איך עושים את זה...?

[להתחיל מחדש 33]

איך עושים את זה...?

היי, אני חדשה כאן, בפורום... במידה מסוימת מרגישה חדשה בעולם. אחרי קשר זוגי ארוך שנים, עם ילדים קטנים, מנסה להתחיל את חיי מחדש. איך עושים את זה? איפה מוצאים זוגיות חדשה? ולא, אני לא מחפשת את התשובות: באתרי היכרויות, בפאבים, דרך חברים... כוונתי היא - איך אפשר למצוא מישהי שלא תהיה לה בעיה עם עובדת היותי אמא? איפה נמצאת אותה אחת שה"חבילה" שלי תתאים לה, בדיוק כמו שזו שלה תתאים לי? בתור רווקה בלי ילדים, לעיתים נדמה כי קשה כ"כ למצוא את האחת... וכשיש ילדים, זה נדמה כמעט בלתי אפשרי. אני מודה שטרם ניסיתי, ואולי אני נשמעת מעט פסימית (מה שאני לא), אבל... באמת... אני פונה לכל האמהות שבינינו שהחלו קשר בקונסטלציה כה מורכבת, וגם לרווקות שבינינו שהצליחו להתאהב ולבנות קשר זוגי עם אחת שכבר אמא: א. תאמרו לי שאפשר. בבקשה. ב. איך עושים את זה?

 

[אוססונה]

זו אינה הדרך להתחיל מחדש!

אינך יכולה להטיל עלינו "הלסביות", שאת תתחילי מחדש את החיים שלך, כאשר את מודה, כי טרם ניסית. מה אנחנו, עולם של "נסיונות"?. האחת היחידה, אשר יכולה לעזור לך, היא "אמא לסבית", פנויה. כמוך, כאותו המשל האומר: "מפני מה הלכה הזריזרה אל העורבה (נקבת העורב), אלא מפני שהיא בת מינה. הבנת את זה??? אם לא הבנת, תקראי בשנית. עם מטען כבד כמו שלך, קשה מאוד לסייע לך. אך, טוב שהבאת את סיפורך לפורום, בכנות. תמיד, תמיד תמצאי כאן, אוזן קשבת, לרוב תמצאי אוזן "דוממת". לדעתי, זו אינה הדרך להתחיל מחדש. את מחפשת "רווקה" בלי ילדים, כאשר לך יש ילדים. עובדת היותך אמא סטרייטית, היא בעיה כשלעצמה. אני יודעת, שלא פנית אלי, משום שאין אני אמא, מה גם שאין אני רוצה להיות אמא. את חוצפנית ביותר. מחפשת רווקה לסבית בלי ילדים, כאשר את עצמך הרית את ילדייך, בהיותך "סטרייטית". אני אומרת לך, כי אי אפשר לבנות זוגיות "לסבית", כאשר את עצמך טרם טעמת את טעם הלסביות ועוד עם ילדים. על אף הביקורת שלי, אני מאחלת לך כי תמצאי את אשר את מחפשת. מי יתן שתמצאי את אשר את מחפשת, לא באתרי הכרויות, לא בפאבים ולא דרך חברים. אלא, ליד פח האשפה...

 

[פאמקי]

חשוב לי לחדד...

אני מגנה מכל וכל את דבריה של אוססונה! הדרך שבה הדברים נאמרו, חצתה את גבולות הטעם הטוב. גם דעה, צריך לדעת להעביר. את דעתי על כך העברתי לה בדרך חד משמעית, באישי. אני לא מאמינה ב"השפלת המשפילה", אך מסכימה (כפי שחלקכן ביקשו ממני), שנכון שתבינו, בצורה ברורה יותר, שאיני מקבלת את התגובות בדרך הפסולה הזו! ואם מישהי מתקשה להגיב בצורה תרבותית, סובלנית, וראויה, עדיף שלא תתרום משלה לדיון שמעורר בה אגרסיביות כזו.

 

[אלפא המכשפה]

למה ככה?

