אימון אישי

[שורקה 1]

אימון אישי

מוכשרת מאד יודעת המון בעלת חזון וכושר הנהגה ושיפור תהליכים אבל לא מקבלת את הערכה הראויה ומתיחסים אלי כאל מובן מאליו.

 

[ענבל כהן חמו]

מה היית רוצה לקבל כאן?

האם את רוצה להתייעץ מעל גבי הפורום ביחס לנושא הזה? דבר אחד שאפשר לשים לב אליו בפניה שלך היא שנראה שאת מייחסת את הקושי לגורמים חיצוניים - מישהו אחר לא מעריך, מישהו אחר מתייחס כמובן מאליו. כמובן שגם העולם מבחוץ משפיע, אבל כדי לחולל שינוי עבור עצמנו, עלינו לראות מה האחריות שלנו למצב שלנו. מה יאפשר לך לקבל הערכה? מה יאפשר לך לא להיות מובנת מאליה?

 

[שורקה 1]

תשובה לענבל

כן אני רוצה להתייעץ בפורום הזה. אני מאד מעריכה את עצמי ומה שמפריע הוא שלמרות תוצאות נהדרות הערכה נמוכה כספית וגם התנהגותית.

 

[ענבל כהן חמו]

מי יודע את התשובה

יקירה, התחושה היא כאילו את מפנה את השאלה אלינו ומצפה לתשובה. לי או לכל אחד אחר בפורום אין מושג מדוע למרות התוצאות הנהדרות ההערכה אלייך נמוכה. הידע על כך נמצא אצלך. מדוע את חושבת שלא מעריכים אותך כערכך? מה את חושבת שיכול לעזור לכך שיעריכו אותך יותר?

 

[שורקה 1]

תשובה למי יודע את התשובה

אני אכן הייתי שמחה לקבל כוון לשאלתי מכם. האמת שאינני יודעת את התשובות לשאלותייך העניין שאני מרגישה הוא לעומת האחרים, תפקידם ותיפקודם לעומתי ועם כל הצניעות אלו עובדות שמדברים עליהן במקום עבודתי. האם עלי להיות יותר אגרסיבית ולעמוד על שלי או מה?

 

[ענבל כהן חמו]

לו הייתי זבוב על הקיר

במקום עבודתך - מה הייתי רואה? מה לדעתך את עושה שונה מהאחרים אשר מאפשר להם לקבל יותר הערכה? זה לא מקרי. את רומזת לכיוון מסוים. האם את מרגישה שאחרים אגרסיביים? אגרסיביות היא לא התנהגות נעימה ומומלצת. ומצד שני, אולי זו לא אגרסיביות אלא בהירות? שכשאחרים רוצים משהו הם אומרים אותו בבירור? אם נחזור לשאלה הראשונה ששאלת כאן בפורום - היא היתה מאוד לא ברורה. גם בהמשך התשובות שלך, אני מרגישה כאילו אני צריכה לנחש את מה שקורה. אם תסתכלי בשאלות של אנשים אחרים כאן, הרבה פעמים אנשים נותנים הרבה מאוד פרטים על מה שקורה אצלם. את משחררת טיפה בכל פעם. עלי למשל, זה מקשה מאוד לעזור לך. אולי זה משהו שדומה לו קורה גם אצלך בעבודה?

 

[שורקה 1]

אם......

מגיע לי . תגובתך אלי נכונה אין לי נסיון כתיבה או השתתפות בפורומים ואו לדבר על אתגריי ולכן אולי אני מהססת. העניין הוא שכשמגיע רגע האמת בעבודה אני מרגישה מקופחת כי לאור תרומתי אני או לא מתוגמלת בכלל או מקבלת משהו מאכזב. האם אני צריכה להיות יותר ברורה עם מנהליי ? מתי נכון לדבר בנושא אם בכלל? תודה

 

[ענבל כהן חמו]

להיות ברורה זה חשוב

כאן בפורום ושם בעבודה. האם אמרת באופן ברור למנהלים שלך שאת מרגישה לא מתוגמלת? האם שיקפת להם שאינך מרגישה הערכה למעשייך? הכלל הוא פשוט - אנשים אינם קוראי מחשבות, וגם בדרך כלל לא מתאמצים לנחש מה את חושבת או מרגישה. אם לא תגידי לא ידעו. אם תגידי באופן ברור, ידעו ויש סיכוי שתקבלי מענה. אם אינך מרוצה, אמרי להם. אם יש לך אופציות אחרות, תוכלי לרמוז שאינם האופציה היחידה עבורך. לגבי מתי לדבר - שוב אחזיר את השאלה אלייך. מתי נכון לדבר עם המנהלים שלך? בבוקר כששקט? לבקש לצאת לצהריים ביחד? באופן כללי - הזמן לדבר הוא עכשיו ולא בעוד שבוע/חודש/שנה. לא צריך לחכות, כן כדאי לחכות לרגע מתאים. אם הבוס ממהר לסיים דברים לפני שהוא יוצא לחופשה, הוא לא יהיה קשוב לדברייך. חשבי מה נראה לך מתאים. מה דעתך?

 

[ZIVAGAT]

מי יודע שאת מצויינת, חוץ ממך?

