איך עושים את זה?

Smove Sailing

New member
איך עושים את זה?

אנחנו שניים, שהכרנו במקום העבודה.
שנינו נשואים לאחרים, ומאוהבים בטירוף.
זה נמשך כבר כמה חודשים, ואנחנו בטוחים באהבתנו וברצון שלנו להמשיך יחד...
ואז מגיע החלק הקשה...
היא נשואה בלי ילדים.
אני נשוי עם שלושה ילדים, אבל לא זה מה שבאמת משנה.
השאלה, איך אנחנו עוברים לשלב הבא? איך מספרים? מתי? מה כדאי להגיד?
בקיצור...איך עושים את זה?

נשמח לשמוע ...
 

בדד1

New member
קורס למתחילים

נתחיל מהפן הכלכלי
מזונות לשלושה ילדים אתה מסוגל לשלם
אם יש לך שכר נמוך - אתה תצטרך לעבוד משהו כמו 18 שעות ביממה כדי שתוכל לחיות
ואז כל מערכת היחסים שלך עם החדשה (ובטח גם צעירה מאשתך) תשתנה לגמרי
זה כבר לא יהיה בילויים חטופים וזיונים חפוזים
אם יש לך שכר גבוה - ענין המזונות יביא אותך למצב כלכלי בינוני ומטנ
עד כאן ועוד לא חשבנו על זה שבת זוגך החדשה תרצה גם היא ילד או שניים
אתה מסוגל לפרנס 5 ילדים?
אם אתה עצמאי בכלל אכלת אותה כי תצטרך לתת לה שווי של חצי העסק

עוד מעט יבואו עוד עצות
אבל העצה שלי היא שתמשיכו להזדיין ככה מהצד את שתתקררו ואז כל אחד יחזור לפינה שלו
אגב אם אשתך תגלה את זה היא "תקרע" אותך - ובצדק
 

Smove Sailing

New member
...

הילדים שלי גדולים יחסית...הצעיר בן 13 ומעליו 18 ו- 20, אז מזונות זה לא העניין.
אנחנו חושבים גם על אופציה של ילד משותף...לא נבהלנו.
אנחנו אוהבים!
מרגישים שזה מה ששנינו צריכים.
אז זהו, הכל כלכלי?
וזהו, זה רק זיונים? לא יכול שיש כאן אהבה אמיתית?
 

בדד1

New member
יכול להיות

אבל כשיש לך אחריות למשפחה
זה גם דורש מחשבה רחבה יותר
אם אתה חושב שתעמוד במעמס הכלכלי
ואם אתה חושב שחיים משותפים חדשים
זה מה שיעשה לך טוב
לך על זה
(מי מתגרש קודם, אתה או היא?)

מניסיון העבר של הסיפורים שעברו כאן
בדרך כלל זה נגמר בבכי
 

בדד1

New member
מקרה הפוך

קצת חומר למחשבה

אתה בטוח שאין קשר ביניכם?
 

Smove Sailing

New member
אכן הפוך, דומה ושונה

היא נשואה...אמנם בלי ילדים עדיין, ולא מעוניינת לעשות ילדים איתו.
כן דיברנו על ילידם משותפים...כן, בעיקרון אנחנו רוצים.
זה לא "קל" לה עם זה שאני "בא" עם ילדים, אבל הם כבר די גדולים, כך שזה אחרת לגמריי...
השאלה, מעבר לצער שנגרום לאחרים, האם צריך לוותר על האהבה שלנו?
 
מהי אהבה?...

אהבה קיימת כשמוצאים את הצרכים.... ומממשים אותם

כך היה לך גם עם האישה שהקמת איתה בית ומשפחה...

היום מצאת אישה שפנויה לך לא כמו זו שמחזיקה את הבית
ודואגת לילדים שלך
ואולי גם כי התעייפה .... מכל הנטל... ואולי השיגרה

מה אתה עשית כדי לשמר את הקיים וכמה היית פתוח וישר איתה
לדבר על הצרכים שלך שכנראה עם הנטל הזניחה אותך...

ואם אתה חושב שעם הזמן גם עם החדשה הזמן יעשה את שלו
ומילוי הצרכים שלך ילך שוב הצידה אז שוב תבגוד?
שוב תרוץ אחרי האהבה?

