אילוף השור

על מה אתם מתווכחים

יש פה התייחסויות אסתטיות למצבי תודעה שונים.
השור הוא בכלל לא הפואנטה.
דרך היופי של כל חלק אפשר לחוש אינטרוספקטיבית את התנועה של המחשבה.
כאשר מתגלית התנועה של המחשבה- היא חדלה, ולכן זה טקסט מדיטטיבי במהותו (במהותו, ולא בשיטה טפלה כלשהי שמפרשת אותו לכאן או לכאן).
הטקסט מעורר גילוי, והגילוי הוא יסוד המדיטציה.
לא צריך, עם זאת, לתלות בו תקווה כי בסך הכל מרק עוף בלי עוף הוא לא באמת מרק עוף ואגוזים שניתנים למי שאין לו שיניים אינם באמת אוכל.
אם הוא יפה בעיניך- מה טוב. אם לא- עזוב.
 

lightflake

New member


 

lightflake

New member
עם הסתייגות קלה

כי ניתן להבין מדבריך שהיצירה ערכה רק בערך האסטטי שלה שהוא מדיטטיבי ואינה מצביעה על ממשות, אני טוען שיש כאן הצבעה על דבר ממשי לגמרי שכל אחד יכול למצוא בתוכו
 
לא מסכים

אם הממשות שהיא מצביעה עליה מודעת לך- אז אין היא אלא קישוט אסתטי לממשות הזו ויש בה אסתטיקה של חדות וצלילות ובהירות.
אם הממשות שהיא מצביעה עליה לא מודעת לך- אז אין היא אלא צילה של הממשות הזו ולכן יש לה רק ערך אסתטי, אלא שהערך הזה הוא במיסתורין, בסוד, בחידתיות.
אם נדמה לך שתוכל "להגיע להארה" או אפילו לקנות איזושהי דעת צלולה וברורה מהיצירה הזו- אתה שוגה באשליות, לדעתי. אתה מוזמן לנסות, עם זאת, ולספר לנו מה העלית בחכתך. הרי אתה אוהב לחפש, לטענתך.
החיפוש שלך והגורואים החדשים שאתה מוצא חדשות לבקרים תמיד מזכירים לי את תוכחתו הקולעת של זרתוסטרא לתלמידיו "טרם חיפשתם את עצמכם וכבר מצאתם אותי".
 

lightflake

New member
נו בודאי שהיצירה עצמה היא רק צל חוור

של מה שהיא מצביעה עליו!
וזו האמת לגבי כל טקסט רוחני שאי פעם נכתב

החיפוש הוא תמיד רק אחרי עצמי
וכל הגורואים מדברים מתוך אותו "עצמי" יחיד
אבל את זה אתה לא תבין
 
לא נראה לי שהבנת את הנקודה

הנקודה היא שאי אפשר למצוא את ה"דבר האמיתי" באמצעות היצירה אלא אם כן כבר מצאת אותו לפני כן.
אם מכירים רק את הצללים שמרצדים על קיר המערה, אז אי אפשר לזהות מה בדיוק מייצר אותם.
אבל אם כבר יצאת מהמערה- תוכל לזהות בדיוק על מה מדובר.
היצירה הזו היא יפה מאד, כמו כל הבודהיזם וכמו כל דתות המזרח והמערב, וכמו דברי כל המורים הרוחניים והמוארים.
אבל אף אחד מהנ"ל אינו יותר מצל. כל עוד לא מצאת את הדבר האמיתי, מקור הצל, בתוך עצמך- הכל הוא רק צללים, ולכן אפשר באותה מידה לוותר עליו.
אין שום ערך לדתות מלבד ערך אסתטי. אין שום ערך למורים מלבד ערך אסתטי. אין שום ערך לאמונות מלבד ערך אסתטי.
 

lightflake

New member
אז בשביל מה אתה חושב שטרחו לכתוב את זה?

רק להנאה של אלו שכבר יודעים על מה המדובר ?
בפירוש לא
אתה קצת מפשט את העניין כשאתה מדבר על מודע לעומת לא מודע, יש דברים בתוך כל אדם שנמצאים במצב שהוא לא מודע לגמרי אבל קיים גרעין מסויים או תת-מודע והקריאה עוזרת להעיר או להאיר משהו, בטח שזה לא יתאים לכל אדם אלא למי שהדברים כבר מתחת לפני השטח ומוכנים להפוך למודעים יותר, זרע שכבר עומד לנבוט הוא לא כמו זרע יבש לגמרי.
לומר ש"אין שום ערך מלבד הערך האסתטי" זה פשוט לדבר רק על נסיונך האישי הצר כעולם הנמלה, בטח שלא על נסיונם של כל בני האדם בכל ההיסטוריה והמפגש שלהם עם כל הדרכים/דתות/מורים...
...
 