אני מכירה אותך כבר הרבה זמן ועוקבת אחר הפרסומים שלך כאן. מה קרה בזמן האחרון שהפכת להיות כזו קרבית? את אפילו לא קוראת לפני שאת יורה. בסוף יחשבו שאנחנו קרובות משפחה..

הבחורה בסה"כ ביקשה הכוונה, מילת עידוד ותמיכה ואת ישר התנפלת עליה. מה זה משנה אם היא היתה סטרייטית או חיה עם אישה או עם שימפנזה? כרגע היא מחפשת אהבה. שאלה רק אם האהבה אפשרית במצב שבו יש ילדים הסמוכים על שולחנה.... לדעתי האישית, אישה שהופכת לאמא מקבלת מימד נוסף, מן עומק שקשה לי להסביר אותו. אותי, למשל, זה מאד מושך בנשים. עם הילד הראשון, נוסף עוד רובד לאישיות. אנשים שהם הורים מודעים לעצמם וליכולות שלהם הרבה יותר. קשה לי להסביר את זה וקצרה היריעה ולכן, לדעתי, הילדים לא צריכים להוות שום מכשול ומי שרוצה מישהי בלב שלם ובנפש חפצה, לא תחשיב את הילדים כמשוכה. לי, אישית, כאמא, קשה לחשוב על ילדים כעל מכשול או משוכה. אם הייתי רווקה, לא הייתי פוסלת אישה שהיא אמא. בדיוק להיפך

וחידה אופטימית לסיום: ילדות יקרות, נחשו איפה אשתי מצאה אותי? תשובה (לא במהופך):

בחיי...עשרה ימים אחרי שמישהי זרקה אותי לשם. אשתי עדה שגם בובת סמרטוטים שמוצאים בפח, יכולה להיות שימושית (לא יותר מידי). ערב טוב ותהנו במפגש,

 

[גילוי נמרות]

אוססונה ''קודם כל תרגעי''

איזו תגובה בועטת. אולי היא נגעה בך בנקודות רגישים אך היא הביאה את עצמה ואת כאבה, אולי לא הייתי צריכה לכתוב את זה ואני מצטערת אם אני פוגעת בך. אבל האישה הביאה את עצמה כאן בצורה הכי חושפנית וכואבת והיא באמת שואלת, רוצה עידוד, ומה עשית? בעטת! קשה לי לקרא תגובה כמו שלך, אולי את בהשפעת ה''ימים הנוראים'' ולכן יצאה לך תגובה כזאת. המקום הזה אמור להיות בית! להכיל! לקבל! בעטת בצורה קשה כאילו היא פגעה בך, אולי נגעה בך במקומות רגישים שלך, תעשי חושבים עם עצמך לפני שאת ככה בועטת באחרות על לא עוול בכפן בגלל שיש להן רצון וצרכים משל עצמן, אולי זה נשמע לך אגואיסטי מה שהיא ביקשה אבל היא לא ביקשה ממך את זה ולא דרשה ממך דבר. כל אחת מזמנת את המזל שלה, וגם המזל שלה יגיע אם תזמן אותו אליה, כעט נמצאת במקום רגיש והדבר האחרון שהיתה צריכה לקרא זה תגובה קשה כזאת... קשה לי לקרא אותך. התאפקתי לא לקרא אותך פעמים לראות אם קראתי טוב... אבל פעם אחת הספיקה. אחרי שאת קוראת הודעה כזאת שמסעירה אותך, קומי מהמחשב, תנשמי עמוק ספרי על מליון, ותחשבי לפני שאת מגיבה קודם כל עם עצמך, איפה זה נוגע בך, ומה גרם לך לכתוב תגובה כזאת קשה, כי ההודעה שלה ממש לא דרשה תגובה קיצונית כזאת. לא רוצה לפגוע בך. ואני מתנצלת אם פגעתי, אנחנו כאן על מנת לחזק אחת את השניה, לא לבעוט... אם אדבר על עצמי, אני מודה שהכתיבה שלי לא 'חפה' מאחורי המקלדת פן אחר של האישית שלי מקבל ביטוי, צינית עוקצנית אך לא על מנת לפגוע, אלא להשתעשע במילים. יקרה, אני חושבת שאת צריכה לחשוב עם עצמך, אני מאמינה שתקבלי וקיבלת תגובות 'נגד' מקוה שלא בועטות בך כמו שבעטת באחרת... רק אהבה תביא גאווה!!! מקוה שהיה בך מספיק מקום להכיל את מה שכתבתי לך בין שאר התגובות שתקבלי.. ולפותחת ההודעה הראשית אני רוצה לומר, שהתקופה של חוסר וודאות, וחוסר ביטחון לגבי העתיד יחלפו כשתקבלי את עצמך. ותאמיני שאת יכולה לקבל מה שחפץ ליבך, תמיד יש שם משהי מתאימה. ונכון שכתבת שאת לא מעוניינת שיפנו אותך לאתרי הכרויות אך אני מאמינה בהם (למרות שעדיין לא עזרתי אומץ לפתוח לי כרטיס באחד מהם) אני מאמינה ששם יחסך לך הרבה זמן פשוט תכתבי מה את רוצה, שלחי לחמך על פני המים... מאחלת לך אהבה נכונה. לפעמים אהבה זה לא מרשם מכולת, לפעמים היא מפתיעה אם תהיה לך אחת כזאת מאחלת הפתעה טובה! ואוססנונה.... אנרגיות חיוביותתתתתתתתתתתתתתת

