נשוי פלוס 2
New member
איך עושים את זה?
איך אומרים לאישתך (שייתכן שעדיין אוהבת אותך) שאתה רוצה לעזוב את הבית? אשתי ואני (בני 35, נשואים 11 שנה + 2) כבר מספר חודשים במצב לא טוב. זה לא שלפני זה הכל היה מושלם אבל זה היה במסגרת חיי המשפחה הרגילים - עבודה, ילדים, טיולים, רבים מידי פעם, אפילו שונאים פה ושם בקיצור - מצב בו מצויים מרבית הזוגות. לפני מספר חודשים עקב ריב שולי אשתי אמרה לי דברים שמבחינתי כיבו כל מה שהיה בי, כגון - אני לא זוכרת מתי ההייתי מאושרת, אני לא אוהבת אותך, מה יש לי לאהוב בך? וכו'. מאז אנחנו מרוחקים ועושה רושם שהאהבה מתה סופית. ובין השאר צפו עוד הרבה דברים שהראו שיש בינינו הבדלי גישות גדולים, שאין הערכה ועוד מיני דברים שקשה עכשיו לפרט. אנחנו לא מתחבקים, לא מתנשקים ואין כל חיבה פיסית. היא רוצה ללכת ליעוץ "בשביל להוכיח לך על ידי איש מקצוע שאתה טועה". אני לא מעוניין כי אני לא רואה תוחלת ביעוץ אני פשוט רוצה ללכת ולנסות לחיות את חיי. אני פוחד למצוא את עצמי מגרש בגיל 50 שאז סיכויי השיקום קטנים הרבה יותר מהיום. דיברנו מספר פעמים על הנושא ומאז היא ממש מנסה והפכה להיות נחמדה מאד ומפנקת למרות שברור שזה לא ממש אמיתי ואני בטוח שזה לא יחזיק מעמד ומהר מאוד, אחרי שנחזור לשגרה, שוב יעלה הכל. אני רוצה לעזוב את הבית ולנסות להתחיל את חיי למרות הקשיים ופוחד למצוא עצמי גרוש מתחיל את חייו בגיל 50. כל פעם שאני מעלה את רעיון העזיבה היא אומרת לי שאני עושה טעות ושאני זורק חיים שלמים לפח. מה עושים? מה?
איך אומרים לאישתך (שייתכן שעדיין אוהבת אותך) שאתה רוצה לעזוב את הבית? אשתי ואני (בני 35, נשואים 11 שנה + 2) כבר מספר חודשים במצב לא טוב. זה לא שלפני זה הכל היה מושלם אבל זה היה במסגרת חיי המשפחה הרגילים - עבודה, ילדים, טיולים, רבים מידי פעם, אפילו שונאים פה ושם בקיצור - מצב בו מצויים מרבית הזוגות. לפני מספר חודשים עקב ריב שולי אשתי אמרה לי דברים שמבחינתי כיבו כל מה שהיה בי, כגון - אני לא זוכרת מתי ההייתי מאושרת, אני לא אוהבת אותך, מה יש לי לאהוב בך? וכו'. מאז אנחנו מרוחקים ועושה רושם שהאהבה מתה סופית. ובין השאר צפו עוד הרבה דברים שהראו שיש בינינו הבדלי גישות גדולים, שאין הערכה ועוד מיני דברים שקשה עכשיו לפרט. אנחנו לא מתחבקים, לא מתנשקים ואין כל חיבה פיסית. היא רוצה ללכת ליעוץ "בשביל להוכיח לך על ידי איש מקצוע שאתה טועה". אני לא מעוניין כי אני לא רואה תוחלת ביעוץ אני פשוט רוצה ללכת ולנסות לחיות את חיי. אני פוחד למצוא את עצמי מגרש בגיל 50 שאז סיכויי השיקום קטנים הרבה יותר מהיום. דיברנו מספר פעמים על הנושא ומאז היא ממש מנסה והפכה להיות נחמדה מאד ומפנקת למרות שברור שזה לא ממש אמיתי ואני בטוח שזה לא יחזיק מעמד ומהר מאוד, אחרי שנחזור לשגרה, שוב יעלה הכל. אני רוצה לעזוב את הבית ולנסות להתחיל את חיי למרות הקשיים ופוחד למצוא עצמי גרוש מתחיל את חייו בגיל 50. כל פעם שאני מעלה את רעיון העזיבה היא אומרת לי שאני עושה טעות ושאני זורק חיים שלמים לפח. מה עושים? מה?