אילוף השור

[ינוקא1]

גם אני מעריך אותך מאותה סיבה בדיוק

 

[neophile]

אני דווקא לוקח את הטקסט בהקשר למהות ואישיות

למרות שעל פניו זה דווקא דומה יותר למשל המרכבה וזה גם קשור אבל מה שיותר קשור אלו המושגים של מהות ואישיות .

הרוכב זאת האישיות , האגו שהביטוי שלו הוא שיכלי בעיקרו
השור הוא המהות , ה"ילד הפנימי" שהביטוי שלו הוא רגשי בעיקרו

בתמונה הראשונה ישנה הכרה בכך שמשהו חסר ,
בתמונה השנייה מתחילים למצוא עקבות של המהות אבל זה עדיין בא מצד האגו
בתמונה השלישית ישנה חוויה של המהות - של הילד הפנימי , חוויה קסומה שכזאת ...

חשוב לציין שהמהות והאישיות הם לא ה"שחקנים" היחידים בסיפור הזה .
למשל בתמונה הראשונה ישנה חוויה של עצמיות אבל זאת חוויה חסרה כי האגו לבדו לא ממלא את כלל העצמיות\הוויה .

בתמונה השנייה מתחיל חיפוש אחר עקבות של "הילד הפנימי"
זה יכול להיות מחשבה כמו - בא לי לשחק כמו ילד ..

בתמונה השלישית ישנה חוויה של הילד הפנימי , אבל גם כאן - זאת לא חוויה שממלאת את כלל ההוויה

קודם היתה חוויה של האישיות בלבד , לאחר מכן - של המהות בלבד

בתמונה הרביעית מתחיל הגישור בין המהות לאישיות , האישיות נאבקת לתפוס את המהות .

 

[ינוקא1]

סבבה

אני חושב שחלק מהיופי זה הפירוש האישי למשל.
ואני חושב שהפירוש שלך טוב.

 

[neophile]

זה לא פירוש אישי לגמרי

זה על פי הדרך הרביעית ( ההבנה שלי את הדברים)

אומנם אני זה שפירשתי את זה אבל החוויות שעל פיהן פירשתי באו מההתנסות שלי בדרכי .

 

[ינוקא1]

סבבה גם.

לימוד זה כמו עיכול -
מקבלים אוכל מכל מיני מקורות , חלק נכנס אלינו והופך למי שאנחנו וחלק נזרק החוצה.

כאשר למדת משהו והוא הפך לחלק ממך ומהתנסותך , זה הפך להיות גם "אישי" שלך.

 

[neophile]

אבל יש בזה חסרון - בלקבל מכל מני מקורות

אוספנסקי בספר שלו מציין שהדרך הרביעית היא שיטה שלמה בפני עצמה ( הרמטית) ודיי פקפקתי בזה אבל הסכמתי לקבל עלי את התנאים האלה ולראות מה יקרה - לא לערבב עם שיטות\דרכים אחרות ואני שמח שעשיתי כך.

בלי קשר לשיטה עצמה אני חושב שההרמטיות היא אלמנט חשוב כי אי אפשר כל הזמן להיות בספק לגבי מה שאתה יודע והווה ולחפש לזה הסברים והקבלות שונות כי זה משאיר את הדברים ברמה שטחית . אני הייתי במקום הזה הרבה זמן וזה לא הועיל לי .

 

[ינוקא1]

זה תלוי בדבר אחד -

כמה מערכת העיכול שלך הגיעה ל"בשלות" להתמודד עם סוגים שונים של אוכל.
תינוק למשל צריך רק סוג אחד של אוכל , חלב. ואם יביאו לו סוגי אוכל רבים ושונים התוצאות תהיינה הרות אסון.
אך ככל שמערכת העיכול שלך בשלה יותר , אתה יכול לאכול סוגים שונים , ולהוציא מכל אחד בדיוק מה שאתה צריך להוציא.

אני מסכים שבהתחלה צריך ללמוד באופן יסודי שיטה מסוימת אחת כמו שצריך (אצלי זו היתה קבלת הרמח"ל) , ואז אחרי שיש לך בראש מבנה שלם , אתה יכול להפיק תועלת גם משיטות אחרות וזה לא "יערבב" אותך.