בשביל מה עושים אמנות?

וכלל לא אמרתי שרק אלו שיודעים יכולים להנות מזה. גם אלו שלא יודעים נהנים מזה.
ככלות הכל- הידיעה הזו אינה חשובה כל כך.
אתה לא יכול להכניס יצירה אמנותית בשבלונות התפיסתיות המוגבלות שלך בתוך מחפש רוחני. לא הכל נוצר בשבילך כמחפש רוחני שהחליט שהוא רוצה להשיג את ההארה או האמת המוחלטת או השד יודע מה. יש ביטויים רבים לרוח האדם ואמנות היא אחת מהן.
עולמך הוא זה שצר כעולם נמלה. אתה מצמצם הכל לאתוס של חיפוש אידיוטי ומורים ותלמידים. יש יותר מזה. צא מהגנון.
 

lightflake

New member
חח.. אבל זה לא המונה ליזה

זה חלק מלימוד במסורת הזן - שכן! מטרתה היא "להגיע להארה" כפי שזה מכונה, ידידי היקר, לא ליצור אמנות יפה, לא לבלבל את המוח בפילוסופיות, לא להכות נזירים במקל, המטרה של הזן היא התעוררות כמו זו שקרתה לאביהם הרוחני סידהארתה ודווקא הזן במיוחד ניסה לקחת את הבודהיזם ולהוציא ממנו את כל החרטא הדתי שנוסף לו עם השנים בהודו ולעשות אותו לכמה שיותר פרקטי
 
אני לא יודע למה אתה משתמש במונחים גסים כ"כ

כמו "בילבול מוח". מלוא תבל מלאה בדברים שאינך יכול לקטלג בתוך השבלונות התפיסתיות האידיוטיות של התורות הרוחניות שלמדת מפי גורואים מגוחכים.
אני לא מקבל את התזה הנפוצה שהפילוסופיה המקורית שמאחורי הבודהיזם מטרתה להביא אנשים להארה. זו אינטרפטציה שלה, ואני סבור שזו אינטרפטציה שגויה באופן מהותי.
מטרתה להביא לאושר ולא להארה. היא מסתמכת על מוארים כדי שידריכו אנשים אל ה"אושר" (כלומר להתגבר על דיכאון). אבל אי אפשר להדריך אנשים להארה. הארה נובעת ממשהו פנימי. אתה כנראה לא תופס את המשמעות של המילה פנימי. פירושו של דבר שאין שום דבר שבא מהחוץ שיכול להביא אותך להארה. לא מורה, לא הדרכה, לא קומיקס עם שוורים, כלום. זו תופעה שמקורה פנימי.
נראה לי שאתה מחפש ניסים ונפלאות. אין לך דרישות רציונליות מהמציאות אלא דרישות פנטסטיות ולכן אתה בקונפליקט.
אם אתה כל כך רוצה את החוכמה- אתה צריך לגלות אותה. אף אחד לא יתן לך אותה. אין מדברים על מעשה מרכבה אלא עם מי שלמדה מדעתו. כל "גורו" שיתן לך את התשובות מרמה אותך.
יש לך מוח, למה אתה לא משתמש בו כדי להפיק חוכמה? אתה מחפש דרכי קיצור, פיתרונות קלים. בגלל זה אתה טרף קל לשרלטנים. אתה נהנה מזה? יש לך נטיות מזוכיסטיות ואתה אוהב שדופקים אותך? אם כן- תמשיך להאמין לכל דבר וללכת אחר כל הבטחה מפוקפקת למופלא.
 

lightflake

New member
אתה זה שממציא אינטרפטציות

פשוט אין לך מושג בסיסי על מה אתה מדבר, תגיד, אולי תקרא את הערך "זן" בויקיפדיה לפחות? אני מסביר לך מהו הזן, "בלבולי מוח" במילים קצת יותר עדינות של דוגן עצמו: "...הניחו לתרגילים של השכל, הפסיקו לחקור מילים ולרדוף אחר אותיות, לימדו כיצד לבצע צעד לאחור שיפנה את האור אל העצמי. גופכם ותודעתכם ישילו עצמם מעצמם ופניכם המקוריות יתגלו. אם ברצונכם להשיג את הממשות החלו לתרגל את הממשות, עכשיו."

