איך קוראים ?

נעה גל

New member
אני אנסה מחר. מהניסיון שלי קשה מאוד

להשיג אותם... אבל באמת חייבים לפתור את התעלומה. לגבי נואק (כבר כתבתי למעלה) לא מיוחס לשום בע"ח נוהק - נאמר על חמור בעברית ספרותית. כלומר נוהק זו המילה היפה של נוער נותן קולו - עד כמה שידוע לי המשמעות שלו היא צועק והאמת היא שגם אני חשבתי (עד אתמול) שהגמל מחרחר (זה מה שאמרתי לילדים).
 
במהלך החיפושים נחשפתי לכל מיני

עובדות מדהימות. מסתבר שבמהלך היחום של האנקות, מסתובבים הגמלים ומשמיעים קולות רמים, שבוקעים משלפוחית מיוחדת באיזור האף-אוזן-גרון. גם דרך לעשות שרירים. למעשה, באנגלית הגמל שואג, בדיוק אותה מילה המתארת את קולו של האריה The camel roars. כך שלאור מה שאת מספרת, יש אפשרות שהגמל נוהק. חירחור נשמע לי כמו עניין לחזירים ובר מיננים. אבל לך תדע. שיהיה בהצלחה מחר!
 

הילהל

New member
חרחור?

למה נדמה לי שזה הקול שמשמיע בעל הגמל, כשהוא רוצה להורות לו לשבת או לקום?
 

zimes

New member
גם לדעתי

ונדמה לי שגם לדעת אביגדור המאירי ("חכמת הבהמות").
 
והפיל? והקוף?

יש עוד כמה בעלי חיים שאני לא יודעת איך לקרוא לקול שהם משמיעים. מצחיק ששיר (שנה ו 7) קוראת לפיל וקוף בשמם האמיתי אבל לכלב, חתול וברווז היא קוראת "הב הב", "מיי מיי" ו "גע גע". כנראה שזה לא כל כך נורא כשלא יודעים לחקות ולכנות קול של בעל חיים.
 

נעה גל

New member
הפיל - תוקע. הקול שהפיל עושה נקרא

"תרועה" (כמו חצוצרה). לגבי קוף - אני כמעט בטוחה שאין מילה אחת שמגדירה את הקול שמפיקים קופים, משום שישנם סוגים רבים של קופים המשמיעים קולות שונים מאוד זה מזה (יש שואגים, יש צורחים ויש כאלה שנשמעים על גבול הציוץ). אגב, הגמל כאן הוא רק קוריוז. לא יותר מכך. האם זה נורא שלא יודעים לכנות קול של בע"ח? לא. בטח שלא. כי את המילה "נורא" הייתי שומרת לאסונות אמיתיים. אבל אני מאמינה שעושר לשוני כן חשוב לחיים. כשהשפה שלך עשירה יותר אתה מסוגל להביע את עצמך בצורה טובה יותר. האם זה ממש הכרחי? לא. אז מה? גם לדעת שהשם של צורה מסוימת הוא עיגול או ריבוע זה לא הכרחי ובכל זאת אנחנו דואגים שהילדים ידעו. חוץ מהעושר הלשוני (שלא קשור בהכרח בבע"ח אלא בשפה באופן כללי יותר), אני (כחובבת בע"ח) חושבת שכן חשוב שהילדים שלי ידעו שיונים הומות, תרנגול קורא, תרנגולת מקרקרת והג'ירפה אילמת. מעבר לשפה, זו התייחסות לעולם שלם ומקסים שנמצא ממש לידנו (וזו אגב גם ההתייחסות שלנו לצמחים).
 

לאה_מ

New member
ולא רק בהקשר של בעלי החיים -

אני משתדלת להשתמש במילים הקיימות בשפה לפעולות שונות (לנעול/לחלוץ נעליים (ולא לשים ולהוריד
), לגרוב גרבים, לענוד תכשיט, להרכיב משקפיים...), להשתמש במילים נרדפות, ובעיקר - לקרוא לילדים ספרות ושירה עברית, גם כזו (ובהחלט כזו!) שעושה שימוש בשפה גבוהה - כמו שלונסקי, אלתרמן, גולדברג ועוד. נפלא לראות שהילדים בכלל לא דוחים ספרות כזו, למרות שאני בטוחה שהם לא מבינים כל מילה - גם הגדולים שלי. השבוע, מכיוון שהבכור שלי סיפר שהם לומדים ניקוד בשעורי לשון, חיפשתי ומצאתי את "מעשה בחיריק קטן" (בתוך "ספר התיבה המזמרת" של נתן אלתרמן, אבל יצא עכשיו כספר נפרד עם טיפוגרפיה ואיורים מקסימים של דני קרמן - ממש שווה!), וקראתי לו ולאחותו, והוא כל כך התרשם, שלמחרת כבר כתב בעצמו שיר בשבחי הניקוד - ממש התרגשתי. למחרת, היה לי העונג לראות את שירה (בת 7) קוראת לאורי (בן 2.10) את "מעשה בפא' סופית" - נהניתי לראות שהיא מצליחה לקרוא יפה ובהטעמה את הטקסט הלא פשוט הזה, וגם שאורי ישב מרותק לכל אורך הסיפור. הילדים שלי אוהבים את התרגומים לעברית של שירי קדיה מולודובסקי, שירים של שלונסקי מתוך "עלילות מיקי מהו", שירה גרופית של "עוץ לי גוץ לי" מאת שלונסקי. שפת הדיבור שלהם רגילה לחלוטין, אבל העושר הלשוני שהם נחשפים אליו דרך הספרים האלה הוא, בעיני, לא יסולא בפז.
 
וזה מחזיר אותי לתהייה ישנה...

