אימון של שנים

[Prince315]

אימון של שנים

לא יביא אותי לרמה הזו.... גדול!!!

 

[לימונרו ליים]

לפי העודפים

הוא לא מרבה להתאמן. יש דברים שבאים טבעי, יש דברים שלא באים טבעי, ויש דברים שבכלל עדיף להם שלא יבואו.

 

[Prince315]

בהחלט ../images/Emo13.gif

אבל זה מה שמשעשע בכל העניין.. העודפים הללו בשילוב הקורדינציה... אין לך מושג כמה קשה לרקוד ככה... לגבי הטבע, מה שלא עושה הטבע, עושה הצבע

 

[irit 123]

רינגה רינגה אה אה... ../images/Emo178.gif

הזעתי רק מלראות אותו ככה מתרוצץ

 

[Prince315]

תראי איזו

מיומנות....מטורף!! כמו שאמר לימונרו, לא רואים עליו

מזמינה אותו לשיעור קיק בוקסינג...נראה אותו שורד...

 

[irit 123]

ספורט ואני זה צמד די נדיר

והאמת היא שגם אקסטרים ואני זה לא ממש מתחבר אני חושבת שאפשר להגיד ששיעור קיקבוסקינג מוגדר אצלי כאיזה אקסטרים כזה או אחר.

והסיכוי לשרוד שיעור שכזה... אווו.... בהחלט אקסטרים

 

[o r n i t]

../images/Emo6.gif

 

[יערית]

../images/Emo6.gif

השפרצתי ת'קפה חחחחחחחחחח

 

[מתולתלת30]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

לוקחת אותו איתי לשיעור הזומבה הבא נראה לי הוא יכול להראות כמה תנועות למורה

 

[חיים דנדשים]

ואני בכלל חשבתי לי

איך בעוד כמה שנים הוא כ"כ יתבייש בסרטון הזה

 

[b e c k y]

איך הורים נותנים לילד שלהם להגיע לממדים כאלה?

שישלחו אותו לסטודיו לריקוד ובמקביל יקטינו את כמויות האוכל שהוא אוכל בחצי, ובקרוב זה יהיה ילד ולא אורי כדורי. אין ספק שהוא מוכשר מאד וגם חמוד להפליא. אבל אני לא מסוגלת להתעלם מהממדים שלו. בעיני זו התעללות מצד ההורים לתת לו להגיע לגודל כזה. איך עושים את זה בכלל? מפטמים אותו עם משפך של אווזים? אני אמא לשני בנים בגיל ההתבגרות שאוכלים... בלי עין הרע. ובחיים לא העלו גרם אחד מיותר. אוכלים בשביל לחיות, לא חיים בשביל לאכול.

 

[irit 123]

אבל לפעמים

נוצר מצב שבו האוכל הוא סוג של בריחה. כשרע לך בבית הספר, כשרע עם החברים, או המורה כועסת כשהוא לא עושה שיעורי בית. לפעמים יש ילדים שהאוכל הוא ממש בריחה בשבילם. יש ילדים שהמון זה גנטיקה, או חוסר פעילות גופנית כמו שאת מציגה. או שזה סתם שהוא ילד אכלן שלא ממש מכיר את מנגון השובע שלו. זה אחלה וזה נחמד הקביעה של אוכלים בשביל לחיות, לא חיים בשביל לאכול. אבל לפעמים התוצאות בשטח מוכיחות שכשרע נפשית (בין אם זה תלמיד בבית ספר, או מבוגר שהזוגיות לא הולכת- סתם נותנת דוגמאות) אז בורחים לאוכל. כי אוכל מקבל כשטוב, כשרע ומתי שרק רוצים, והוא תמיד זמין...

 

[b e c k y]

ההסבר נכון, אבל לא מצדיק לטעמי את המצב.

אני חושבת שאם הורה רואה שהילד שלו מתחיל לבלוס, הוא חייב לחפש את המניע להתנהגות הזו. מבחינתי, חינוך לצריכה נכונה של מזון, היא כמו חינוך לזהירות, חינוך לאחריות, חינוך לנימוסים. זה לא משהו שאפשר לדלג עליו, לא משהו שיש לנו זכות כהורים, לא להתמודד איתו. אני רואה זאת כחובתי כאמא, לחנך את ילדי לשמור על בריאותם. מעולם לא פיציתי אותם במזון, לא ניחמתי אותם במזון ולא תגמלתי אותם במזון. מבחינתי, אוכלים כשרעבים, מזון טרי ובריא ופשוט. לא חייבים לגמור מהצלחת, לא חייבים לאהוב הכל, לא חייבים לאכול אם לא רעבים. שותים רק מים. תה, מיץ סחוט טרי. לא נכנס לבית שלנו כל מיני מיצים בבקבוקים. לא אוכלים חטיפים, בבית יש קצת שוקולד ולא אוכלים יותר משורה אחת. שומן הוא לא רק בעיה אסטטית, הוא קודם כל ולפני הכל, בעיה בריאותית חמורה שמהווה בעקיפין את גורם המוות מס' 1 בעולם המערבי. בעיות לב, לחץ דם, סכרת, הפרעות נשימה וחסימת כלי דם הם תוצאה ישירה של השמנה. אם אני יכולה בעזרת חינוך לחסוך מהילדים שלי סבל עתידי, אני אעשה זאת.

