איך יודעים
תחום המאגיה אכן היה בעבר הרחוק תחום די אקסקלוסיבי, לא כל אדם יכל לדעת עליו כמו היום. איך זה? קודם כל, זה מתחיל מזה שרוב האנשים, במיוחד בתקופות השונות של ימי הביניים, לא ידעו קרוא וכתוב ולכן לא יכלו לקרוא ספרי כישוף. לא רק זה, אלא גם שלהשיג ספר לא היה דבר פשוט בעבר וספרים היו אף חלק מהמותרות של שכבות יותר אמידות מאשר העם הפשוט ואם כל זה לא מספיק לך אז גם בגלל שהנצרות תפסה בשלב מסויים "שליטה" ברוב הארצות (בעיקר באירופה) ואחד הדברים שהכנסייה הנוצרית מפורסמת בהם הוא ציד מכשפות, ככה שכל הנוגע לכישוף במקום בו הנצרות שולטת זה בגדר חלומות באספמיה אלא אם כן מדובר בספרי קבלה (וגם זה לא בדיוק כישוף וזה אפשרי אם במקרה את כומר). גם ביהדות כישוף לא מבורך במיוחד (מכאן למעשה, נבעה הגישה הנוצרית כלפי הכישוף). אז איך זה שהיום יודעים יותר? בתקופות מסויימות בהיסטוריה (כמו הרנסאנס) החלו התעניינות ועיסוק בעיסוקים מאין אלו, שירדו למחתרת. אחת התקופות הבולטות ביותר היא תקופת שנות השישים שנתנה Boost רציני לכל מה שקשור למיסטיקה ולרוחניות (ולצערי הרב, לעיתים קרובות זה נעשה בליווי קצת מסחרי). היה זה יותר ויותר נפוץ למצוא על המדפים ספרים המדברים על מיסטיקה, מדיטציה, בודהיזם, וויקה, רוחניות וכו'. בין היתר, החלו להימצא גם ספרים העוסקים במאגיה ובאותה תקופה שיטת המאגיה הכאוטית הייתה מאוד פופולארית וספרים שונים העוסקים בנושא הפכו לדבר יותר ויותר נפוץ. עם הזמן, מאגים שונים החלו לפרסם ספרים בנושא. למרות שהעניין המחודש התחיל בצורה "רצינית" בשנות השישים, כבר בתקופה הויקטוריאנית קמו קבוצות מאגיות ואף מאגים שכתבו ספרים בנושא (כגון, אליפז לוי, אליסטר קראולי וכו'). המאגיה כבר אינה דבר שנרדף בצורה מאסיבית כמו שהיה בימי הביניים. בעת העתיקה (לפני קום הנצרות) המאגיה הייתה מלאכה בפני עצמה, לעיתים קרובות כוהנים (פגנים) היו גם מכשפים (דבר שנפוץ בעיקר במסופוטמיה ומצרים).