מעניין מדוע בעברית יש מילות לבוש רבות כ"כ, לעומת אנגלית למשל. באנגלית הרי הכל לובשים. לובשים חולצה וחגורה וכו' וגם אין להתקלח ולצלם, אלא לקחת מקלחת ולקחת תמונה וכו' אולי זה מכוון שהאנגלית חדשה והעברית עתיקה...
 
ממש ממש לא נכון.

באנגלית יש כמות אדירה של מילים, מילים מקבילות, ומילים שיש להם 7 משמעויות שונות. העיברית היא עתיקה, אבל שימוש בה כשפה, מאוד מצומצם (מאז שניכנסה לתפקיד של שפת הקודש, לפני יותר מ- 2000 שנה) ורק במאה - מאה חמישים השנה האחרונות שבו להשתמש בה. היא עברה מאז התאמות אימוצים עדכונים והרבה אבולוציה טיבעית. העיברית המודרנית היא צעירה ויחסית דלה באוצר מילים. האנגלית היא מיש מש של גרמאנית לאטינית (ועוד כמה שפות שאני צריכה לפתוח ספר בשביל לפרטן), היא שונה בתכלית מאנגלית עתיקה (גם אנגלים משובחים לא יודעים לקרוא את זה)ואוצר המילים שלה הוא אדיר, בצורה שלא תיאמן. עקרונית, את יכולה לעשות עם ה"לחגור", "ללבוש", "לחלוץ", "לנעול", מה שאת רוצה. בכל מקרה יבינו אותך. זה עניין של העשרת השפה. זה הכל. וזה הרבה.
 
סליחה, אבל לא הבנתי אותך...

לא התכוונתי חלילה לאמר שהאנגלית שפה דלה. ברור שהיא לא כזאת. לכל שפה ההדגשים שלה שבעקבותיהם באות המקבילות והנרדפות. ואת זה הדגשתי. שבעברית יש מילים מיוחדות לכל הלבשה, בעוד שבאנגלית אין. אני יכולה לעשות עם לחגור, ללבוש...וגו'- למה התכוונת? שבאנגלית יש מילים מתאימות?
 

נעה גל

New member
גם באנגלית יש לכל פריט לבוש

את המילה המתאימה לו מבחינת "לבוש". אני יודעת שלא התכוונת להגיד שאנגלית היא דלה, אבל לא הייתי מכניסה את עברית לתחרות עם אנגלית בענין עושר השפה, כי האנגלית מכניסה אותנו לכיס הקטן כמה וכמה פעמים כמעט בכל תחום (למעט תחומים קיקיונים כמו עף וטס שעברית עשירה בהם מאנגלית).
 
כנראה פספסתי את הכוונה שלך,

אבל אפשר היה להסיק ממה שכתבת שהאנגלית דלה, ושהעיברית מפורטת לעייפה. יש מילים מתאימות באנגלית, למרות ש-take off ו- put on משתלטים בערך כמו ללבוש ולהוריד. לבגדים-wear לחגורה -bauckle לנעליים מצאתי רק את ה- put on יש עוד, אבל זה דורש חיפוש. יש לי פה ידיד שהוא חזק בתחום, אולי הוא ידע משהו בעניין המצלמה והמקלחת.
 

לאה_מ

New member
שאלה של אםהבניםשמחה:

לנעה ולאמא שרון - אשמח לשמוע תגובה על המצלמה והמקלחת. את מכירה אנשים שממש משתמשים ב- I buckle my belt?
 
אני אברר הערב.

ולגבי החגורה - באנגלית כמו בעיברית, רוב האנשים שמים חגורה ומעטים חוגרים אותה. בעניין תשובות מוסמכות - רק הערב אני אוכל לנסות לתפוס את הבחור.
 
אז ככה:

אני מקווה שהבנתי נכון מה שהחבר הסביר לי. יש כמה מונחי בסיס- יש Collocation שזה מילים שבד"כ מופיעות יחד. ויש- Idioms שזה צירוף מילים שלא ניתן להפריד אותו, לא ניתן להשיג את המשמעות ע"י מילה בודדת. יש לנו בעצם, פועל ושם עצם, שיוצרים משמעות ("פעלית") שלא מתקבלת לנו בעזרת פועל אחד. דווקא לדוגמאות שהבאת יש חלופות באנגלית, גם לי הם נשמעו קצת עקומות, אבל הן נכונות בתכלית: to shower, to bath, to photograph, to shut דוגמאות לאידיומות בעיברית: יורד גשם (אין לנו פועל שמשמעותו raining) יורד שלג (כנ"ל snowing) לאכול צהריים (to lunch) וכל שאר ארוחות היום, קיים בהרבה שפות. קיבלה מחזור (על זה אני חשבתי...למרות שאצלנו "קיבלתי!" גם עבד) אני לא מכירה דרך אחרת להגיד את זה בעיברית. וגם קצת סלאנג: לתת הופעה, להרביץ ארוחה, להביא בהפוכה. לאלה אני די בטוחה שהאקדמיה יכולה להנפיק תחלופות פעליות והן כנראה Collocation. מתי זה קורה? כאן לא הצלחנו למצוא קו ברור. יש לכל שפה את ההקשרים התרבותיים/סביבתיים שלה, ובמסגרת הזו צומח עושר לשוני בתחום אחד, ודלות ביטויים בתחום אחר. יש פורומים רלוונטיים וניתן גם לשאול שם. מקווה שזה עונה על מה ששאלת
 
גם,

גם ניב וגם צירוף מילים. על collocation כתוב שזה "צירוף מילים מקובל". אני די סומכת על הבחור, אבל יש גם פורומי תרבות, ואפשר לבדוק שם.
 
למעלה