איך?

איך?

כשהוא נהרג עברתי שינוי חד, ירידה תלולה וחלקה, שאין לה סוף, כך זה היה נראה. עכשיו שינוי חדש וחיובי, הפסקתי לבכות כל יום ביומו, אבל לפעמים התחושה הזאת של רצון לבכות בכדי לשחרר חסרה לי, מנסה להוציא אבל זה תקוע בפנים, הדמעות הפסיקו לרדת, רק מדיי פעם, רוצה להוציא את העול הזה, אבל בכל זאת דבר לא קורה. אני חושבת עליו, ומבינה שהוא נהרג, משמע אני לא אראה אותו יותר, וזה הורג אותי מבפנים, אני לא יכולה להבין שעברה שנה ושלושה חודשים, לא יכולה לקלוט שהוא נשאר קטן - עבר כבר שתי ימי הולדת ועדין לא גדל, איך זה ייתכן? אני לא יכולה לקבל את זה.
 
למעלה