 

[שנטידווה]

את הדברים הללו אני חושב שהבנתי.

מה שלא הבנתי הוא עניין הריקורסיה.

 

[neophile]

כוונתי שאלו שלבים שחוזרים עליהם

לפחות על שלבים 1-3

עד שבאמת "תופסים" את השור בשלב 4 שזאת התגבשות מסויימת .

בשלב 5 זה כבר דרך חדשה מתוך ההתגבשות הזאת שנוצרה .

 

[שנטידווה]

אוקיי.

עכשיו אני חושב שהבנתי את דבריך לגמרי

 

[lightflake]

אובססייה שכלית ללא מוצא

 

[בן טל-שחר]

"כי כפי שכתב בן"... אז הנה בן ממשיך לכתוב:

אני חושב שאם היית כותב במקור משהו כגון "בשבילי המשל הזה מצביע כרגע על..." אז פחות התנגדות היתה מתעוררת. לא שאתה צריך לעורר פחות התנגדות או משהו. תרגיש חופשי לעורר התנגדויות, אם זה רצונך. אני פשוט מצביע עכשיו על מה שהצטייר אצלי כאחד מהצירים המרכזיים בדיון שקראתי בינתיים להנאתי (תודות שלוחות בזאת לכל המשתתפים!

).

אולי הדבר דומה למישהו שלמד קבלה במשך שנים אצל מורים מעולים והנה בא מורה מוכשר לטאי-צ'י (לדוגמה) ואומר לו משהו כגון: "יפה מאד! אך אני הייתי מסביר זאת אחרת מעט - הייתי אומר שהספירה הראשונה, 'ספירת המלכות', היא עמידת המוצא, המלאה בהדר, של הקאטה; בעוד שהספירה השניה, 'ספירת היסוד', היא בעצם העקרונות היסודיים שעליהם בנוי הכל ובנויה גם הקאטה כמובן".
אז יתכן שזהו פירוש אישי מועיל מאד עבור אותו מורה לטאי-צ'י, לאותו זמן, אולם טבעי שהמומחה לקבלה יגיב בנסיון להבהיר למורה לטאי-צ'י שהספירות האלה מתייחסות, במקורן, למשהו לגמרי אחר. בין היתר כדי שאותו מורה לטאי-צ'י לא יילך לתלמידיו ויספר להם שזוהי בעצם המשמעות האמיתית של הספירות הקבליות.

יחד עם זאת, כמובן שכל דבר יכול לשמש לכל דבר, כשהוא במקומו. אבן מעוצבת שנועדה במקורה לשמור שהניירות לא יעופו מהשולחן, יכולה במידת הצורך לשמש כלי להגנה עצמית, לדוגמה; אף אחד לא יגיד לאדם שהציל כך את חייו וחיי אחרים, "היי, זה לא השימוש הנכון לאבן הזאת, תניח אותה מיד חזרה על השולחן", מפני שאפשר להשתמש כאמור בכל דבר, לכל דבר, כשהוא במקומו הנכון, ברגע הנכון.
רק אתה יכול לדעת באמת ובתמים אם שימוש מסויים הינו נכון ומעצים עבורך, כפי שאתה כבר יודע היטב.

ואני בעד. אם אני צריך לנחש אינטואיטיבית, הפירוש שהצעת מושלם בשבילך לכרגע.

אני כמובן יכול לטעות לחלוטין - זה רק הניחוש הפרוע שלי.

ואם השור המאולף עבורך הוא התשוקות הבהמיות עליהן אתה עכשיו רוכב בדרכך אל ההארה, לך על זה (כלומר, רכב על זה). קח גם קידה ממני לדרך. כדאי אולי שתדע, באותו זמן, שזהו פירוש אישי שמעצים אותך, לצרכיך-שלך. חליפה תפורה אישית. אם זה עובד בשבילך אז זהו שימוש נכון. לעתים "הפירוש השגוי" הוא "הפירוש הנכון"; ולעתים לומדים את "הפירוש הנכון" באופן כה שטחי ומנותק, עד כי "הפירוש הנכון" הופך להיות "פירוש בהחלט שגוי", הגם שהתלמיד חוזר על מילותיו של המורה אחת לאחת, כאילו באמת הבין אותן. אנחנו בני אדם ואנחנו מוּעדים לטעות, למרבה המזל.

