ד ו ל פ י ן 11
New member
אימון אישי
אין לי ספק שרובכם הולכים לחדר כושר, או הלכתם בשלב זה או אחר של חייכם, אבל כמה מכם חושבים שהמקום הוא מקור לפנטזיות (ולא רק) רבות. אז הנה אחת כזו. לפני כמה שנים הייתי מאמנת שלו, מאמנת כושר אישית. ככה זה התחיל. אם הזמן התחלנו לעבוד ביחד, על פיתוח הגוף, שווים ביכולת שלנו, מגיעים יחד להישגים, מזיעים יחד וחברים יחד. פינטזתי עליו הרבה פעמים, רואה מקרוב את הגוף השחום שלו, הקוקו הקטן אסוף מאחור,שרירי זרוע, מבריקים, חמים, רועדים ממאמץ. לא פעם הסתכלתי על מכנסי רכיבה הדוקים, עם בליטה גדולה, במיוחד כשהוא שכב על המכשיר הרמת משקולת חזה, במאמץ עצום, ואני רכנתי מעליו, כדי לשמור על שיווי המשקל של המוט. אהבתי למסג' לו את הגב התחתון בתום האימון, מגניבה ליטוף בישבן, לגמרי במקרה, כי החליקה לי היד. לפעמים הוא נגע בי, בגוף הרטוב מזיעה, ביד, אבל לא באופן מיני. ורק פעם אחת, כשישבנו בסאונה, אחרי האימון, זה היה יום הולדת שלו, נכנסתי עטופה במגבת, הוא כבר ישב שם, מגבת על מותניו, פתוחה מעט מקדימה, חושפת-מסתירה איבר תפוח, מושך כמו מגנט, ואני עם המתנה ביד, מרוב התרגשות, הושטתי לו ולא אמרתי מילה, הוא קם בבת אחת, מגבת נפלה על הרצפה … ואז מישהו נכנס. הוא הרים את המגבבת, אמר תודה בהתרגשות רבה, נישק אותי על הלחי, ו… לא קרה כלום. אתמול בערב, נשארנו עד מאוחר, הפקידה הפקידה בידי את המפתח , מותר להשאיר מפתח למדריכים, כדי שאנעל את המועדון בתום האימון. בא לך לעשות משהו נחמד, הוא שאל , אבל יש לי תנאים. מה התנאים, שאלתי. את מסכימה לכל מה שאני אבקש ולא מתנגדת, מסכימה מראש, סומכת עלי. או קיי., עניתי בלא מעט מתח. תכבי את האורות. הוא הדליק תאורת אימוני ספינינג, שני ספוטים אדומים, מצטלבים בעלומות אור על אחד המכשירים. מתכת כסופה של המוט החזירה אור בוהק, בצבע אש. תורידי בגד גוף, תשאירי רק את הטייץ. בואי. הוא לקח גומיות התנגדות ירוקות וקשר אותם על פרקי הידיים, תוך שהוא פותח אותם לרוחב כדי שלא יכאב. עמדי מתחת למכשיר הסקווטים. הרים את המוט גבוה וקשר את ידי, כשהן מורמות למעלה אל המוט. רק קצות הבוהנות נגעו ברצפה. התפשט מולי, לאט, מביט בעיני, קודם את החולצה, אחר כך הוריד לאט את מכנסי הרכיבה, הנעליים. איזה מדהים הגוף שלו, ככה, בעלומת האור האדום. זין זקוף , מבריק, רועד, בהיר כל כך לאומת החושך שמסביב. לא חשבתי על כלום, הייתי מהופנטת לגוף שלו, לקול שלו. הוא ניגש אלי והתחיל לקלף מגופי הרטוב את הטייץ, מוריד סנטימטר ומנשק, בעדינות, ברכות. כשהייתי עירומה, תלויה ככה , עם הידיים למעלה, הוא הזדקף, תפס בשתי אצבעות את שתי הפטמות שלי ומשך אותן בחוזקה, גופי אף קדימה, כמו נדנדה, כאב חד בפטמות רק הגביר את ההפתעה. הוא קירב את הישבן שלי בשתי ידיו, אל פניו, ליקק את הכוס ליקוק חם וחזק ושיחרר את הגוף שחזר אחורה שוב כמו נדנדה. לקח בידו חגורת גב, החזיק אותה בידו באבזם, אני פוחדת, לחשתי, וכאב חד, פתאומי, פילח את הישבן. כן, צרחתי, עוד, עוד, עוד. אני