אילו רק...

red flower

New member
אילו רק...

אני ברכבת, נרדמת על הריצפה אין מקום. אנשים עוברים מעליי מתחככים בי דורכים עליי. מסריח ועייף לי, הגב כואב מהישיבה על הריצפה. בסוף מתפנה מקום ואני קופצת מהר ומתיישבת. בחור בגילי, איפשהו בין 18 ל 22 יושב פסוק רגליים, בטוח בעצמו בביטחון של נערים, כאלה שמזיינים ובורחים, אבל אח....כמה סקס. אני נראית טוב, אני במדים שלי...החולצה מבליטה את החזה שלי, שגם ככה קשה להסתיר, וריח של שמן קוקוס וניל נוטף ממני. אני מתיישבת והוא לא זז. הרגל שלו נוגעת בשלי והוא תופס את רוב המושב. בהתחלה אני נסוגה, אבל לאט לאט מתרווחת. הרגליים שלנו צמודות מאוד כל הנסיעה. זאת המציאות. בפנטזיה הוא התחיל ללטף לי את הרגל, אני נושמת בכבדות ליבי פועם בחוזקה היד שלו עול במעלה ירכי, והוא מישיר מבט אליי בפעם הראשונה. ואז מבטו פונה אל קצה הקרון, לכיוון השירותים. מישהו רוצה להמשיך?
 

bugbuster

New member
מעיל שמוט מסייע מאוד.

או השמה עצמית כישן או ישנה. וידיים עושות מסלולים בטוחים. שלו? או שלך?
מדינת ישראל על פי הגדרות גיאוגרפיות איננה זכאית לתכולת ולו מטר אחד של מסילת ברזל. נקודה.
בפועל עיקר תשתית המסילות היא אימפריאלית, עותמאנית בתחילתה, כשמסה"ב יפו (תל אביב עוד לא הייתה,) ירושלים ניסללה ראשונה, חלק להכנות ביקור הקייזר וילהלם בסוף המאה התשע עשרה. עיקר תשתית מסילות הברזל היא בריטית, ולוודאי בראיה אימפרייאלית, הייתה גם מלחמת עולם שניה ששימשה זרז, (עיין כתובת פלוגת ההנדסה בונת הגשרים בנקורה, היא ראש הניקרה.) רכבת חיפה תל אביב? פחחח, קטע ממסילה מיזערי וקטון ממסילה אינטרקונטיננטלית במהלך: אלכסנדריה (אפריקה,) אל עריש - עזה - יפו - חיפה - עכו - ביירות (כבר אסיה מיזמן אם שכחנו אינטרקונטיננטלי.) פיתוח ישראלי ממשי היא מסה"ב מישור רותם (פריקלס,) דימונה אשדוד. למה הרצאה גיאוגרפית שכזו?
להזכירנו שאיננו משופעים בחווית נסיעה ברכבת. כפי שהייתה מלכת התחבורה לפחות במאה העשרים, או כבר מהרבע השלישי במאה התשע עשרה, (מלחמת האזרחים בארצות הברית הייתה הראשונה להשתמש במסילות ברזל לשימוש אסטרטגי,) ומדובר בטווחים חוצי יבשות או מחברי יבשות ממש, בעשרות שעות נסיעה אם לא ימים אחדים ואף שבועות, לחציית אירופה, רוסיה, ארצות הברית, הודו וכדומה. למה הרצאה גיאוגרפית בפורום סקסיסתי?
פשוט. כדי להגיע לפריט אחד חשוב. שמיכה. שמיכה היה אביזר נסיעה מקובל אם לא הכרחי בטווחים שכאלה. ושמיכה אין כמוהה להישמט ולחרוג מגבולות טריטוריה של בעליה לשכנתו, או השכנה המבוהלת שממהרת לשמוט את שמיכתה פן אוי לעיניים, יבחין מי מנוסעי הקרון בשכן מצמיד הבירכיים.
עוד לא הגענו לקרונות שינה.
עוד לא למחוזות נידחים, לחשש הנוסעים מהלא נודע והקירבה הנוצרת בינהם, וזאת ללא קשר אם שכחנו לרגע את היצטרפותם לממלכת מוטיב הדרך, אחד מהגדולים במוטיבים שבספרות. המילה מסע. המילה דרכים. עוד לא הגענו למצב הארוטי בו קרון צפוף בתחילתו של מסע הידלל ונותרו בו רק שניים. עוד לא, עוד לא אבדה תיקוותנו לדעת מהי חווית נסיעה ברכבת ממש. בקונטקסט הזה פרח
יקירה, היית ממשיכה?
 

