השתנו...
פעם הם היו דואגים לכל דבר מיד, מסדרים הכל, כשהם היו מקבלים טענה של הורים, מיד הם היו חושבים איך לסדר, איך לעשות טוב יותר, איך לעשות דברים אחרת. כנ"ל לגבינו הסייעות. היום? אם הורה מתלונן הם אומרים שהם סתם מקטרים וש"אוף" אין להם כוח לזה... לאחרונה... בכלל הם אינם. הגננת (בעלת הגן) ילדה ומאז שניהם (גם היא וגם בעלה) נעדרים מהגן, לא עונה לטלפונים... גם כשהיה יום בלי אוכל בגן- לקח להם ימים לקפוץ לסופר לקנות... הם סתם שמים
וזה העסק שלהם
(בנוסף גם אמא של הגננת באה להחליף אותה והיא משפילה אותנו ומנמיכה אותנו, מקללת וכו'- כן,כן, גם ליד הילדים החמודי- אבל אל דאגה
מאמיהאג לעזרתם
דיווחתי גם על זה! אני לא פרייארית. לא אתן שיפגעו בהם!
) הבנתוס? עכשיו אני עוזבת, למרות כאב הלב. כבר הגשתי מכתב עם טענות ושבוע הבא אני מגישה מכתב התפטרות (עצוב) וכמו שכתבתי פה כבר, הם מתנהגים ממש כמו זבל מאז... מלכלכים עליי מאחורי הגב כמו...לא'דעת מה... איכס!