אחליט מתי,המאמנת, הוא אמר, מנשק את הישבן הבוער, אוחז בו בשתי ידיים, בעדינות, בתשוקה, מחדיר את לשונו בחריץ בין שני הישבנים. הייתי רטובה ומגורה כל כך, המיץ של הכוס נזל לי בין הרגליים , רציתי להרגיש אותו נוגע, מלקק, מכה אותי עם חגורה ומנשק את המקום. הוא נידנד אותי קדימה ואחורה, עד המפגש עם השפתיים שלו, מחדיר את לשונו, שותה אותי ומשחרר. שיחרר לי את הידיים, הוריד את הגומיות. שבי על "גינקולוג", זה המכשיר לשרירים הפנימיים של הרגל. בפיסוק מקסימלי. החליף את הספוטים האדומים באור אולטרה סגול, חלבי, כיוון אותו אל הגוף שלי. כיוון שלא לבשתי שום דבר לבן, גופי לא החזיר אור, רק סילואט של גוף, רגליים פשוקות, מוחזקות בתומך. תנסי לסגור עם המשקל הזה, המאמנת, הוא אמר. ותחזיקי כדי שהשריר לא יקרע. הוא אמד מולי, על הברכיים, כשרגלי מחזיקות משקל בלתי אפשרי ולשונו מלקקת אותי לאורך כל הכוס, מתעכבת על החלק העליון, בסיבובים מהירים על הדגדגן, ויורדת שוב אל פי הטבעת. ואני צורחת ומנסה להתפתל על הכיסא ונדחקת אל הפה שלו ומוכנה לעשות הכל כדי שלא יפסיק. רגלי רועדות, ספק מהמשקל, אני מרגישה איך כולי מוצפת בעונג אין סופי, לשונות, פיו, ידיו, הכל מסתחרר לי, אני גומרת ומשחררת את המשקולת שעפה בחבטה על המקום שלה ועושה רעש אדיר. הוא מרים אותי כמו נוצה, משכיב על הבטן, על מכשיר להרמת רגליים, עם ישבן למעלה וראש למטה, נועל את רגלי במשקולת נעילה ומזיין אותי בעוצמה ובכוח, צורח יחד איתי, ככה את רוצה, מאמנת, ככה?
אין לי ספק שרובכם הולכים לחדר כושר, או הלכתם בשלב זה או אחר של חייכם, אבל כמה מכם חושבים שהמקום הוא מקור לפנטזיות (ולא רק) רבות. אז הנה אחת כזו. לפני כמה שנים הייתי מאמנת שלו, מאמנת כושר אישית. ככה זה התחיל. אם הזמן התחלנו לעבוד ביחד, על פיתוח הגוף, שווים ביכולת שלנו, מגיעים יחד להישגים, מזיעים יחד וחברים יחד. פינטזתי עליו הרבה פעמים, רואה מקרוב את הגוף השחום שלו, הקוקו הקטן אסוף מאחור,שרירי זרוע, מבריקים, חמים, רועדים ממאמץ. לא פעם הסתכלתי על מכנסי רכיבה הדוקים, עם בליטה גדולה, במיוחד כשהוא שכב על המכשיר הרמת משקולת חזה, במאמץ עצום, ואני רכנתי מעליו, כדי לשמור על שיווי המשקל של המוט. אהבתי למסג' לו את הגב התחתון בתום האימון, מגניבה ליטוף בישבן, לגמרי במקרה, כי החליקה לי היד. לפעמים הוא נגע בי, בגוף הרטוב מזיעה, ביד, אבל לא באופן מיני. ורק פעם אחת, כשישבנו בסאונה, אחרי האימון, זה היה יום הולדת שלו, נכנסתי עטופה במגבת, הוא כבר ישב שם, מגבת על מותניו, פתוחה מעט מקדימה, חושפת-מסתירה איבר תפוח, מושך כמו מגנט, ואני עם המתנה ביד, מרוב התרגשות, הושטתי לו ולא אמרתי מילה, הוא קם בבת אחת, מגבת נפלה על הרצפה … ואז מישהו נכנס. הוא הרים את המגבבת, אמר תודה בהתרגשות רבה, נישק אותי על הלחי, ו… לא קרה כלום. אתמול בערב, נשארנו עד מאוחר, הפקידה הפקידה בידי את המפתח , מותר להשאיר מפתח למדריכים, כדי שאנעל את המועדון בתום האימון. בא לך לעשות משהו