מורי הזן עצמם לא עשו הנחות, לא סתם מספרים על מורה זן שלא היה לו עצים איזה לילה קר אחד אז הוא פשוט שם את הפסל מעץ של בודהה בתוך האש, זה בא להראות משהו, אותו דבר עם הציור הידוע של אחד מאבות הזן הענקיים היו-ננג קורע את מגילת הסוטרות ! http://www.dharmanet.org/coursesM/zafm/zenart6.htm
למה ? מה זה בא להראות ?
הזן עצמו מתנגד ל*בלבולי מוח* ובפירוש מכוון להארה ולא לכל רעיון אחר בדרך הכי פרקטית האפשרית (בעיקר ישיבה שקטה בלי שום דבר אחר, בדיוק כפי שבודהה עצמו עשה)
 
כמה מונחים

לשם הדיון אגדיר מונחים (אני לא מקובע על סמנטיקה ואפשר אולי להגדיר דברים אחרת):
ידע- אפשר להשיגו מאנשים אחרים ומדעתך.
חוכמה- אפשר להשיגה מדעתך בלבד.
הארה- אי אפשר להשיגה, היא באה מאליה ואינה תלויה בידע.
א. החוכמה משקפת את ההארה אולם אינה ההארה, והיא מאחדת את הדעת.
ב. הזן (והבודהיזם בכלל) מנסה לכוון אותך לחוכמה הראשונית שמשקפת את ההארה באופן הטהור ביותר.
ג. החוכמה הראשונית הזו, מכיוון שהיא מאחדת ידע, היא אמצעי לאושר. ריבוי הידיעות הנפרדות בלי גורם שמאחד אותם משרה על הנפש דיכדוך. החוכמה המאחדת היא לפיכך- גורם לאושר (כלומר אמצעי להילחם בדיכאון).

ולכן אני טוען שהמטרה של הבודהיזם היא אושר, והאמצעי הוא חוכמה מאחדת שמשקפת את ההארה (שאי אפשר להשיגה אלא היא באה מאליה למעטי מעטים).
 

lightflake

New member
הבנתי...

אז לא הבנת את מהות הלימוד הבודהיסטי, המטרה היא "להפוך" לבודהה בעצמך
ואני שם מרכאות כי זה יותר גילוי טבעך המקורי מאשר משהו שאתה הופך אליו, זו אילימינציה של התוספות השקריות, והשארות עם הטבע המקורי שהוא בודהה, תודעה טהורה, ידיעה עצמית.

עם הבדל כזה בסיסי בהבנה שלנו לא נראה לי שיש על מה לדון
 
לא הבנת דבר

המטרה אינה להיות מישהו אחר. לא בודהא ולא שמודהא.
ובאשר לגילוי טבע הבודהא- הרי זה בדיוק מה שאמרתי- זו "החוכמה שמשקפת את ההארה".
אתה לא שם לב שאתה חוזר על מה שאני אומר.
אין טעם בדיון כי אתה פשוט לא מסוגל להודות שלא דייקת, שטעית, שהמטרה אינה "הארה" אלא חוכמה שמשקפת את ההארה שממילא קיימת.
אתה חמור עיקש שמחפש הצדקה לחמוריות, לפריקת עול החוכמה. להיעדר שכל. אתה רוצה בכסילות ואתה מחפש תורות שיאפשרו לך להיות שוטה.
אם אתה כ"כ רוצה להיות שוטה- פשוט היה שוטה. למה אתה מוכרח לגייס את כל החוכמות שאתה פוגש לטובת הכסל החמורי שלך? זה גם לא נכון אסטרטגית- שהרי יהיה לך קל יותר פשוט לא לעסוק בהן.
לפחות שתהיה לך חוכמה אחת- חוכמה חמורית: לא לעסוק כלל באף חוכמה אף לא כדי להצדיק את החמוריות.
הרי חכם נמנע מהבור שהנבון יודע לצאת ממנו. ועל כן- בורות תהא חוכמתך.
בכל זמנך אכול ושתה וחרבן והשתן כמו בהמה, כי זה מה שאתה מחפש. זו ה"הארה" שאתה מדמיין לעצמך. החופש האולטימטיבי מהשכל.
למה לך בחוכמות לנבור כאשר אפשר לנעור? ולמה את המוח לאנוס אם חציר אפשר ללעוס? ולמה בהיגיון להתפלפל אם אפשר את הפילוסופיה לבטל? מדוע לפצח אגוזים אם תענוג לשחרר גאזים? מדוע את הלשון לחדד אם אפשר את השפיות לאבד? וכי למה לך ריכוז אם תבונתך שוכנת בעכוז? ומהו אושר רוחני מול תענוג בית השימוש הריחני? ועל שום מה את המוח לקרר אם אפשר לנהוג כקריזיונר? ולמה תהא חד משמעי אם רבים כל כך רחשי המעי?
אם כן- היה חמור פרא אשר לא יודע דבר ואשר לא מתפתה לדעת דבר. כי הדעת היא אויבתך המפתה אותך והחופש הוא מעבר לפינה, אם רק לא תתפתה לדעת, זו הזונה המשחרת לטרף... אכן, היה חמור גיבור, הכובש את יצרך לדעת ובוחר בחשיכה, כי חושך הוא אור, וזאת יגיד לך כל חכם (כי חכם הוא טיפש) וכל צדיק (כי טוב הוא רע).
אל תשים ליבך למוכיחיך שמתעקשים איתך על החוכמות שהן ישרות. כל החוכמות פתלתלות הן ועקומות ולכן רק החמור העיקש אשר דעותיו הקדומות ננערות בעוז ובגבורה יגיע לרזי דרזיהן. כי הכוח ולא המוח הוא יסוד האמת ואין אמת אלא אמת מוחלטת אשר הוחלטה בשעת חלומה של נשמת הקוסמוס, שהוא כידוע לכל, חמור עיקש בעצמו!
לפיכך- היה טיפש ומטופש, ממסד ועד טפחות!
 

lightflake

New member
קראתי כמה שורות

כשתתאפס על עצמך ותתחיל להתנהג כמו אדם אז נוכל להמשיך בדיון, למרות שאיני רואה טעם בזה...
 

lightflake

New member
הספיקה השורה הראשונה

כדי לראות התלהמות פראית שנובעת פשוט מתוך בורות "המטרה אינה להיות מישהו אחר. לא בודהא ולא שמודהא"
הרי כבר כמה וכמה פעמים הסברתי לך ש"בודהה" אינו שם פרטי של אדם אלא זהו כינוי שמשמעו "הנאור" או "המואר", אז אין שום קשר לנסיון להיות מישהו אחר... אז מדוע שאמשיך לקרוא נביחות משתוללות חסרות כל תבונה...
 

lightflake

New member
ואם היית קורא בהודעה השנייה כתבתי לך

שהדלאי למה עצמו אומר בפירוש שהמטרה הנעלה היא "להיות בודהה" ממש במילים האלו, אז אמנם אתה האדם הכי חכם בעולם אבל לפחות בבודהיזם הטיבטי תסכים איתי שהדלאי למה מבין טיפל'ה יותר ממך?

http://youtu.be/TxbXGdZYqyQ
(שם בסוף)
 
תביא בחשבון שהוא מדבר לקהל אמריקאי

שרואה תוכניות של הכתבת הרדודה הזו.
מה גם שהבודהיזם שהוא מקדם הוא צורה די מנוונת של בודהיזם שבה יש אלילים ומיתולוגיה שלמה שהושפעה מפולקלור ואמונה עממית.
קראתי דברים שהוא כתב ואני יכול לומר לך שהוא מדבר, בין השאר, על שלוש רמות של מסירת ידע בודהיסטי- הנמוכה ביותר היא ברמה עממית והשתיים האחרות נעשות יותר מופשטות.
אם אתה רוצה להיתלות בדברים שנאמרים ומכוונים לרמה העממית- שיבושם לך. תאמין בגן עדן ותאמין שאתה תהפוך להיות בודהא. תאמין, חמוריקו, תאמין.
כנאמר- אי אה!!!
 

lightflake

New member
האומללות שלך זועקת מכל הודעה

אבל עד שלא תשחרר את היוהרה ותאפשר לעצמך לפתוח את הלב (גם אם פגעו/ניצלו את זה בעברך) זה רק ילך ויחריף

אני לא יכול לעזור לך, באמת מצטער
 
למעלה