red flower

New member
וואו

אתה כותב והמילים שלך לוקחות אותי רחוק רחוק, אירוטיקה מפורטת וסמויה וכל כך מעודנת. כזאת שמהולה בסקרנות והיסטוריה רחוקה והאהבה שלי לנסיעות ונדודים ואנשים זרים. כמה פעמים העיניים פוגשות את מבטו של אדם זר ולרגע הסיטואציה מחברת בינכם ואני רוצה להוריד את כל המחסומים ולהיות אחד עם הבן אדם הזה שמייצג כל כך הרבה בשבילי שמנציח בי איזה צוענייה קטנה שרק רוצה לאהוב ולהמשיך....זה מזכיר לי סיפור יפייפה שקראתי ואני לא זוכרת איפה. על אישה שנוסעת ברכבת באירופה ופוגשת חייל הולנדי שחור וללא מילים הם שוכבים במשך שעות ארוכות הוא חודר אליה ובמין הזיה שנראית כמו ימים הם נרדמים ומתעוררים לתוך מין מתמשך שמסתיים באקט סוער... אחת הנסיעות באוטובוס שהכי זכורות לי, היא נסיעה בחזרה מטיול של היחידה..אני ועוד בחור ישבנו ביחד, במושב האחורי, לידנו ישב עוד חייל, עד מהרה הידיים התחילו לשוטט הג'ינס הצמוד שלי כבר היה רטוב לגמרי, היד שלו בתוך התחתונים שלי נדחקת פנימה בזוית בלתי אפשרית....היד שלי על השרוואל שלו והוא מנסה לשוא להסתיר זיקפה מפוארת...בסוף פרסנו את התיקים עלינו ונרדמנו ככה, עם הידיים משוטטות אחד על השני כשהבחור ליד מנסה במבוכה להסתכל מהחלון..:)
 

bugbuster

New member
כשהבחור ליד ... במבוכה... מהחלון

כן. יום יבוא והפתיחות תהייה כזו שגן ההוא מהצד, ישוטט, לא? פחחחחחחחחחחח. כן יקירה. שם המישחק הוא לעולם מכנה משותף. דרך, נסיעה, מסע, מאחדת את הנוסעים בדבר משותף והטעון טעון הזה. מרובים סיפורי חייל ואישה, ואף מיתבקשים. החייל מסמל את הצעיר, הנירעב, והזמני. הוא לא קבוע, כפי שכך כל נוסע בטרמינל ובכלי התחבורה לסוגיהם, אך החייל בא הולך, או יילך בביטחה לאחר המיפגש / מעשה. מאידך הוא בוגר, ו, אכן, רך אולי למראה, אך כבר בעל רשיון לכוח ואלימות, ללוחמנות ולחימה, שהרי לא התגייס לצרכי גידול חמניות, או חלוקת לחמניות לבתי אבות. ברובד העמוק ביותר, ברור שהדרך, המסע, הנדודים, מקודדת בנו עמוק עמוק פנימה בתיכנות הקמאי של נפשנו והתנהגותינו. אז דרך ומסע
אדום, מה? ומה עכשיו? לקנות כרטיס לנסיעונת החטופה הזו ביום ראשון, תל אביב חיפה? טוב'פסדר, ולו גם נהריה באר שבע, נספיק?
 

מתי2צ

New member
הוא קם וניגש לשירותים .את מבינה את הרמז מחכה

מחיכת ופורמת את כפתורי חולצתך הוא מצמיד אותך אליו ופטמותיך הזקורות נמחצות על חזהוהשרירי הוא אוחז בישבנך המוצק ומתחיל להוריד את מ
 
את מבפנה מבטך לפנים כאילו לא שמת לב.אני קם.מפ

אליי.אני נכנס.אחרי עשר דקות של המתנה אני מחליט לחזור.אני פותח את הדלת והנה את .דוחפת אותי פנימה וסוגרת את הדלת.עומדים במבוכה קלה
 
המשך:העיניים שלך בתוך שלי במבט של ערגה ונצח ו

בחולצה שלך.כל פרימה משחררת עוד קצת את השדיים הענקיים שעד עכשיו היו לחוצים כל כך בחולצה.הוניל והקוקוס נוטפים מהקטיפה השחומה של...
 
המשך

שדיים.את בלי חולצה.אני פותח את החזייה שגם ככה בקושי מכסה את הפיטמות והשדיים קופצים אליי עגולים ענקים שחומים ופיטמות סגולות..
 
המשך

מכווצות מייחלות ללשון רכה.את מחייכת חיוך מבוייש.רוצה לחבק.אני עדיין לא נותן.אני מפנה אותך לקיר ומשעין אותך.הרכבת עוצרת בתחנה שלי
 
המשך

אני מוציא סכין מהתיק ומתחיל לחתוך את המכנס הצבאי שלך מתחת לחגורה.לבסוף את נשארת עם חגורה שממנה נושרים חוטי בד קצרים על החוטיני
 
האדום ומגפיים שחורות.

אני חותך את החוטיני.הסכין נוגע בך.את נאנחת.מתגלה לעיניי ישבן עגלגל ונערי.שחום ונפוח ביד אמן.אני מתפשט.אני ערום.הזין רטוב כולו
 
מהמראה שלך.הגוף שלך צר ועדין וחם והישבן קטיפ

אני מפסק את הישבנים ומעביר את הזין בינהם.מדי פעם לוחץ על פי הטבעת.אני מסובב אותך ומתחיל להשפריץ על השדיים ואז בעדינות מפסק את
 
פיך ואת שאר הזרמים הנחתי ישירות

לכיוון לשונך הקטנה.על בירכייך ניסערת בולעת את הנוזל הגנבתי נשיקה והעמדתי אותך לאותה תנוחה.המשך יבוא..
 
המשך

מכווצות מייחלות ללשון רכה.את מחייכת חיוך מבוייש.רוצה לחבק.אני עדיין לא נותן.אני מפנה אותך לקיר ומשעין אותך.הרכבת עוצרת בתחנה שלי
 
למעלה