נחמד, הוא שאל , אבל יש לי תנאים. מה התנאים, שאלתי. את מסכימה לכל מה שאני אבקש ולא מתנגדת, מסכימה מראש, סומכת עלי. או קיי., עניתי בלא מעט מתח. תכבי את האורות. הוא הדליק תאורת אימוני ספינינג, שני ספוטים אדומים, מצטלבים בעלומות אור על אחד המכשירים. מתכת כסופה של המוט החזירה אור בוהק, בצבע אש. תורידי בגד גוף, תשאירי רק את הטייץ. בואי. הוא לקח גומיות התנגדות ירוקות וקשר אותם על פרקי הידיים, תוך שהוא פותח אותם לרוחב כדי שלא יכאב. עמדי מתחת למכשיר הסקווטים. הרים את המוט גבוה וקשר את ידי, כשהן מורמות למעלה אל המוט. רק קצות הבוהנות נגעו ברצפה. התפשט מולי, לאט, מביט בעיני, קודם את החולצה, אחר כך הוריד לאט את מכנסי הרכיבה, הנעליים. איזה מדהים הגוף שלו, ככה, בעלומת האור האדום. זין זקוף , מבריק, רועד, בהיר כל כך לאומת החושך שמסביב. לא חשבתי על כלום, הייתי מהופנטת לגוף שלו, לקול שלו. הוא ניגש אלי והתחיל לקלף מגופי הרטוב את הטייץ, מוריד סנטימטר ומנשק, בעדינות, ברכות. כשהייתי עירומה, תלויה ככה , עם הידיים למעלה, הוא הזדקף, תפס בשתי אצבעות את שתי הפטמות שלי ומשך אותן בחוזקה, גופי אף קדימה, כמו נדנדה, כאב חד בפטמות רק הגביר את ההפתעה. הוא קירב את הישבן שלי בשתי ידיו, אל פניו, ליקק את הכוס ליקוק חם וחזק ושיחרר את הגוף שחזר אחורה שוב כמו נדנדה. לקח בידו חגורת גב, החזיק אותה בידו באבזם, אני פוחדת, לחשתי, וכאב חד, פתאומי, פילח את הישבן. כן, צרחתי, עוד, עוד, עוד. אני אחליט מתי,המאמנת, הוא אמר, מנשק את הישבן הבוער, אוחז בו בשתי ידיים, בעדינות, בתשוקה, מחדיר את לשונו בחריץ בין שני הישבנים. הייתי רטובה ומגורה כל כך, המיץ של הכוס נזל לי בין הרגליים , רציתי להרגיש אותו נוגע, מלקק, מכה אותי עם חגורה ומנשק את המקום. הוא נידנד אותי קדימה ואחורה, עד המפגש עם השפתיים שלו, מחדיר את לשונו, שותה אותי ומשחרר. שיחרר לי את הידיים, הוריד את הגומיות. שבי על "גינקולוג", זה המכשיר לשרירים הפנימיים של הרגל. בפיסוק מקסימלי. החליף את הספוטים האדומים באור אולטרה סגול, חלבי, כיוון אותו אל הגוף שלי. כיוון שלא לבשתי שום דבר לבן, גופי לא החזיר אור, רק סילואט של גוף, רגליים פשוקות, מוחזקות בתומך. תנסי לסגור עם המשקל הזה, המאמנת, הוא אמר. ותחזיקי כדי שהשריר לא יקרע. הוא אמד מולי, על הברכיים, כשרגלי מחזיקות משקל בלתי אפשרי ולשונו מלקקת אותי לאורך כל הכוס, מתעכבת על החלק העליון, בסיבובים מהירים על הדגדגן, ויורדת שוב אל פי הטבעת. ואני צורחת ומנסה להתפתל על הכיסא ונדחקת אל הפה שלו ומוכנה לעשות הכל כדי שלא יפסיק. רגלי רועדות, ספק מהמשקל, אני מרגישה איך כולי מוצפת בעונג אין סופי, לשונות, פיו, ידיו, הכל מסתחרר לי, אני גומרת ומשחררת את המשקולת שעפה בחבטה על המקום שלה ועושה רעש אדיר. הוא מרים אותי כמו נוצה, משכיב על הבטן, על מכשיר להרמת רגליים, עם ישבן למעלה וראש למטה, נועל את רגלי במשקולת נעילה ומזיין אותי בעוצמה ובכוח, צורח יחד איתי, ככה את רוצה, מאמנת, ככה?