מה עם לדעת לשמר, לחדש ולרענן, להשקיע בזוגיות עם אישה
שיחד איתה בנית בית וגידלתם שלושה ילדים...

חבל...לו היית אומר שניסית, השקעת מאמץ והכל שם נגמר
יכולתי באמת לתת לך עצה ....

אתה סתם איגואיסט שדואג רק לעצמך....
 

ye44

New member
צ'מע

גבר אמיתי זה גבר ששם הכל על השולחן,מה שאתה עושה זה
לא נדיר זה קורה להמון גברים, אני מגדיר אותם שפלים פחדנים

וחסרי ביטחון עצמי, היית נשוי למישהי 20 25 שנה תהיה גבר תגיד
לה שלא בא לך עליה יותר אתה לא אוהב אותה וצא לדרך חדשה.

ראבאק יש לך ילדים גדולים הם צריכים לראות שאתה נמושה
 

ערסlight

New member
לא הבנתי

אתם מאוהבים בטירוף? סבבה.
יש לכם כבר כל מה שצריך.
למה להיות מוטרד ממנהלות?
 
זה פחות ה"איך?" ויותר ה"למה?"

אומרים אם יש את ה"למה?" ה"איך?" מגיע
ולכל מי שמתגרש יש קצת תהיות לגבי
"איך?" לספר לילדים?באיזה סיטואציה לעשות זאת?ביחד עם האם מה יהיה הנוסח
שתואם על שנכם?

כאן סיפור ה"למה?" מעסיק אותך
הוא לא חזק מספיק אצלך
אין לו בסיס איתן..

ושאלה לי אליך
אם לא היה לך את סיפור האהבה הזה
היית מתגרש?חשבת על זה?
ונגיד ומחר היא אומרת לך חוזרת לבעלי

בקיצור מהו הלמה שלך בלי הכיסוי של סיפור האהבה..שמתשתש אותך
 

Smove Sailing

New member
יש גם למה...

קודם כל, תודה על התגובה ה"לא נושכת"...
אני מבין שיש כאן גם כאלו שנבגדו ולכן הם כועסים ועויינים אותי, אבל עדיין...

ולשאלתך...
אני מניח שלשנינו נפקחו העיניים.
אני נשוי כבר הרבה שנים, ואין ספק שבשנים האחרונות זה כבר לא זה...
האהבה לא שם
הרצון לחוות יחד, להיות יחד, להעביר את יתרת החיים יחד, כבר לא שם.
דברים שלאורך השנים הציקו אבל "נעלמו" מטל האהבה, היום קשה לי לסבול אותם...קשה לי לחיות איתם
אני מרגיש שמגיע לי משהו טוב יותר...וכן, אני מרגיש שהמשהו הזה הגיע...
החיים אפורים, ועם כל הכבוד לכל מי שכועס עליי כאן, ואין ספק שהילדים הם מעל לכל, אבל גם להורים יש זכות לחיות!
בסיכומו של דבר, אין לי ספק שזו תהייה פגיעה לילדיי, אבל כמו שציינתי, הם באופן יחסית גדולים, ואני מקווה שהפגיעה תהייה פחותה.
אני לא תמים וחושב שזה משחק ילדים.
לגביה, ואני רק יכול לומר את מה שאני יודע ממנה, היא נשואה תקופה קצרה יותר משמעותית, וטוענת שמהרגע הראשון זה לא זה...אין שם אהבה אמיתית, יש שם סוג של חברות, שכבר לא "מספיקה" בשביל לשמר את מה שלא ממש יש.
ואז היא שואלת את עצמה, האם איתו היא רואה את עצמה עד סוף החיים...האם איתו היא בונה משפחה.
שנינו לא תכננו את זה...זה קרה...וזה חזק...

ולשאלתך הנכונה, אם זה לא היה האם הייתי מתגרש...שאלה שהתשובה קשה...הייתי כבוי כבר הרבה שנים...והתעוררתי...

ונגיד ומחר היא אומרת לי שהיא חוזרת לבעלה..אלו החיים לא?
זה אמנם חיים, וזה דבר לא פשוט, אבל זה גם לא משחק שחמט שאפשר לתכנן 5 צעדים קדימה...

