המשך, קצת באיחור..
אני מדברת על פחדים כמו פחד להכשל, לדוגמה.. לא קרה לך פעם שלא עשית משהו כי חששת שיצחקו עליך, לא תצליח וכו'? אם לא- אשריך וטוב לך! אני לאמת זאת ממש מומחית לענין (ומנסה להגמל מזה). דוגמה? דוגמה: כשהתחלתי עם הרעיון של הספר שלי, ישר עלו לי 10001 סיבות, למה לא לעשות את זה: אני לא אצליח למצוא מישהו שיכתוב לי את הטקסט, לא אמצא מו"ל ומי בכלל רוצה לקרוא ספר שאני, סימון הקטנה כתבה?? כל זה נבא מפחד. פחד מכשלון. האם זה "סכנה" ממשית או-לצורך זה- משהו שעלול לקרוא ממש? אני לא חושבת(כבר). כי שהתחלטי לדבר אל עצמי בהגיון, הצלחתי להפריח חלק גדול מהפדים האלה. מצאתי לי מישהי שמוכנה לכתוב איתי את הספר...ואפילו בנתיים, כשהיא חזרה ואמרה שאין לה זמן כ"כ לכתוב,גיליתי שאני מכירה עוד מישהי שיודעת לכתוב,ואפילו לא רע: את עצמי! אז..אם הייתי נכנעת לפחדים שלי, הייתי נשארת באותו מקום, לא הייתי מתקדמת. כי אני ראיתי שהגורם העקרי לחוסר התקדמות שלנו בחיים הוא- אנחנו בעצמינו. הפחדים שלנו, האמונות המכשילות שלנו, המחסומים שלנו.. לזה התכוונתי . GOT IT? הרבה אור ו אה.בה, סימון.