אימא

[nono699]

אימא

זה השיר הראשון שאני כותבת לך לאחר חודש שהלכת לעולמך .... במותך ובחייך היית יפה ונשארת האחת והיחידה מתגעגעת אליך כל יום מרגישה כאילו זה חלום לא מאמינה שאת כבר לא בין החיים והלכת לנוח לעולמים נוחי על משכבך אימא יקרה הכאב בליבי נורא הפצע לא עובר לא מאמינה שאתגבר על לכך בטרם עת לעולם שכולו אמת כל הזכויות שמורות ל nono699 @

 

[לנשום1]

../images/Emo24.gif

איך היתה ההרגשה לכתוב שיר ראשון לאמא?

 

[nono699]

זאת הייתה הרגשה מאוד טובה מצד אחד ומצד שני

מוזר ... לחשוב שזהו היא כבר לא בין החיים ולא אראה אותה יותר רק אכתוב שירים עבורה אבל היא לא תוכל ללשמוע אותם או לקרוא אותם .... אני מנסה להדחיק המון את האבל שלי אבל יש נקודות שזה פשוט נשבר ... ואני מתפרצת בבכי ונזכרת בה ... ת.נ.צ.ב.ה אגב י ש לי בלוג ששם אכתוב את כל שיריי תוכלי להציץ

 

[חיוכית4]

הכתיבה כהתפרקות...

הכתיבה היא סוג התפרקות בשבילנו, כשכל מה שאת רוצה לומר את כותבת על הנייר, ואת יודעת שהיא איתך, לידך וכל מילה ומילה בשיר מגיעות אליה. בשירה את מרגישה כמה היא קרובה אלייך, והשירה הזאת היא רק שלך ושלה.

 

[יתומה לשתי אימהות]

אין כמו לכתוב בטח בשנה ראשונה!

את מוזמנת תמיד לכתוב וגם להעלות לפה... אנחנו איתך. נ.ב. המלצה שלי: תכתבי רק מה שהקול מבפנים אומר לך.. לפעמים זה יראה לך הזוי ולפעמים גם טיפשי אבל זה הכי משחרר!