תודה על התגובה שלך
 
אתה שיכור

ולא מיין אלה מאשלייה ..והיתפסות בה
אני אם היתי במקומה הייתי נלחצת קצת
להיות מטרה כזו של "אושר וטוב ובגללי עוזבים בית ומשפחה"
אני לא אתפלה אם היא תברח /תלך למקום אחר/תחליט שזוגיות אחרי גרושים לא מתאימה לה

הצעה שלי
קח פסק זמן ממנה
מהריקושטים של השכרות הזו
אם אחרי תקופה תרצה להתגרש עדין
בגללך לא בגללה לא בזכותה לא בשכרות כזו
אז תדע שזה אתה ולא היא

לך למקום שקט בו תשמע רק את הקולות שלך
 

Smove Sailing

New member
שיכור...

אוקיי, אני שיכור, והיא?
כלומר, את אומרת שאין סיכוי שזה יצליח?
שלא יכול להיות ששני אנשים מצאו את מי שבאמת יעשה להם טוב בחיים?
למה שהיא תברח? גם היא באה לזוגיות הזו אחרי נישואין...מה ההבדל?

לגבי פסק הזמן...ייתכן שאת צודקת...
 
אתם כרגע מנהלים ורומן זה לא זוגיות

לנהל רומן ולהיות בזוגיות זה שני דברים שונים
ורומן אינו תמיד שלב שמעביר לזוגיות ואם כן אין שם יין
כרגע אתם שנכם גם בסיטואציות שמביאות אתכם לרומן
שהסיטואציות ישתנו יש סיכוי שגם התלהבות הרומן תעלם

לגבי הפסק זמן
גם אתה וגם היא לדעתי צריכים את זה

רק זאת דעתי
 

Smove Sailing

New member
צודקת

לגבי זה שרומן וזוגיות זה משהו אחר, אין לי ספק
מצד שני, מאחר ושנינו נשואים, אז לבחון זוגיות בצורה אמיתית זה די בלתי אפשרי.
היא נמצאת כרגע בחו"ל עם בעלה במשך 9 ימים - נסיעה שתוכננה הרבה לפני שהכרנו...ומן הסתם היה בעייתי לבטל אותה.
אנחנו מגניבים כל אפשרות להתכתב אחד עם השנייה...אפילו באמצע הלילה...כשכולם ישנים.
מתיסכול עצום שהיה לי לפני שהיא נסעה, כי מאד לא הרגשתי טוב עם הנסיעה הזו שלה, גם עם הגיונית הבנתי שאין הרבה ברירה, אני מרגיש שמחינות רבות הנסיעה רק חיזקה את הקשר שלנו, ושאנחנו זקוקים אחד לשנייה (וגם על זה תוכלי להגיד שזה הריגוש של הרומן).
באותה מידה, גם צצו פה ושם ויכוחים שלדעתי נבעו כולם מהסיטואציה הבלתי אפשרית בה אנחנו נמצאים...מהעובדה שקשה לנו "לעקל" את זה שכל אחד "משחק משחק" עם בן זוגו, כי זה מה יש כרגע...
אז, זה כאילו רק מסתבך...או רק מתחזק

לגבי פסק זמן, כבר הלטנו פעם אחת לנסות, ולא ממש עמדנו בזה, אבל ייתכן שאת צודקת ושזו הדרך...
מה זה אומר? קולגות לעבודה בלבד?
לא לאכול צהריים ביחד?
לא לסמס אחד לשני בכל שנייה פנוייה?
לא להיפגש מחוץ לעבודה?
רק חלק מהדברים?
שלא לדבר על זה שזה נורא מתסכל לראות אחד את השני וךהימנע...
 
תראה רומן במקום העבודה

זה נושא אחר
עכשיו עלתה בך מחשבה שהיא תמיד יכלה לבטל את הטיסה עם בעלה
בחירות תמיד יש לנו בכל זמן נתון
היא החליטה בכל זאת לטוס איתו


משחקי ה"אשמה" הם חלק בלתי נפרד
מהרומן הזה כשהם יעלמו יעלם מה שמחזיק את הרומן

ואגב
למה אתה אינך מתחיל את הליך הגרושים
בלי קשר אליה..חומר למחשבה
אם היא תצטרף אליך או תישאר איתו
או תתגרש ולא תהייה איתך זה אופציות
אבל אתה רוצה להתגרש כי לא טוב לך
תתגרש
 
למעלה