קוראים לזה אסרטיביות ותקשורת . את אומרת שאת עושה עבודה מצויינת, וכנראה שזה אכן כך. את צריכה לדעת לבקש משוב למה שאת עושה. בכל תפקיד אנו חייבים לעסוק גם בשיווק עצמי, גם אם זה לא תמיד "בא בקלות". בזה בהחלט אפשר להתאמן!!! חשוב שכל מי שנהנה מעבודתך המצויינת ידע שאת מצפה לשמוע בקול את ההערכה שלו ולהיות אף מתוגמלת על כך.(לאו דווקא באופן מיידי בשכר...) את יכולה בעצמך ליזום שיחה בנושא עם כל מי שאת חושבת, שחשוב שידע מי את, הכל כמובן בגבולות הטעם הטוב, מבלי לפגוע באחרים...

 

[סאלי תדמור]

כשאנשים פונים אלי אני שואלת אותם...

כמה שאלות פשוטות: מה אתם רוצים להשיג? מה עומד בדרככם למטרה הזו? אילו יכולות היו עוזרות לכם להגיע למטרה? ועל היכולות האלה אפשר לעבוד. לפתח אותן. זה מה שעושים באימון.

 

[שורקה 1]

תשובה לסאלי

אני רוצה לקבל התיחסות יותר רצינית ממקום העבודה ,מהממונים עלי . אינני מבינה מה הגורם ליחס הזה ואו כיצד ניתן לגרום להם להתיחס אחרת. אני מאד גמישה ופתוחה לרעיונות ולשינוי רק אינני יודעת היכן קבור הכלב.

 

[סאלי תדמור]

תני דוגמא אולי? (ומישהו ימשיך איתך בבקשה...)

אנחנו צריכים לנסות לחטט קצת. לראות מה קורה כאן. תני דוגמא אולי לשיחה שמתנהלת במקום העבודה. מה הם אומרים ומה את אומרת? מה את מרגישה? וכל פרט נוסף לגבי ההתנהלות שלך שאת יכולה לציין (אולי איזה פרצוף את עושה?

) ומכיון שאני נוסעת מחר בבוקר אולי לא אראה את התשובה שלך, אולי מישהו אחר ימשיך איתך את החשיבה. בהצלחה

 

[תלתלית3]

שלום לך שורקה

את אומרת שאינך מקבלת את ההערכה שאת ראויה לה לאיזו הערכה את ראויה ? מה זו הערכה ראויה בעינייך ? האם הערכה שאת אמורה לקבל תלויה בך או בהם ? מי מאפשר להם להתייחס אליך כאל מובן מאליו ? מה את עושה, חושבת או מרגישה שגורם להם לטענתך לקבלך כמובן מאליו ? האם תחושתך נכונה ? מי אמר שהיא נכונה ? האם זה תמיד כך ? - תני לי דוגמא של תחושה שסותרת את התחושה הזו. האם את זו שנוהגת במכונית או שאת מאפשרת לאחרים להוביל אותך ? מה הרווח המשני שלך בהרגשה הזו ? כשתעני על השאלות האלה התמונה תתבהר לך במקצת. בהצלחה ויום של קסם טליה

 

[ענבר גובר]

להפוך תלונה לבקשה

שלום שורקה, התחושה שלך מלווה הרבה אנשים טובים ומוצלחים שמרגישים שהסובבים אותם אינם רואים זאת. להגיד "לא רואים אותי, לא מעריכים אותי, אני לא מקבלת הכרה" - זו תלונה. כדי להפוך את התלונה הזאת למשהו מקדם שיזיז אותך מהמקום בו את נמצאת, כדאי להפוך את התלונה לבקשה - מה את בעצם מבקשת? מה את רוצה לקבל, ממי, באיזו צורה? ולאחר מכן, לבדוק מה את יכולה לעשות בקשר לבקשות שלך ומה תלוי באחרים לגמרי. מה שתלוי בך, את מוזמנת לעשות (למשל, לדבר על העשייה שלך, לבקש משוב ממישהו, להשלים עם המצב, לתת לעצמך הערכה וכד'). מה שלגמרי תלוי באחרים ואין לך השפעה עליו, הוא גורם מתסכל ששואב ממך אנרגיות לשווא כי אין לך איך להתקדם שם. נסחי את התלונות כבקשות, רשמי מה את יכולה לעשות מצידך ומשם נתקדם. אשמח אם תשתפי אותנו כאן בעבודה שעשית עם הנושא (ראיתי שגם אחרים הציעו לך שאלות יפות ומקדמות לעבודה). משם נוכל להמשיך להציע לך דרכים לעבודה עם עצמך בעניין. השלב הראשון - להחליט שאת לא קורבן של הסיטואציה הזאת, אלא לוקחת את ההגה בידיים ומנווטת את הדברים כרצונך. בהצלחה!!

 

[שורקה 1]

להפוך תלונה לבקשה.

שלום לך ענבר ותודה על תשובתך שקצת יותר מפשטת ומסבירה את העניין. אני בהחלט אבדוק את הדברים ואשמח לשתף בתובנות לכשאגיע אליהן תודה ויום נפלא. שורקה1