 

[חיפושית78]

שלומות!

ראשית אפצח בהתנצלות כוללת בשמי ובשם הקהילה שיש בקרבנו בנות כמו אוססונה ושהן מגיבות ומתבטאות שכמותה! לדעתי הכנה, היא אינה מייצגת אף לא אחוז מהאוכלוסיה, התביישתי בשמה לקרוא את תגובתה שמוכיחה אך ורק בעיה רצינית בהבנת הנקרא! כנציגה שקטה מהקהילה הרועשת, וכרווקה שיצאה עם אמא לתאומים במשך 4.5 שנים, יכולה לומר ולהרגיע - הכל אפשרי! תמיד ובכל שלב! איך עושים את זה?.. איש אינו יודע.. כשהזמן נכון - זה פשוט מגיע! אל תאבדי את התקווה והרצון! ואל תחושי את הכבדות והמצוקה שאת משדרת.. אין על מה! בהצלחה.

 

[להתחיל מחדש 33]

וואו

אני המומה. לגמרי. מזל שקראתי את שתי התגובות יחד, ושלא ראיתי רק את זו שלך, אוססונה. לא ארד לרמת השיחה הנמוכה שלך, ולא אאחל לך את שראוי ומתבקש לאחל לך, לאור איחולייך הלבביים אליי... רק אציין שזו הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום כלשהו, וכנראה שהיתה לזו סיבה... אנשים כמוך. לצורך מי שלא מבין את הנקרא, או קורא דברים שאינם כתובים בגוף ההודעה... א. אני לסבית. אני אחרי זוגיות ארוכת שנים עם אישה. ב. בשום מקום לא נאמר שאני מחפשת רווקה בלי ילדים. לא באתי לפה להפוך אף אוכלוסייה לשפני ניסיונות. לא באתי להתלהם ולהתווכח. באתי להעלות שאלה, לגיטימית לטעמי. איך מתחילים מחדש אחרי קשר ארוך, וכשיש ילדים? חיפושית, תודה. הן על ההתנצלות (על התנהגותם של אחרים) והן על תוכן דברייך.

 

[אוססונה]

אני מתנצלת ומבקשת סליחה!

בוקר טוב להתחיל מחדש! אני מתנצלת על הדברים אשר כתבתי. בלי כל אבל, ועוד ועוד. מאחלת לך, רק כל טוב שבעולם, לפי "צרכייך" המיוחדים. בכל הכנות.... בברכה!