כך שאם הודעתי כולה שגויה יותר מתפרחת ריח נאדו של חזיר בר צעיר שאכל דבר מה שאינו כשורה, אנא סלח לי.
וגם על הדגים.

 

[ינוקא1]

תודה לבן

על תגובותיו המבודחות משהו

בקיצור - אני חושב שהפירוש שכתבתי הוא יותר נכון מהביאור שנכתב שם , משתי סיבות :

1. הפירוש שלי עיקבי - השור נשאר אותו שור מתחילת המשל ועד סופו. הילד נשאר אותו ילד מתחילת המשל ועד סופו. לעומת זאת בביאור שם בכמה קטעים כל קשר בין הפירוש לבין המשל הינו מקרי בהחלט.

אין זה משנה לאיזו מסורת אתה משתייך , קבלה או בודהיזם וכו' , כדי שפירוש לטקסט יהיה טוב הוא צריך למלא שני תנאים :
א. להיות עיקבי
ב. תואם לרוחו של הטקסט.

וגם אם אינני בודהיסט , עצם זה שבפירוש שאני הצעתי השור נשאר אותו שור מתחילת המשל ועד סופו , זה כבר אומר שהפירוש שהבאתי נכון יותר מהפירוש בביאור.

יתכן שבודהיסט יציע פירוש יותר נכון ומדויק , המבוסס על מונחים מהמסורת הבודהיסטית - סבבה. אשמח לראות. אך גם הוא יהיה פירוש התואם לרוחו של הטקסט , ופירוש עיקבי. אחרת זה לא פירוש אלא רעיונות אישיים במסווה של פירוש.

כמו כן במסורת הבודהיסטית יש בהחלט עניין עם הכנעה של תשוקות , הפרישות בה נוהגים נזירים בודהיסטים היא די קיצונית ומחמירה לעומת מה שנהוג ביהדות.


2. הפירוש שלי נובע מחוויה אישית , ואני יודע שהחוויה האישית בעניין הזה זהה הן אצל בודהיסטים והן אצל יהודים. כל מי שעשה עבודה אמיתית יגיע למסקנה זו , גם אם יתאר אותה באופן מעט אחר.
עד שלא הכנעת את ה"שור" שלך , אינך יכול להגיע להארה.

יש לך סך מסוים של אנרגיה , או שהוא מכוון כלפי תשוקות - נשים כסף וכבוד , או שהוא מכוון כלפי מעלה.
אי אפשר לרדוף אחרי נשים כסף וכבוד ולהגיע להארה. אין דבר כזה.
אי אפשר שהשור ישלוט בך , ותהיה מואר.
צריך לתת לשור מספיק כדי שהוא יחיה ויהיה בריא וחזק , אך המצב צריך להיות שאתה שולט בשור ולא השור שולט בך.
וזה נכון לגבי כל דרך רוחנית אמיתית !

רק לגבי השיטה "איך להכניע את השור ?" כאן ישנם הבדלים בין דרכים רוחניות שונות.

יום טוב !

 

[lightflake]

הסגירות של המיינד המכור לעצמו

לא מאפשרת לימוד

 

[ינוקא1]

הסגירות של השכל ושליטת השור, לא מאפשרות

לימוד.

 

[בן טל-שחר]

נחמד... פרובוקטיבי... מתריס

ונדמה לי שגם חושף בצורה ברורה יותר את הסיבה להתנגדות של שנטידווה לפירוש שהצגת.

והטקסט שלך שכתבת והדגשת - יפה כמובן ובעל ערך. מאחל לכולנו לישמו בדרך הנכונה (לנו).

אני מזמין אותך בהכנעה לקרוא שוב את משל השור.
ולתת תשומת לב רבה יותר לחלק הראשון מבין השבעה/עשרה חלקים.