 

[irit 123]

אני מאוד בעד חינוך נכון לאוכל בריא

אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. יש כל כך הרבה פיתויים בחוץ, יש ממתקים ושתייה ובמבה, ושוקולד ועוגה וביסקווטים ו.. ו.. ו.. ובאמת שאין צורך להמשיך לפרט, כי את מבינה את הכוונה. זה בסדר לגמרי להשקיע בחינוך נכון של הילד, בלא להכניס דברי מתיקה שונים ומשונים לבית, לבסס את השתייה על מים, תה ומיצים טבעיים. אבל מה קורה ברגע שהילד יוצא מהבית והולך לחבר? ובמקרה- במקרה באותו הבית יש את כל ה BIG NO NO שלך? מה אז עושים? איך אז יודעים שהוא לא "התפתה" ונפל "לטיפה המרה" של מיץ ממותק? אני לרגע מתייחסת לגבי מה שכתבת בשורה הראשונה "אני חושבת שאם הורה רואה שהילד שלו מתחיל לבלוס, הוא חייב לחפש את המניע להתנהגות הזו" את צודקת לגמרי. אבל לפעמים זה כל כך קשה לנסות להבין מה קרה לו, איך זה קרה לו. לפעמים גם ילדים אומרים את מה שההורים רוצים לשמוע. ילדים הם תמימים וטהורים, ודווקא בגלל שאת ההורה, הוא יירצה להגן. להגן עלייך שלא תיפגעי, שלא תחשבי שמה שהוא עושה לא בסדר. בגלל זה אמרתי מקודם שיש ילדים שמחביאים אוכל, שמגניבים אוכל באמצע הלילה(שזה סוג של הפרעת אכילה) אווף... ילדים הם מסובכים אין איזה פתקית החלפה או משהו?

 

[b e c k y]

עלית על עניין ממש חשוב.

בדיוק כפי שאינני מאמינה שאוכל הוא התרופה לכל המכאובים הרגשיים, אני גם לא מאמינה שהוא האוייב הגדול. הלכו לחבר ואכלו שטויות? בסדר. לא קרה כלום. רעבים עדיין? יקבלו ארוחת ערב רגילה, שבעו מרוב שטויות, לא יאכלו כלום. חטפו כאב בטן מהזבל שאכלו? תיהיי בטוחה שאני אאיר את עיניהם לקשר שבין האוכל הזבלולי לכאב הבטן או ההיפראקטיביות או קשיי ההירדמות בלילה או כל סבל אחר. כאמור, אני מאמינה בחינוך וחינוך הוא עניין מתמשך. כשילדי התחילו לבקש "דוגלי לילדים" (כך נקראים חטיפים בשקיות אצלנו בבית) הלכתי איתם לסופרמרקט ויחד עברנו חטיף אחר חטיף וקראנו את רשימת המרכיבים. הסברתי להם מה אומרים השמות המוזרים, ומה משמעות סדר הופעת המרכיבים. למשך תקופה ארוכה זה היה מעין ספורט אצלם, לקרוא את התויות ולהחליט אם זה מזון ראוי או לא. גם היום, הם עושים את זה, באופן אוטומטי. אגב, גם אני קוראת תויות ובוחרת מוצרים על פי מרכיביהם. יש הרבה מוצרים שפשוט לא יכנסו לי לפה.

 

[מתולתלת30]

../images/Emo6.gif

דוגלי לילדים תגידי הבונזו לילדים פחות שווה נכון?

 

[שרשירית]

../images/Emo6.gif מעולה!

 

[xhui09]

זוועה ../images/Emo10.gif

הוא כל כך לא יסלח להורים שלו כשהוא יהיה גדול ...

 

[וגם מנומסת]

סתם ככה בצד: אי אפשר להיות בטוחים

שכשהוא יגדל, יישאר בכלל זכר לאתר Youtube (או לכל אתר פופולרי אחר שקיים כיום).

 

[eyebrrr]

שמן ודוחה

זז כמו היפופוטם בקערת ג'לי סתם התאכזרות הורית להראות את זה