 

[פאמקי]

להתחיל מחדש

מקווה, שעל אף התגובה הפסימית של 'אוססונה' ישירתנו, תוכלי לקרוא תגובות אחרות... ו'אוססונה', היא לא ביקשה רווקה, היא טענה שכרווקה קשה למצוא, וכאמא, קשה אף יותר. למרות שגם רווקה אי אפשר לשלול. כל אחת ומה שנכון לה. אז 'מתחילה' יקרה, כרווקה, שאוהבת ילדים מאוד, אך לא רוצה ילדים משלי (ילדים שיצאו ממני), יכולה לומר לך שזה אפשרי! להיפך, לעיתים יש בזה יתרון. להגיע לזוגיות "מן המוכן". ואיך עושים זאת? ראשית, שרייני בייביסיטר. הטעות הכי גדולה של אמהות לילדים, היא (שחלקן) שמות את ילדיהן, כמכשול לזוגיות ("לא יכולה להיפגש, כי ילדיי אצלי"). לעיתים זה נובע מנוחות, אך לדעתי, זו טעות. שנית, גם זה קשור לנושא הילדים, שני גישה בנושא. ילדייך אינם מכשול, ומי שתמצאי חן בעינה, ותבין שאינך תופסת אותם כך, תהיה איתך. אם כך תתפסי אותם, כך הם יהיו גם עבורה. ויקירתי, אין מה לעשות, הדרכים המצומצמות שיש לנו, אינן מאפשרות לשלול אתרי הכרויות, פורומים, מסיבות וכיו"ב... דרך נוספת, שחיברה בין נשים רבות (ואני אומרת זאת בצניעות

, אך כעובדה) הם מפגשי פורום. אז... אני מבינה את הקושי והחששות, אך אל תתני לזה לעצור אותך. נערי מעלייך את "אבק הפסימיות" וצאי לדרך. עם ביטחון, חיוניות ותקווה. בהצלחה וברוכה המצטרפת

.

 

[חיפושית78]

מחזקת

את דבריה של פאמקי! בכל מילה! בעניין אוססונה - זאת לא ישירות! יש המון בנות ישירות כאן בפורום שיודעות לתת דעה ישירה וכנה בטוב טעם ובהתנסחות נעימה! גם כשתוכן הדברים אינו נעים.. לא פלא שחוויתה את הפורום היא לרוב "אוזן דוממת"! לא פעם ראשונה שהיא מתבטאת בצורה מגעילה וההתנהגות הזאת לא יכולה להיות מגובה בתירוץ ה"ישירות"! לעולם לא שואלת, מייד יורה - גם זה כבר קרה יותר מדיי פעמים.. אוססונה - שפרי התנסחותך! זה אפילו כבר דיי מעצבן!

 

[אתמול בכיתי]

דעתי דומה....

גם אני הייתי בזוגיות מספר שנים עם מישהי שלה 3 ילדים. וללא ילדים משל עצמי. מי שתמצא בך עניין, לא תראה בילדים מכשול, ואם במידה וכן? מניחה שהיאלא תהייה שם, איתך. לא אומר זה תמיד פשוט, לדעתי, זה לא תמיד פשוט, אבל בהחלט אפשרי. אם יש אהבה, תקשורת וגמישות.... מאמינה שהאהבה שאת מחפשת הרבה יותר קרובה משנדמה לך..... פחות מתחברת לאתרים, אבל לא שוללת. עשי מה שמדבר אותך.... תשאירי את ליבך פתוח....זה יגיע..... שיהיה בהצלחה.

 

[מיטל225]

חייבת להגיב..

על אף שלאחרונה אני יותר קוראת סמויה, אני חייבת להגיב, כי אני לא רוצה שזה הרושם שיווצר אצלך, פורומים הם דבר נפלא להכיר אנשים נפלאים! אל תתני לתגובה אחת (לא במקום בכלל!!!) להרוס לך ולהותיר עלייך רושם שלילי, לא כך הדבר, מניסיון... בכל אופן בנוגע לשאלותייך, אני מסכימה עם התגובות של קודמותיי. אני חושבת שאם מישהי תתאהב בך לא יעניין אותה אם יש ילדים, אין ילדים, ויש כאלה שבאמת מאוד אוהבות ילדים ולא מעוניינות להביא, אז את ממש "עסקת חבילה מושלמת"

מאחלת לך את כל הטוב שיש לעולם להציע עבורך, ואני בטוחה שיש והרבה.