החלק החמישי מטעה מאד כאשר הוא מובא בפני עצמו.
ככלל, שווה מאד להשקיע, לעתים, בצעד הראשון של דברים מסויימים.
לדעתי - זאת דוגמה טובה לדבר כזה.

המשך גילוי/כניעה/רכיבה/אילוף/למידה נעימים ופוריים לכולנו

 

[ינוקא1]

תודה

לגבי החלק הראשון -

אני מניח שכוונתך היא לשאלה - למה השור צריך "חיפוש" אם השור זה התשוקות וה"אני הבהמי" כו' ?

(להלן שוב החלק הראשון :

בִּשְׂדֵה הַמִּרְעֶה שֶׁל הָעוֹלָם, אֶת הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים דָּחַקְתִּי הַצִּדָּה לאין קֵץ בחיפושיי אַחַר הַשּׁוֹר.

הוֹלֵךְ בְּעִקְבוֹת נְהָרוֹת שֶׁטֶּרֶם כּוּנוּ בְּשֵׁם, אָבוּד בֵּין הַדְּרָכִים הַמִּצְטַלְּבוֹת שֶׁל הֶהָרִים הָרְחוֹקִים.

כֹּחִי כָּשַׁל וחיוניותי תשה. אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לִמְצֹא אֶת הַשּׁוֹר.

רַק קוֹל הַצְּרָצַר נִשְׁמַע בַּיַּעַר הֶחָשׁוּךְ )

תשובה :
אני חושב שיש לחלק הבהמי איזשהו "גרעין".
(למשל , בטיפולים פסיכולוגיים וכדומה , פעמים רבות צריך לחפור ולחפור עד שמגיעים לנקודה שמסביבה סובב הכל).

החלק של "מיפוי" התשוקות , ההבנה היכן נמצאת המהות הבהמית שלנו וההכרה בכך , היא אולי יותר קשה מהכנעתו של השור !
לכל אדם יש איזושהיא נקודה ששם מרוכזת עיקר העבודה שלו.
מציאת השור זוהי מציאת הנקודה שעליה צריך לעבוד.

מאחר ואני יודע ובעבר עסקת בקסטנדה , ומן הסתם עסקת לא מעט ב"רשימת השחזור" , אז אתה אמור להכיר את זה מהתנסותך.

 

[בן טל-שחר]

יפה... אך כמדומני שגם מעט מאולץ מדי, אולי...?

לא "עסקתי בקסטנדה", אלא הפקתי ואני ממשיך להפיק תועלת מהספרים הנהדרים שהוא כתב

הם מהנים מאד עבורי.
ומועילים מאד גם.

ולגבי השור, תשמע, אולי הוא קורא את המלים האלה עכשיו?? וחושב לעצמו שהבן הזה בחור נחמד אבל יותר מדי נימוח? והוא זע על מקומו כשגיחוך עולה על פניו? וחוסר נוחות מסויים, ביחד עם הרגשה נעימה דקה כזאת, מעניינת? ויחידה מובחרת של מחשבות קוהרנטיות, אסתטיות, מזנקת מיד ממקום מארב בטוח בתוכו בכדי להסביר הכל בצורה יפה ומושלמת?

למצוא את השור זהו תמיד שוֹק חיובי... וזה סוג של למצוא את עצמי.
ואז, כשאני מוצא את עצמי, אני מגלה שאני הרבה יותר מאשר רק עצמי.
התולעת ממשיכה לזחול... אך יש הבדל עצום בחוויה שלה.
מפני שמה שהיה לכוד בה - השתחרר ממנה ומנחה אותה עכשיו.

 

[ינוקא1]

טוב , דבריך מעלים חיוך על פני משום מה

ולגבי קסטנדה , דחילק , תעשה טובה לעצמך , מכל ההמלצות והתרגולים שלו יש רק תרגול אחד באמת חשוב.
שחזור.

(תוכל לקרוא עליו גם ב"מעבר המכשפים" של טאישה אבלאר).

אין הרבה ערך בספרים של קסטנדה , בלי ביצוע התרגול הבסיסי הזה.

מה שכן אפשר לבצע אותו בכל מיני ווריאציות.

 

[בן טל-שחר]

הנה, גם אצלי: