אים היה אפשר,,,,,

אים היה אפשר,,,,,

אך להתחיל? מאוד היתי רוצה להיכנס לתוך מוחם של ילדיי,ולנסות להבין מה עובר להם בראש. מה הם חושבים על המצב בבית? מה הם מרגישים שם בפנים? האים הם מפחדים? האים יש להם שאלות שהם מפחדים לשאול ? האים יש להם חלומות לא נעימים הלילה? והאים הם יודעים שאני אוהבת אותם???? ילדיי הם ילדים נבונים וחכמים, אך בטוחה אני בזה שקשה להם -כי אבא ואמא כבר לא אוהבים זה את זה. והבית קצת רעוע עכשיו והכול לא ברור ובטוח למרות שאני עם יד על הדופק בקשר אלהם(שיחות עם היועצת ,המחנכת) ומדברת איתם הרבה -עדיין לא רגועה וגם כנראה שלא ההיה. לכם ילדיי היקרים: סילחו לי על הבלגאן שיש כרגע בחייכם אבל מבטיחה לכם שעוד יהיה טוב נכון -אבא ואמא כבר לא יגורו יחד(כי זה בלתי אפשרי ) אבל האהבה אלכם תמיד תישאר ! אוהבת אתכם ילדי -עד שהלב מיתכווץ שכותבת שורות אלה,והדמעות בעניים זולגות. ועכשייו הולכת לחבק אתכם ואתם ישנים -חיבוק חם מהלב שאוהב מאמא
 

לורה..

New member
קראתי...אהבתי....התעצבתי

קראתי והתעצבתי, אפשר היה להרגיש את דמעותייך, אני רוצה חיבוק גדול לשלוח אלייך.. יודעת אני שזו תקופה לא קלה,לכולם ותמיד צריך להיות חזקה מולם, לגלי עטרי יש שיר מקסים-שבו יש שורה האומרת: ``מתוך עולמות שבורים היא צומחת...`` תהיי חזקה, לקרוא את אהבתך העמוקה קראתי,אהבתי,התעצבתי.... שיהיה לך יום מחוייך, שלך לורה
 
ילדים הם חזקים יותר ממה שאנחנו

חושבים,ילדים שואבים כוח מאיתנו ואם אנחנו נראה להם שגם לנו יש רגעי משבר וגם לנו לא הכל קל,יהיה להם יותר קל (לדעתי) לבוא אלינו עם הבעיות שלהם. חוץ מזה לילדים יש נטייה להתגבר על הרבה יותר דברים ולפעמים יותר טוב מאיתנו,אנחנו בתור הורים תמיד חוששים יותר. אז אני מקווה שיפתיעו אותך בתגובה שלהם,ואני מקווה בשבילך שתהיי חזקה וזה המסר שתעבירי להם שמשפחה זה משפחה,גם אם מישהו צריך לעזוב שיהיה יותר טוב. מאחלת לכם דרך קלה ושהתקופה הלא קלה הזו תעבור מהר ועם הרבה חוזק.
 
מסר אל ליבה של אמא

בעיתות משבר,במיוחד משבר פרידה, ילדינו הופכים בוגרים ולעיתים גם מבוגרים הם כואבים, חשים כל רגע בכאב, נזכרים ברגעים יפים יותר... אנו מקור כוחם , אך חשוב להבהיר להם כי גם הם מקור כוחינו ויחד, בכוחות משותפים עוברים ושורדים בתחילה עם דמעה של עצב ובהמשך לומדים לנגב את הדמעה ולהמשיך הלאה כי מוכרחים כי חייבים כי החיים עוד ארוכים ועוד יבואו רגעים יפים...
 

*may*

New member
תמיד אפשר...

אז עצה אחת, כי את כל השאר כבר אמרו כאן - אף פעם אל תאשימי את עצמך (ולא את האב ובטח שלא אותם), ואל תתני להם להרגיש את האשמה, כי זה יאכל אותם מבפנים. תנסי לדבר איתם ולנסות שיבינו שאף אחד לא אשם, כי בגיל צעיר מחפשים הרבה את האשם..
 
למעלה