בהצלחה

 

[מחפשת את האומץ]

מתוקה

אני בעד שנכיר. תצא זוגיות? מקסים! חברות? גם אחלה! ואני סבבה עם ילדים חמודים!!)

 

[מיריתשלזואי]

אוססונה-שמישהו יעזור לה לשים מחסום פה.

דווקא ביום האהבה לקרוא כזאת הודעת נאצה אני הייתי מוחקת אותך מזמן, את ההודעה הזו ואת הנוכחות שלך פה אבל פאמקי תגיד שאני קיצונית ושאני צריכה ללמוד להכיל לעניות דעתי , הפורום הוא אכן במה לדעות שונות אבל לתת במה לכזאת התבטאות דוחה?? אני מצטערת שאפילו קראתי את זה ולענייננו= אני כסטרייטית לשעבר יכולה לומא לך שאישתי האהובה אמרה את אותו הדבר עלי וראי זה פלא, אנחנו כבר 5 שנים יחד באושר ואושר. אני בהחלט חושבת שעולמות יכולים להיפגש, כל עולם שהוא, רווקה ונשואה, סטרייטית ולסבית , בארון ומחוץ לו העניין הוא בתזמון ובנפש התאומה שמגיעה בלי הכנה מוקדמת שיהיה בהצלחה

 

[אתמול בכיתי]

מירית יקירתי...

הוצאת לי את המילים מהפה. אחת לאחת. תודה לך... אומנם יש מקום בפורום לדיעות שונות ומשונות. לא חייבים להסכים. ואפשר אפילו להסכים עלזה שלא מסכימים. אבל אין מקום להודעות דורסניות שכופות את דעתן, ורומסות כל מה שעומד בדרך. העצוב הוא שגם אם היו דברי טעם בין המילים, אני בכל אופן לא אספתי אותן. ברפרוף ראשוני, קראתי וכשראיתי את מה שתמיד רואה בהודעות של אוססונה, סגרתי והמשכתי הלאה. ללא תגובה. פשוט כי היא לא ראויה לתגובה. גם אני הייתי מוחקת הודעות מסוג זה. במיוחד שזה לא בלהט הרגע, כי זה לא חד פעמי. ולא צירוף מקרים. זו ממש תופעה. וחבל. זה באמת הדרך הרחוקה ביותר מתרבות דיון, ואין סיבה שבגלל הודעות כאלו, נשים אחרות ירגישו שלא בנוח בפורום. אני בכל אופן לא חושבת שאת קיצנית ולא מכילה. כשיש צד שמכבד ואפשר להכיל, זה נפלא. כשאין את מי להכיל, למה לטרוח??? יום אהבה נפלא לך ולכל המשפחה. ,

 

[להתחיל מחדש 33]

תודה

לכל מי שטרחה להגיב. באמת שהופתעתי מכמות המרירות והנאצה ממי שאין לי מושג מיהי, ועל דברים שלא קשורים למה שכתבתי... (וגם אם היו, הרי שאין זו סיבה). בכל אופן, הצלחתן לעמעם את הטעם הרע בהודעות שהגיעו אח"כ, ועל כך, תודה. לא יודעת מדוע בדיוק הצטיירתי כבעלת תחושה כבדה או ככזו שחושבת שילדיה הם עול... שני הדברים אינם נכונים. (אבל אני כנראה צריכה לעשות בדק בית, אם זה מה שעלה מהודעתי... אולי יש משהו בתת מודע...) כוונתי היתה פשוטה... תחילתו של קשר בדרך כלל אינטנסיבית ודורשת אנרגיות רבות (ומדהימות), ובתור אמא לתינוקות אני לא מצליחה לדמיין מהיכן ניתן לשאוב את האנרגיות הללו, ולו במובן הטכני של המילה. מה לעשות, משרת אם היא אחת המשרות המייגעות... ולצד כל האושר, ישנה העייפות המתמדת. אני מניחה שכשזה יקרה, אני אוכל לבוא ולספר כאן מהיכן הגיעו בכל זאת אותן אנרגיות... איך בדיוק עושים את זה, כנראה שאלמד על בשרי. ערב מקסים לכן.

