחה.
 
אימוץ בארץ

לכן כל השאלות.
בגלל זה לא שפטתי אלא כתבתי שהמזכירה מתנהגת מוזר. אני פשות רוצה להבין איך זה מתנהל.
איך אפשר לקבוע פגישה, אם לא עונים לטלפון? אגב, מהבוקר ניסיתי לחייג, כמו שהציעו לי פה ובשעה שתיים ענתה לי המנהלת בעצמה. איזו הקלה הרגשתי...) אני מאמינה שעכשיו נוכל לזרום. אני לוקחת בחשבון שזה תהליך ארוך, אבל טבעי לדעת שהדברים זזים כראוי.
 
אגב - אני משקפת לך את ההתנהלות

אך אינני מצדיקה אותה.
מה את רוצה שיקרה בפגישה הזו עכשיו חודשיים אחרי הגשת הטפסים כשכבר דיברת עם העוסית
וכבר דיברת עם המנהלת?
 
אימוץ בארץ

אני פניתי לשרות למען הילד לפני שנתיים והבטיחו עוד אז להחזיר לי תשובה עם הסברים מה צריך לעשות.
מה שאני רוצה שתהיה לי הרגשה שאנחנו מנהלים דו-שיח...
 
למעלה