 

[flint29]

יש משהו שנראה לי מפחיד בקשר עם אמא לילדים

כמובן שתלוי בנסיבות אבל אמא עם ילדים שהאב נמצא בתמונה.. מה קורה כשגרים עם האם והילדים ונקשרים ? מה קורה עם הילדים אם נניח חס וחלילה קורה משהו לאם? הילדים עוברים לאב ואת נשארת עם כאב לב עצום. סליחה על הפסימיות - פשוט משהו שעבר לי בראש כשיצאתי עם אמא לילדים.

 

[אוססונה]

לכל המגיבות...

בוקר טוב! לכל המגיבות למיניהן, רק כאשר ראיתי, כי הודעתה של כותבת הפוסט, לא זכתה לכל תגובה, לאחר יום שלם כמעט, הגבתי כפי שהגבתי. אף אחת מכן, לא הציעה לה דרך כדי שתכיר, את אשר היא מחפשת. אני בתגובתי, הסברתי לה את הקשיים. כולכן הגבתן לי, לא הגבתן לתוכן הודעתה.... אוי לו לפרגון שכזה. יש לדעת, כי כאשר כל אחת ואחת מאתנו, כותבת או מגיבה בפורום, יש שני צדדים. חלק תומכות, חלק "מבקרות". יש גם לדעת, כי מה שאני קוראת ומבינה, אינו בהכרח מה שאתן קורואת ומבינות. אני מצטערת, אני סובלת בחוסר הבנה, כפי שאתן מבינות. מה לעשות? זה היתרון שלנו כבני אדם, אין אנו דומות בדיעות ובההבנות. לכל הפחות, כותבת הפוסט, זכתה לתגובות אחרות, מנוגדות לדעתי, בזכותי. אך ורק היא, יכולה לזרוק את "הפסולת" (תגובתי) שתלמד היטב מתוכן תגובותיכן, שהן העיקר לפי דעתיכן. מאמר חז"ל אשר מלווה אותי כל חיי, אומר: "תוכו אכל, קליפתו זרק". אז, אני הקליפה, ואתן התוכן. מי שאינה מסוגלת לקבל ביקורת, אל תכתוב. בכל מקרה, התנצלתי בפניה של כותבת הפוסט.

 

[פאמקי]

אוססונה

את באמת לא מבינה מה הבעיה בדברים שכתבת? הבעיה היא לא בתגובת הנגד! זכותך להביע כל תגובה בה חפצה נפשך. הבעיה היא בבחירת המילים, בתוקפנות, מעבר להתקפה על מילים שלא נכתבו בכלל, אך את תקפת בשמן. אם אין תגובות מאחרות, אז צריך לקטול? אני מכירה גם אוססונה אחרת. כזו שיכולה לכתוב נפלא (גם תגובות נגד), כזו שיודעת להכיל ולחבק, אחת שמלאה בהבנה ורגישות, הבעיה היא באימפולסיביות שלעיתים "נחה" עלייך. חבל על תגובתך זו אלינו, באחת קלקלת את ההתנצלות כשהצדקת את הודעתך. אין להודעתך שום הצדקה, גם לא טענת "חופש הביטוי".

 

[אוססונה]

פאמקי לא קלקלתי ולא כלום.

פאמקי, יקרה!. ראי, איך את ואחרות מתעקשות להגיב על תגובתי, כאשר אף את ורוב האחרות, לא נתתן לה ולו אפשרות אחת כדי שהכותבת תוכל להעזר בה. בסיידר, הגבתי באימפולסיביות ובתוקפנות. נו, אז מה? התנצלתי. תכלס, תנו לה לכותבת הפוסט עצות משלכן. שיהיה זה העיקר. ביי ביי תהנו לכן